השימוש בתחבורה ציבורית יורד, ועיקר הנפגעות הן הנשים

ישראל נתונה במשבר תחבורתי: השימוש ברכב הפרטי מטפס, ובשימוש בתחבורה הציבורית חלה ירידה מתמדת. משקי הבית מרחיבים את אחזקת הרכב השני והשלישי ומי שמשלמות את המחיר הן הנשים.

● משבר התחבורה אחראי לחלק מהפערים בחברה הישראלית | פרשנות

אחד מכל תשעה נוסע יותר משעה לעבודה

11.5% מהנשאלים דיווחו שנסעו יותר משעה למקום העבודה בשנת 2021. זאת לעומת 9.3% ב־2020, אז נרשם הנתון הנמוך ביותר, שהושפע כנראה מהשינוי בכבישים בתקופת מגפת הקורונה.

אולם, במשך שנים המגמה דומה: ב־2017, 11.7% מהישראלים נסעו במשך הזמן הזה. 28% מהישראלים נסעו בין חצי שעה לשעה ו־60% נסעו עד חצי שעה. זמן הנסיעה שאדם מוכן להקדיש מוגבל ולאו דווקא תלוי בפקקים, אלא שלא כל הנוסעים יכולים להקצות אותו זמן נסיעה. על כן, המשבר מצמצם את רדיוס המרחק שבו אנשים יכולים לעבוד - אלא אם יש ברשותם את הזמן, הכסף והאמצעים לבלות זמן רב יותר בדרכים.

השימוש בתחבורה הציבורית בשפל

ב־2021 רובם המוחלט של הנשאלים, כ־61%, ענו שהם מגיעים לעבודה ברכב הפרטי, 13% מהם נוסעים באוטובוסים. שיעור המשתמשים באופניים עלה במעט על שיעור הנוסעים ברכבת (2% לעומת 1.8%), ו־7% צועדים ברגל לעבודה. כמעט 7% עבדו מהבית וכ־6% הגיעו באמצעות הסעה מאורגנת.

שיעור השימוש ברכב פרטי נמצא במגמת עלייה, הוא אומנם ירד מעט משנת 2020 שהייתה שנת שיא בשימוש ברכב הפרטי אבל נותר גבוה מזה שהיה ב־2014 (58.2%). לעומת זאת, מגמת הירידה בשימוש בתחבורה הציבורית החריפה והלכה, ואף ירדה מעט משנת 2020 שהייתה שנת שפל בשימוש. בשנת 2021 15.2% נסעו באוטובוסים וברכבות לעומת 20.2 בשנת 2014.

הנשים עובדות במרחק של 45 דקות נסיעה

"בנק הזמן" שנשים מקדישות לנסיעות לעבודה מצומצם יותר כש־76.7% מהנשים העובדות מחוץ לבית עובדות במרחק של עד 45 דקות נסיעה מהבית, לעומת 69.6% מהגברים. 7.4% מהנשים נוסעות מעל לשעה למקום העבודה לעומת 13.9% מהגברים. לא רק הזמן שנשים מקדישות לנסיעות שונה, אלא גם האמצעים שונים ויעילים פחות במציאות התחבורתית בישראל:

  

בדרכן לעבודה, נשים נוסעות יותר באוטובוסים, הולכות יותר ברגל ועובדות יותר מהבית, ואילו גברים משתמשים יותר ברכב הפרטי, באופניים ובהסעה מאורגנת על ידי מקום העבודה. מכלל המדווחים על הגעה לעבודה באמצעות התחבורה הציבורית - 61.5% היו נשים ו־38.5% היו גברים.

בנוגע לחלוקה בין גברים לנשים, ישנם הבדלים משמעותיים בין האוכלוסיות השונות. בקרב יהודים דתיים המספר דומה, אצל חילונים ההפרש גדל לכ־7% ובקרב חרדים הפער בין משתמשי ומשתמשות הרכב הפרטי מתרחב ל־31.4%. בחברה הערבית שיעור המגיעים והמגיעות לעבודה ברכב כמעט דומה ועומד על 1.5%. באוכלוסייה הכללית הפער עומד על 9%.

משקי הבית מחזיקים יותר רכבים

מספר המכוניות עולה בהדרגה: בקרב משקי הבית שלא מחזיקים כלל כלי רכב חלה עלייה קטנה משנת הקורונה, אך מגמת ירידה של כ־3% משנת 2016, עד ששיעורם הגיע ל־21.4%. ירידה קלה של כ־1.5% חלה גם בקרב משקי הבית המחזיקים רכב אחד מאז 2016 והגיעה ל־44.1%. תמונת הראי היא עלייה של כמעט 2% במשקי הבית המחזיקים שני רכבים ל־27.8% ועלייה נוספת של כ־2.5% לסך־הכול 6.7% ממשקי הבית המחזיקים שלושה רכבים.

גם החרדים משתמשים יותר ברכב

לא רק האחזקה ברכב הפרטי במגמת טיפוס, אלא גם בשימוש בו. ניתן לראות שמגיל 34 חלה עלייה חדה של 13% בשימוש ברכב הפרטי עד לכמעט 69% שימוש ברכב הפרטי. מעבר לגילאים האלו, ניתן לראות ירידה חדה בשימוש בתחבורה הציבורית של כ־13% עד שמגיעה לפחות מ־10% שימוש.

השימוש ברכב הפרטי להגעה לעבודה גדל ככל שרמת ההשכלה עולה: פחות מ־60% שימוש בקרב בעלי השכלה תיכונית, 67% בקרב בעלי תואר ראשון ו־78% בקרב בעלי תואר שני ומעלה.

מרבית החילונים משתמשים באופן תדיר (מעל 3 ימים בשבוע) ברכב הפרטי, אך בניגוד למיתוס, ניתן לראות עלייה משמעותית בקרב החרדים, כששיעור המשתמשים טיפס מכמעט 65% בשנת 2017 לכמעט 72% בשנת 2021.