אל תתנו לנו את המפתחות: המקום שבו תעשיית הקריפטו מפספסת את הקהל הרחב

בדרך ללב המיינסטרים

הקריסה של FTX, בורסת הקריפטו הפופולרית של איש העסקים סם בנקמן-פריד, מכה גלים בתעשייה הפיננסית והובילה למשבר אמון נרחב בקרב המשקיעים. על המוקד בשבועות האחרונים נמצאות הבורסות השונות, שבעליהן מספקים הסברים שוב ושוב על המטבע שלהן, על הרזרבות שלהן, על היכולת שלהן לעמוד בפדיונות. חלק מההסברים מתקבלים, חלק לא. אך בתעשיית הקריפטו ממשיכים להשמיע את המנטרה הקבועה: Not your keys, not your coins. כלומר, אם אתם לא מחזיקים את הקריפטו בארנק משלכם, עם מפתחות שרק אתם יודעים את הגישה אליהם, אלו לא באמת המטבעות שלכם.

● כך תוכלו להציל את ההפסד שלכם מקריסת בורסת הקריפטו FTX
● הקרב על החסכונות שלנו: היכן לשים את הכסף לאחר שהריבית עלתה שוב |בדיקת גלובס 
● לראשונה מאז הנפקתה: בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב שווה מתחת ל-10 מיליארד דולר 

או במילים אחרות - מה אתם רוצים, אם אתם מעוניינים שאף אחד לא יגנוב לכם את הכסף, שימו אותו "מתחת לבלטה" בגרסה הדיגיטלית.

כמעט כל גורם בתעשיית הקריפטו שהתראיין בפרשה ציין זאת: שיהיה ברור, גם אם השקעתם עשרות אלפי שקלים בקריפטו, דרך גופים גדולים ומוכרים בתעשייה - "לא המפתחות שלכם, לא המטבעות שלכם". מדוע? משום שבעולם הפיננסי החלופי שבונים חסידי הקריפטו, אין צורך במתווכים. כל אדם הוא הבנק של עצמו; וכך מדלגים על אותם גופים פיננסיים מיושנים ועייפים, ולוקחים אחריות מלאה על הכספים שלנו. תהיה הבנק של עצמך - זה העתיד של הפיננסים.

באמירות אלו כך, אולי יותר מכל מראה תעשיית הקריפטו את הניתוק המוחלט מהעולם האמיתי, ובעיקר מהטבע האנושי של משתמשי המיינסטרים. אף אחד מאיתנו לא מעוניין להיות הבנק של עצמו. כן, מעוניינים בשירותים טובים יותר, מהירים יותר, נגישים וזולים יותר. כן מעוניינים שתהיה לנו יכולת בחירה נרחבת יותר ממי לצרוך איזה שירות, ולא לקבל הכול בעסקת חבילה. אבל להיות הבנק של עצמנו - זה לא יתרון, זה חיסרון ענק.

לפני כמה חודשים התראיין לגלובס בכיר בתעשיית הקריפטו העולמית, שמסתובב עם אבטחה מלאה. וכשביררנו מה פשר כל האבטחה הזו, הוא הסביר "ככה זה כשאתה הבנק של עצמך, אתה צריך אבטחה בהתאם". לא בדיוק חזון אוטופי להתפתחות מערכת פיננסית. אפילו להפך.

"כסף אצל מתווך - הוא לא באמת שלכם"

מה בעצם פירוש האמירה not your keys not your coins? מי שרוכש מטבעות קריפטו יכול לבחור בין לשמור אותם בגוף שמנהל עבורו חשבון, או לשמור בארנק, שהוא סוג של תוכנה מוצפנת עם מפתחות. הארנק מגיע בשתי גרסאות: ארנק קר - שאינו מחובר לאינטרנט, או ארנק חם, המחובר באופן קבוע לרשת האינטרנט. ארנק קר בטוח יותר מפני התקפות סייבר ופשיעת רשת. ארנק חם מאפשר לבצע באופן מהיר יותר פעולות מסחר ולנצל הזדמנויות.

