המניה קרסה? המנהלים יקבלו בונוס: כל בעיות הבורסה בחברה אחת

סיפורה של קבוצת התשתיות אחים יעקובי  ממחיש מספר קלקולים המאפיינים רבות מהחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב: הנפקה במחיר מנופח, תוצאות עסקיות מאכזבות לאחר מכן, הפסד כבד למשקיעים במניה, ריבוי קרובי משפחה בתפקידים בכירים, וכמובן מתן שכר גבוה לאותם בכירים שאינו תואם את הביצועים העסקיים.

● 54 מיליון שקל בארבע שנים: מאחורי הפצצה שהטיל בנק הפועלים על חברת החיתום שלו | ניתוח
● הנפילה של פאגאיה: משיאנית השווי הישראלית לסכנת מחיקה מהנאסד"ק 
● חברת HP יוצאת בפיטורי ענק של עד 6,000 עובדים - 12% מכוח-האדם שלה

השבוע דיווחה אחים יעקובי על דחייה בכינוס אסיפת בעלי מניות שנועדה לסלול את הדרך לבונוס שיוענק לצמד בעלי השליטה, האחים פיני ואמיר יעקובי, המנהלים את החברה שהקים אביהם לפני שנים רבות. זאת מבלי שהחברה תעמוד לצורך זה בתנאי סף של רווח שנקבעו בעבר, סמוך להנפקת אחים יעקובי בבורסה בשנת 2017.

פיני יעקובי מכהן כיו"ר דירקטוריון החברה, ואחיו אמיר משמש בתפקידי מנכ"ל ודירקטור. אסיפת בעלי המניות של החברה שהייתה אמורה להתכנס בשבוע הבא נדחתה במספר ימים, לצורך קיום דיונים עם גופים המייעצים למשקיעים מוסדיים. כלומר, נראה שהוצגה התנגדות לאישור הבקשה של החברה.

כך זה התקלקל אצל אחים יעקובי:

מנפיקים, ואז מאכזבים

בעת הנפקתה קבוצת אחים יעקובי הציגה דוחות לתפארת ובהם עלייה נאה ברווח שעמד, על 32 מיליון שקל בשנה שקדמה לגיוס ההון. אלא שכבר בשנה הראשונה שלאחר הפיכתה לציבורית עברה החברה להציג הפסד ניכר שיוחס בעיקרו להקמת שדה התעופה "רמון" בתמנע, עקב "סטייה באומדן עלויות הפרויקט".

גם ההמשך לא היה מזהיר במיוחד, כאשר בכל אחת משלוש השנים הבאות הציגה החברה התדרדרות בהכנסות ועלייה בהפסדים התפעוליים, שעמדו מאז הנפקתה על קרוב ל־40 מיליון שקל מיליון שקל בשנים 2021-2018.

בד-בבד נקלעה אחים יעקובי לקשיים פיננסיים שונים ובסיכום המחצית הראשונה של שנת 2022, נכתב בדיווחיה כי בשנתיים האחרונות היא מיישמת תוכנית התייעלות הכוללת צמצום כוח-אדם, חיסכון בדמי שכירות ואיחוד מטות. עוד נכתב שהחברה פועלת למימוש נכסים, ומעריכה שתעמוד במחויבויות שלה בעתיד הנראה לעין.

התוצאה של כל אלו הן קריסת המניה של מי שנחשבה בעת הנפקתה לאחת החברות הבולטות בענף התשתיות בישראל. מניית אחים יעקובי סיפקה הפסד של 80% בחמש שנים, כשבשנה האחרונה בלבד נמחק כמעט שליש משווי החברה, העומד כיום על פחות מ־100 מיליון שקל.

  

הקפצת שכר לפני ההנפקה ואחריה

פרקטיקה ידועה בחברות העומדות בפני הנפקה בבורסה בתל אביב היא הקפצת שכר הבכירים, שבו יישא גם ציבור המשקיעים לאחר השלמת הגיוס. אחים יעקובי לא הייתה חריגה בכך, אך היא הגדילה לעשות והזניקה את תנאי שכרם של צמד בעלי השליטה בה בעד פי 4 מהתגמול שקיבלו בעת שהחברה הייתה עדיין פרטית.

אחד מרכיבי השכר שנקבעו לשניים ערב ההנפקה בשלהי 2017, היה תגמול שנתי משתנה, בתבסס על תוצאות החברה שהוגבל ל-2.4 מיליון שקל בשנה לפיני יעקובי ועד 1.6 מיליון שקל לאחיו אמיר.

אלא שעם הרעת מצב העסקים של אחים יעקובי, הדרך אל המענק הלכה והתרחקה. זאת משום שתנאי הסף שנקבעו לצורך הענקת התגמול המשתנה כללו "מבחן רווח", לפיו הרווח השנתי של החברה לפני מס יהיה גבוה מ־10 מיליון שקל, ו"מבחן יכולת הפירעון" שלפיו על החברה לעמוד באופן מלא בתנאי הפירעון של הלוואות שהוענקו לה מבנקים ושל אג"ח שהנפיקה לציבור.

בשנת 2021, כמו גם בשלוש השנים שקדמו לה, לא היו זכאים האחים יעקובי לאותו בונוס, על רקע תוצאות החברה, שסיימה את השנה שחלפה בהפסד. אז מה עושים? משנים את הקריטריונים.

