הראשונים לשלם את מחיר המשבר בהייטק: ג'וניורים ומנהלי משאבי אנוש

ריזק חביב־אללה, מהנדס אוטומציה בן 34, פוטר לפני כשבועיים מחברת התוכנה אונבקאפ (OwnBackup) מתל אביב - בתום שבעה חודשים בלבד בעבודה. "זה היה פתאומי, לא הייתי מוכן לזה בכלל", הוא מספר לגלובס. חביב־אללה קיבל תקופה של שבוע הודעה מוקדמת על חשבון החברה, שבמסגרתו יוכל לארגן מחשבות ולהתכונן. "מאז קיבלתי כמה טלפונים מחברות השמה, אבל אין משהו שהבשיל לכדי תהליך. שוק המשרות הוא בכי רע - כיוון שכל כך הרבה חברות מפטרות, ומצד שני רק מעט מהן מגייסות".

● המשבר בהייטק: ענקית התקשורת סיסקו תפטר 4,000 עובדים ברחבי העולם 
● אחרי שהכפילה את כוח-האדם בשנה, OwnBackup מפטרת 170 עובדים 
● חשש מפיטורים המוניים, ולא רק בהייטק: דילמת הריבית של בנק ישראל מחריפה 

חביב־אללה הוא מועמד למופת בימים רגילים. בוגר מדעי המחשב מהטכניון, שבילה מספר שנים בחברת הסייבר אימפרבה. יזם לשעבר שהקים שתי חברות תוכנה שלא צלחו - האחת בתחום התרגום לאילמים והשנייה בתחום מחולל אוטומטי של תוכנה. עם זאת, היצע המשרות שעומד לרשותו לא גבוה. "כל חיי הייתי במסלול עלייה", הוא מספר.

"קיבלתי הערכות טובות והעלאה במשכורת, כולל לאחרונה. עד לפני שנה הייתי מקבל כל שבוע שתי פניות ממגייסי כוח־אדם, כדי שאתראיין בחברות. לאחת ההצעות הסכמתי וכך הגעתי למקום העבודה האחרון בו עבדתי, רק במאי. עכשיו כשאני מקבל טלפונים ממגייסים, זה מרגיש שהדבר נעשה בעיקר כדי לשמור אותי ברשימה כזו או אחרת לתקופה יותר טובה. החברות טועות בגל הפיטורים הנוכחי - הרי הנכס הגדול ביותר שלהן הוא האנשים. הייתי יותר מבין אם היו חותכים בשכר באופן זמני, אבל במקום זה מה שקורה הוא שנוצר כאן ים של מפוטרים".

הילה, שם בדוי, פוטרה לאחרונה ממרכז הפיתוח של חברת הקופות הדיגיטליות NCR, לשעבר ריטליקס. "קיבלנו הודעה בצורה לא נעימה: ריכזו את כולנו, הודיעו שהולך להיות גל פיטורים, אבל אז ביקשו להמתין למייל מיוחד שיבשר באופן אישי לכל אחד האם הוא פוטר. ולא רק זאת, לאחר מכן ניתנה לנו הברירה בין לעזוב עכשיו או להישאר עד סוף השנה כדי להעביר עד אז את כל הידע שצברנו למרכז פיתוח שהקימו בהודו".

  

"השוק איננו מה שהיה רק לפני כמה חודשים"

עד כה התקשתה הילה להתקדם בראיון עבודה. "מעולם לא פוטרתי מסיבות מקצועיות, ותמיד קיבלתי הערכות מעולות. אבל השוק היום איננו מה שהיה רק לפני כמה חודשים", היא מספרת. "חברות מחכות עם התקציבים שלהן, והתחושה היא שלא רוצים לגייס, לפחות לא עד תחילת 2023. יש באתרים וברשתות המון משרות - אבל אתה מבין שאלה הן משרות רפאים. כאלה שלא נסגרו, או כאלה שמפורסמות תמיד, כדי לשמור קורות חיים לזמנים טובים יותר".