כך, אם משקיעים רוכשים קריפטו על מנת להחזיק לטווח ארוך (אסטרטגיית HODL) עדיף לעשות זאת באמצעות ארנק קר, ואלו שסוחרים באופן תכוף, יעדיפו ארנק חם. הארנק דורש קוד ארוך ומורכב על מנת לאפשר גישה למטבעות. כשהתפתח שוק הקריפטו, התפתחו גם ארנקים שונים, בהם כאלו שלא העבירו את השליטה במפתחות לבעל הארנק, כך שגורם שלישי היה יכול לקבל גישה גם הוא לתוכן הארנק. מכאן התפתחה הסיסמה: אם אלו לא המפתחות שלך, אלו לא המטבעות שלך.

סיסמה זו משמשת כעת את תעשיית הקריפטו למסר שונה לחלוטין, שמשמעו - אל תסמכו על המתווכים בקריפטו. אם אתם שמים אצל גוף מתווך את הכסף, הוא לא באמת שלכם. וזהו מסר בעייתי כאשר פונים לציבור הרחב.

מה כן אפשר לעשות כדי לעודד ניהול כסף עצמאי

כבר היום, עוד לפני ההבטחות העתידיות של הקריפטו, יש למשקיעים שלל אפשרויות להיות תלויים פחות בגופים פיננסיים. למשל, לנהל בעצמם את ההשקעות בגמל ובהשתלמות באמצעות IRA (חיסכון פנסיוני בניהול אישי) באופן שגם חוסך תשלום לגופים המוסדיים. אך למרות שה־IRA נכנס לישראל לפני עשור וחצי, הוא אינו נפוץ כלל בקרב ציבור המשקיעים. במציאות היומיומית של רובנו, המצב טוב אם השקענו מספיק על מנת לבחור את אנשי המקצוע הנכונים, להבין על מה הם מדברים איתנו, לקבל החלטות מושכלות ומתאימות לצרכינו ולבצע מעקב שוטף. אף אחד לא באמת רוצה להיות בנק.

לא במקרה, ההתפתחות של תעשיית הקריפטו לוותה מראשיתה בהיווצרות של מתווכים פיננסיים ובתי השקעות, שמייצרים מוצרים ומאפשרים נגישות של המשקיעים לקריפטו.

אם בתעשיית הקריפטו רוצים להפוך מקוריוז עבור פריקים של טכנולוגיה לעולם שפונה אל האדם הפשוט יותר, נדרש ליצור עבורו סביבת השקעות נגישה וידידותית יותר. להגיד ללקוח "קנה חומרה, תזכור סיסמה אימתנית ותאבטח את עצמך, אחרת המטבעות שקנית אינם באמת שלך", אינו הפתרון. הפתרון צריך לבוא בדמות מתווכים זולים, שמאפשרים ביצוע קשת נרחבת של פעולות, שניתן לתת בהם אמון, שיהיו כפופים לפיקוח ולכללים מקובלים שמאפשרים שקיפות, ודאות וביטחון כי המטבעות הם שלנו, גם כשהם ברשותם. שהם בטוחים באחזקתם, אפילו שהם לא שמורים על כונן נסתר אצלנו בבית.

Not your keys Not your coins

מי שרכש מטבעות קריפטו, יכול לבחור לשמור אותם בגוף שמנהל עבורו חשבון, או בארנק דיגיטלי המוצפן באמצעות מפתחות. עם הזמן התפתחו גם ארנקים שבהם לא הועברה השליטה במפתחות לבעל הארנק, כך שגורם שלישי יכול לקבל גישה גם הוא לתוכן הארנק. מכאן התפתחה הסיסמה: אם אלו לא המפתחות שלך, אלו לא המטבעות שלך.

היום היא באה להזהיר מפני המתווכים בקריפטו: אם אתם שמים את הכסף אצלם, הוא לא באמת שלכם.