אופטימיות לצד נורות אזהרה: הסיבות לגישה המתונה של בנק ישראל, ומה צופים הכלכלנים?

בנק ישראל מנסה ללכת בין החשש מפגיעה קשה מדי בצמיחה ומפגיעה בשוק העבודה לבין הצורך לרסן את האינפלציה, ולכן החליט היום (ב') להעלות את הריבית בשיעור של 0.5%, ולא ב-0.75% כפי שחזו לא מעט אנליסטים בימים האחרונים. זאת, מאחר שהאינפלציה טרם נעצרה כפי שהעיד מדדה מחירים לצרכן שפורסם בשבוע שעבר ועלה ב-0.6%.

● דילמת הריבית של בנק ישראל, והאם מחירי הדירות הגיעו לתקרה? | ניתוח
● הריבית האפסית נעלמה, ואיתה גם חגיגת ההלוואות | פרשנות
● הפד יאט את קצב העלאות הריבית? תלוי איזה מהנגידים תשאלו
● ריבית הפריים קופצת ל-4.75%: בכמה תתייקר המשכנתה שלכם? 

מההודעה של הוועדה המוניטרית נראה כי בבנק מעדיפים שלא להתחייב על העתיד. סעיף אחר סעיף, נותנים בבנק סיבה לאופטימיות לצד סימני אזהרה. לדוגמה, הם מציינים כי הפעילות הכלכלית של המשק איתנה ושוק העבודה עדיין הדוק למרות הנתונים האחרונים שהצביעו על התמתנות מסוימת. עם זאת, מוסיפים כי "המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה".

בנוסף לכך, בוועדה המוניטרית מציינים כי האינפלציה בישראל עלתה בחודשיים האחרונים, אך היא עדיין נמוכה בהשוואה למדינות המפותחות. בנוסף, הוועדה מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם והתמתנות הביקושים, לצד ההקלות בשרשראות האספקה וירידת מחירי הסחורות, פועלים למיתון האינפלציה.

יש עוד מספר דוגמאות לכך, אך נראה שבבנק ישראל מתקשים לספק תמונה חד משמעית וההערכות להמשך, אולי כלקח מהתחזיות הקודמות שהתבדו בגלל הטלטלות השונות והבלתי צפויות: המלחמה באוקראינה, צמצום תפוקת הנפט על ידי מדינות אופ"ק ועוד.

בסופו של דבר, ההודעה של בנק ישראל משדרת מסר יוני יחסית. הבחירה של בנק ישראל בגישה מתונה יחסית של העלאת ריבית בחצי אחוז בלבד עשויה לרמוז כי גם בבנק העדיפו לשמור לעצמם את האופציה להעלות פעם נוספת בחצי אחוז את הריבית.

בשוק ההון טוענים כי ההחלטה אכן מאזנת בין הלחצים שמופעלים על בנק ישראל. "הבנק המרכזי מדבר מצד אחד על המשך העלייה באינפלציה ומדגיש שהיא מעל גבול היעד, ומצד שני מתחיל לאותת על סימנים להאטה ככלית בהמשך הדרך. למעשה, הוא כותב שיש אינדיקציות שכבר מצביעות על האטה בצמיחה בארץ, ומכין את הקרקע להמשך האטה שתוביל אפילו למעבר להעלות של רבע אחוז ולא חצי אחוז או 0.75% כפי שקרה בפעימות האחרונות", אומר רונן מנחם, ה כלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות .

"אני מעריך שבהודעה הבאה, ב-2 בינואר, בנק ישראל יציג עדכון תחזית כלכלית בו יוכל הנגיד להראות תחזית שהאינפלציה מתנמכת קצת ומצד שני צמיחה פחותה, כך שהוא יוכל להצדיק המשך מיתון העלאות הריבית למנות של רבע אחוז. הכיוון הזה משתלב עם המדיניות של הפד שלגביו ההערכות מדברות על העלאת הריבית ב-14 בדצמבר ב-0.5% וגם שם נראה מגמה של מיתון בהעלאת הריבית בחודשים הראשונים של 2023", מוסיף מנחם.

גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, חוזה עליות ריבית מתונות יותר בפעימות הבאות. " מדובר בהודעת ריבית פחות 'ניצית' מאשר ההודעה הקודמת. אנו צופים עוד שתי העלאות ריבית של 0.25% (בינואר ובפברואר) לרמת ריבית של 3.75%", הוא הסביר.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מציין כי בדומה למגמה בבנקים המרכזיים הגדולים בעולם ועל רקע התגברות החששות מכניסת הכלכלות הגדולות בעולם למיתון ב- 2023, בנק ישראל החליט למתן את קצב העלאות הריבית. "שוק הריביות המקומי גילם טרם החלטת הריבית הסתברות גבוהה יחסית להעלאת ריבית של 0.5% וכן העלאה נוספת של כ-0.25%-0.50% בחודש ינואר הקרוב. בסופו של דבר העלאת הריבית בשיעור של 0.5% תאמה את הערכתנו, ואנו נותרים גם בהערכתנו כי הריבית תגיע בסייקל הנוכחי במינימום ל-3.5% ותעמוד ברבעון הראשון על 3.50-3.75%", חוזה שפריר.

לגבי האינפלציה, מנחם צופה כי אמנם היא כבר נמצאת מעל הרמה של היעד שקבע בנק ישראל ועומדת על 5.1%, אך סביר להניח שהקצב יעלה עוד יותר ובנק ישראל מודע לתרחיש זה. "אולם הוא גם רומז לתחילת ההשפעה של העלאות הריבית הקודמות. ציפיות האינפלציה נמוכות יותר וזו אינדיקציה שהריסון המוניטרי מתחיל לשאת פירות וזה מראה שהבנק המרכזי די רגוע. אבל שוב, צריך להמתין ל-2 בינואר כדי לראות איך הנגיד מתייחס לצמיחה ולאינפלציה ב-2023. אני מעריך שהעלייה תהיה יותר איטית וזה יהווה עבור הנגיד עילה די טובה למתן ולבלום את העלאת הריבית כבר ברבעון האשון של 2023".

"שוק העבודה ייחלש באופן הדרגתי בחודשים הקרובים"

יש לציין כי הודעת בנק ישראל הסתיימה עם סיפא דומה לזה של ההודעה הקודמת, המדגיש את זה שהצמיחה איתנה, ששוק העבודה הדוק ושהאינפלציה עולה.

כאמור, בבנק ישראל מציינים כי שוק העבודה בישראל עדיין הדוק, גם כאשר שיעור האבטלה כבר עומד על 4.3%. "זה עדיין רחוב מרמה של אבטלה גבוהה, אך עם זאת, מהנתונים שראינו בשבועות האחרונים וגם מנתון המשרות הפנויות שפורסם השבוע, בהחלט סביר שהשוק ייחלש באופן הדרגתי בחודשים הקרובים. אני מעריך שזו אחת הסיבות שבנק ישראל יעבור להעלאות ריבית מתונות יותר", אומר מנחם.

לדברי כץ, הציטוטים של בנק ישראל לגבי כך ש"שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) ממשיך להיות גבוה, אך בנתוני הקצה נרשמה ירידה מסוימת", מצביעים על סימנים ראשוניים של חולשה בשוק העבודה. הוא מתייחס לציטוט נוסף של בנק ישראל שמדבר על כך ש"לפי סקר המגמות של הלמ"ס החל מחודש אוגוסט חלה עלייה מסוימת בקשיי המימון עליה מדווחים עסקים קטנים ובינוניים", ואומר כי זו אולי סיבה התומכת בריסון מוניטרי פחות חריף.