באסיפת בעלי המניות הקרובה ביקשה החברה לקבוע מנגנון חדש, שלפיו גם אם תנאי הסף לא יתקיימו, יוכלו האחים לקבל תגמול משתנה של עד 3 חודשי שכר לכל אחד, "בהתאם לעמידה ביעדים אישיים מדידים, אשר ייקבעו על ידי ועדת הביקורת של החברה והדירקטוריון".

מהם אותם יעדים? לא ברור עדיין, אך מהדיווח של האחים יעקובי עולה כי בהנחה שהשינוי בתנאי התגמול היה מתבצע ב־2021, עלות התגמולים של פיני יעקובי הייתה מגיעה ל־3.9 מיליון שקל במקום 2.1 מיליון שקל בפועל, וזאת בזכות מענק מקסימלי שהיה מקבל. עלות התגמולים של אמיר יעקובי הייתה עולה מ־1.9 מיליון שקל ל־3.1 מיליון שקל, גם כן בזכות אותו מענק מקסימלי. בד-בבד החליטה החברה על הפחתה בתקרת המענק לשניים.

השינוי שמבקשת אחים יעקובי להכניס בתנאי השכר של בכיריה עשוי להצביע על קלקול נוסף הרווח בקרב חברות ציבוריות הנסחרות בתל אביב - דירקטוריון המתיישר עם רצונם של בעלי הבית, ואף מסביר כי "התגמול המוצע לבעלי השליטה והקרובים, הינו סביר בהתחשב בהיקף העסקתם, באופי תפקידם וכישוריהם".

משפחה שולטת במובן הרחב

בדומה לחברות ציבוריות לא מעטות גם אחים יעקובי מתאפיינת בריבוי של בני המשפחה השולטת בה, שמשולבים בתפקידי ניהול שונים: 5 קרובי משפחה, אמא המכהנת בדירקטוריון, בנוסף על שני האחים העומדים בראשה.

כך למשל, תומר יעקובי, בנו של פיני, מכהן כמנהל תשתיות אזור דרום בחברה הבת מונוליד חירות מערכות, בתמורה לשכר חודשי של 24 אלף שקל ברוטו, מענק שנתי ומשכורת 13.

גם בנו של אמיר, יוסי יעקובי, מועסק בחברה ומכהן כמנהל אגף פרויקטים מיוחדים - אלקטרומכניקה בחברת מונוליד, וכן כאחראי על הרכש בחברה ובחברות הבנות, תמורת שכר חודשי של 24 אלף שקל ברוטו, מענק שנתי ומשכורת 13.

יניב פרנקל, גיסו של פיני, הוא סמנכ"ל תחום הבקרה התעשייתית בחברה בת, והוא מקבל שכר חודשי של 30 אלף שקל ברוטו, ותשלום חודשי של 10,000 שקל ברוטו בגין ייעוץ.

צח יעקובי, בנו של אמיר, הוא מנהל אגף אחזקת תשתיות ומבנים בחברת מונובילד, בתמורה לשכר חודשי של 24 אלף שקל ברוטו, מענק שנתי ומשכורת 13. ושי יעקובי, אחיהם של פיני ואמיר, מכהן כאחראי אדמיניסטרציה אזור דרום בחברת מונוליד תמורת שכר חודשי של 16 אלף שקל ברוטו, ושני מענקים שנתיים של 10,000 שקל כל אחד. וכדי להשלים את התמונה, אמם של האחים יעקובי, רינה יעקובי, יושבת בדירקטוריון החברה.

דירקטוריון ידידותי לבעלי השליטה

אז מה היה לנו? ביצועי עסקיים כושלים לאחר ההנפקה, קריסה של המניה, תגמול מנופח לבעלי השליטה, דירקטוריון ידידותי כלפיהם והעסקת מספר רב של קרובי משפחה, שספק אם היו זוכים לתפקיד ושכר דומים גם מחוץ לחברה הציבורית.

כשמחברים את כל הנקודות הללו נראה כי דרכה של קבוצת אחים יעקובי אל ירכתי הבורסה כאילו נגזרה מראש. עם זאת, הליקויים שמאפיינים את דרכה בבורסה בתל אביב עד כה, הם מנת חלקן של חברות נוספות שנוהגות להיטיב עם בעלי השליטה בהן בזמן שהציבור, השותף לכאורה, סופג הפסדים כבדים על השקעתו במניותיה.

מטעם קבוצת האחים יעקובי נמסר בתגובה לכתבה, "התמונה שמוצגת בכתבה מוטית, מגמתית ומשחירה את פני החברה ובעלי השליטה בה, ללא קשר למציאות וככל הנראה בהובלת גורמים אינטרסנטים. בפועל, החברה הציגה בשנה האחרונה מגמה חיובית ושיפור בתוצאותיה, לצד הצלחות רבות ויכולות גבוהות. כל אלה לא נזכרו בכתבה כלל, מתוך מגמתיות ברורה".

כמו כן, ציינו כי "גם הרושם לפיו המענקים הכפופים ליעדים אישיים מדידים אותם מנסה החברה לאשר, ניתנים כלאחר יד ומובטחים לבעלי השליטה באופן מלא, חוטא למציאות. המענקים האלה, ככל וכלל ינתנו, כפופים להחלטה מראש של ועדת הביקורת של החברה בדבר יעדים מדידים שאינם בהכרח רק רווחיות כי אם פרמטרים מאתגרים נוספים, ורק עמידה ביעדים אלה, ככל ותתקיים, תזכה את בעלי השליטה בבונוס האמור (כולו או חלקו, לפי העניין). מדובר בכלי ניהולי מקובל ואף חשוב, וגם פה תיאור הדברים שגוי ומוטה".