 דנית אהרונוב אלמדון / צילום: Semperis

מזלה של דנית אהרונוב־אלמדון, 28, שגדלה בעמק הסיליקון ועלתה ארצה בילדותה, האיר לה פנים. היא הייתה ממנהלות משאבי האנוש הראשונות שפוטרו במשבר הנוכחי, אך מאז הצליחה למצוא מקום עבודה חדש. אהרונוב־אלמדון, תושבת יהוד, ניהלה את תחום חוויית העובד במחלקת משאבי האנוש של חברת המכולת הדיגיטלית אבו (Avo) שהבטיחה משלוחים מהירים למקום העבודה, והייתה הראשונה להתרסק - ולסגור את שעריה בישראל. "זה היה מפתיע וקרה בתוך ימים", מספרת אהרונוב־אלמדון לגלובס. "כשזה קרה, לא היה בן משפחה שלא שלח לי כתבות שכיסו את מה שקרה ושאל לשלומי". חודש אחרי שהחברה נסגרה, היא אותרה על ידי מגייסת מחברת הסייבר סמפריס (Semperis), שם היא מועסקת כבר כחצי שנה בתפקיד דומה.

אהרונוב־אלמדון היא עובדת מנוסה, דוברת אנגלית מהבית, שהוכיחה עצמה בתפקיד. הפיטורים נערכו בשלב מוקדם של המשבר, מה שאיפשר לה למצוא עבודה בתוך חודש בלבד. "הפרסום סביב החברה הועיל בדיעבד למפוטרים, כך שניגשו אליי הרבה מגייסים. תכננתי להיות חסרת עבודה שלושה חודשים, ובסוף אותרתי בתוך חודש".

היא מבקרת את הבחירה של רוב חברות ההייטק לקצץ קודם כל במחלקת משאבי האנוש וגיוסי העובדים. "כל חברה צריכה לעשות את השיקולים שטובים לה, אבל זה קיצוץ לטווח קצר בלבד, כי העובדים שנשארו בחברה לא רוצים להרגיש כמו עובדים, אלא חלק מצוות".

 אייל סולומון, מנכ''ל אתוסיה / צילום: איל יצהר

אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה (Ethosia), מסביר כי מעמדם של מנהלי משאבי האנוש ומנהלי גיוסי העובדים בחברות ההייטק היה הראשון להיסדק מאז פרוץ משבר הפיטורים בהייטק. מספר משרות המגייסים באפריל עמד על 550 וירד ל־70 נכון לתחילת החודש, כך על פי בדיקה שביצעה החברה שבניהולו. גם מספר המשרות בתחום ניהול משאבי אנוש מ־350 ל־95 באותה התקופה. "מגייסים ומנהלי משאבי אנוש הם הראשונים לספוג את המכה", מספר סולומון לגלובס. "לפני המשבר, קרנם של המנהלים האלה עלתה בצורה קיצונית. מגייסי כוח־אדם שהרוויחו 13 אלף שקל היו מקבלים בבת אחת הצעות ל־20 אלף שקל. אני חושב שזה היה המעשה הנכון לעשות כי לא הגיוני ברמה המוסרית שמנהלת תציע לעובדים שכר שהוא כפול או משולש ממה שהיא מרוויחה. לצערי, מאז פרוץ המשבר הנוכחי שכרם של מנהלי הגיוס ירד ב־25%".

6,500 מפוטרים בחברות ההייטק הישראליות

מאז תחילת השנה פוטרו בחברות ההייטק הישראליות כ־6,500 עובדים, כך לפי אתר "לסטארט־אפ" המנטר מהלכי פיטורים בתעשייה. ביולי נרשם מספר שיא של מפוטרים לחודש בודד: 1628, אך נדמה שנובמבר הולך לשבור אותו - עם 1,000 מפוטרים נכון לסוף השבוע שעבר. הגל השני נצפה גם באתרים אחרים שעוסקים בניטור פיטורים בחברות טכנולוגיה. לפי Layoffs.fyi פוטרו בנובמבר בלבד 42 אלף איש בכל העולם, שיא של כל הזמנים, ובאתר TrueUp מדווחים על קרוב ל־52 אלף איש. בשני המקרים מדובר על פי 2 או 3 מחודש יולי.