איזו השפעה נראה על הדולר-שקל?
שפריר: " לא תהיה השפעה ניכרת משום שיחס הדולר-שקל מושפע כיום בעיקר מההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בעולם, ובטווח הארוך יותר מהכוחות הבסיסיים התומכים בשקל חזק. לפערי הריביות אין השפעה מהותית על הדור-שקל כיום, במיוחד כאשר העלאות הריבית בישראל די מסונכרנות להעלאות הריבית בארה"ב".

מנחם: "מאז ההודעה האחרונה השקל באוקטובר התחזק ב-3% אחוזים מול הדולר. ככל שעליית הריבית בישראל תהיה נמוכה מאשר בארה"ב, ובנק ישראל ער לזה, הדבר יכול להביא לפיחות של השקל ולכן הנגיד מתאים את הקצב לארה"ב. מבחינתו התחזקות של השקל היא בלם נוסף להעלאת האינפלציה, כי כאשר מתרגמים דולרים לשקלים ככל שהשקל חזק זה יותר זה גורם דיפלציוני, ומצד שני הוא ישגיח מקרוב על כך כי הוא לא רוצה שזה יפגע בפעילות היצואנים".

במגזר העסקי תקפו את העלאת הריבית

לא מעט אינדיקטורים הראו לאחרונה כי לחלקים גדולים יותר ויותר בציבור קשה לעמוד בנטל העלאות הריבית שייקרו את החזרי ההלוואות.

מהי לדעתך הנקודה שבה הריבית כבר תהיה כבדה מדי על הציבור? 4%-5%?
מנחם: "קשה מאוד להעריך את זה. בהרבה מקרים, כמו אצל המגזר העסקי, מה שקובע זה הריביות בשוק שסובלות מצד אחד מעליית הריבית של בנק ישראל אבל מצד שני נהנות כי המדינה מגייסת פחות כסף וזה פועל בכיוון ההפוך ומקזז חלק מהשפעת הריבית. אבל בהחלט יתכן שהשיקול הזה יכול להוות חלק משיקולי בנק ישראל למתן את העלאת הריבית בתקופה הקרובה, ולא בכדי הוא מדבר על סימנים ראשונים להאטה כלכלית".

במגזר העסקי כמובן שלא אהבו את העלאת הריבית. יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי אמר כי " לצד המחיר הכבד של העלאת ריבית בשיעור כה גבוה - בעלויות האשראי, בנטל על העסקים והאטת המשק, הנקודה הבעייתית ביותר בהתנהלות בנק ישראל אינה רק בשיעור עליית ריבית אלא גם בשל העדר פרסום תוכנית כלכלית המומלצת לממשלה החדשה. נגיד בנק ישראל, אשר מוגדר כיועץ הכלכלי של הממשלה - היה חייב לפרסם תוכנית כלכלית לממשלה, הכוללת המלצות לצעדים פיסקאליים, שבלעדיהם השימוש בכלי העלאת הריבית, בשיעור כה גבוה - יהיה הרסני, עם מחיר מיותר שייגבה מעסקים ומהציבור כולו".

גם אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי חייבת להיות תוכנית מקיפה בשיתוף פעולה מלא של בנק ישראל עם הממשלה כאשר בצד העלאת הריבית וריסון הביקושים יעשו פעולות כדי להפחית את העלויות בצד ההיצע.

"על אף העלייה במדד יוקר המחיה בחודש אוקטובר, מדובר בשגיאה חמורה של הנגיד. בוודאי בתקופה בה מתגלים סממנים ראשונים של האטה במשק ועלייה בשיעור האבטלה שמצריכים חשיבה אחרת ומקיפה יותר לבלימת האינפלציה. העלאות הריבית עצמן הן מאיצות אינפלציה, שכן הן מעלות את עלויות המגזר העסקי בכללו. שימוש בכלי של העלאת הריבית בלבד, כאמצעי היחיד לריסון האינפלציה, הוא שגוי. חלק מהעלאת יוקר המחיה נובע מפעולות ישירות אותן עושה הממשלה, כגון העלאת מס הארנונה, מיסוי ההתייקרויות עצמן והכשל הנמשך בעבודת נמלי הים", הוסיף לין.