  

מיהם המפוטרים הישראלים החדשים? לפי בדיקת אתוסיה, חלק הארי שלהם הוא אנשי תוכנה וחומרה צעירים שכמעט ולא צברו ניסיון תעסוקתי, מה שמכונה בשוק "ג'וניורים". נכון לעכשיו, ישנם 5,000 מחפשי עבודה בתחום בדרג הזה, מהם 3,200 שפוטרו מאז חודש ספטמבר. "באופן מפתיע, אין קשר למוסד הלימודים שבו הם למדו", מדביר סולומון. "תוכל לראות מפוטרים ג'וניורים שלמדו קודם לכן באוניברסיטה יוקרתית, מכללה או קורס מזורז של מספר חודשים. ברבעון הראשון והשני של השנה חברות ישראליות רבות קלטו ג'וניורים מתוך כוונה לייצר עתודה, וגם בגלל שזה נראה מאוד חברתי ומיישם מדיניות של גיוון והכלה. בפועל, זה התהפך עליהן, כאשר הן ניסו לצוף מעל פני המים, ועכשיו הן בוחרות להוציא את רוב העובדים האלה החוצה".

מספר גבוה של מפוטרים הצטבר גם בתחומי השיווק והמכירות עם כ־950 איש בשני מקצועות אלה מאז ספטמבר. בתחום המכירות ירד מספר המשרות הפנויות ב־64%, ואילו בתחום השיווק ירד ב־55%. "רובם אנשי מכירות ושיווק שאינם טכניים", מסביר סולומון. "יש עדיין ביקוש לאנשי שיווק ומכירות שהתחילו את הקריירה כאנשים טכניים, למשל מתכנתים, ולכן הם יכולים לרדת לרזולוציות עמוקות עם הלקוח".

  

את הנטייה של החברות הישראליות לפטר יותר באזורי השיווק, המכירות, התמיכה או התפעול, ניתן לראות בבחירתן לפטר בעיקר בסניפים בחו"ל. למעשה, עובדי החברות הישראליות הממוקמים בחו"ל, בדרך כלל בארה"ב ובאירופה - נפגעים יותר מגל הפיטורים. על פי בדיקת גלובס, 60% מהמפוטרים בחברות הישראליות הם תושבי ארה"ב, בריטניה או מדינות האיחוד האירופי העוסקים בתחומים כמו שיווק ומכירות, עיצוב, תמיכת לקוחות, בניית שותפויות, גיוס עובדים ואנליזה של נתונים. רק 40% מהמפוטרים הם ישראלים.

הפיטורים כמעט ולא נגעו בשכבת מפתחי התוכנה או החומרה המנוסים או הבכירים, המהווים את ליבת ההייטק הישראלי. "בהם אף אחד לא נוגע, ומצד שני קיימת אווירה בקרב מנכ"לים רבים כי הירידה בתעשייה לא מספקת למהנדסים כאלה הרבה ברירות. אבל מנהלים שלא יבצעו עדכון שכר כלפי מעלה בשנה הבאה עלולים למצוא את עצמם מהר מאוד מנהלים קרב בלימה כדי לשמר את העובדים האיכותיים והמנוסים".

שומרים את האופציות לזמנים טובים יותר

בשנים הקודמות הפכו האופציות למנוע ההכנסות המרכזי עבור העובדים, שהכפיל ושילש את הכנסותיהם מעבודה בחברת הייטק. בית ההשקעות IBI קפיטל, שמנהל את האופציות לעובדים ברוב החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט העביר מתחילת 2020 כ־1.5 מיליארד דולר לעובדים כתוצאה מאופציות. השנה, אומר אסף גלס, סמנכ"ל לקוחות בחברה, כי בעקבות העובדה שרוב האופציות בחברות נמצאות "מחוץ לכסף", והמניות נסחרות במחיר נמוך מאשר בשנה שעברה, לעובדים ישנו תמריץ קטן לממש אותם. "הם שומרים עליהם לזמנים טובים יותר", הוא אומר לגלובס.