אינסטגרם מנצחת את טיקטוק: כך נראית צריכת המדיה בחברה הערבית

פייסבוק שומרת על הפופולריות, טיקטוק חזקה מאוד בקרב בני הנוער, אך אינסטגרם גוברת עליה בקרב בני ה־18 ומעלה, וקבוצת התקשורת פאנט היא שחקנית משמעותית במגוון פלטפורמות - כך עולה מסקר שערכה לשכת הפרסום הממשלתית בקיץ האחרון בקרב החברה הערבית.

הסקר נערך כחלק מתוכנית העבודה של לפ"מ, היוזמת סדרת מחקרי צריכת מדיה מגזריים כדי ללמוד על ההרגלים של אזרחי מדינת ישראל וכדי להתאים את הפרסום עבורם בצורה הטובה ביותר. 

● הרשתות החברתיות מובילות בפופולריות, אתרי החדשות והתוכן ברמת האמינות 

הסקר המובא כאן התבצע באוגוסט באמצעות מכון המחקר "הגל החדש" בקרב מדגם ארצי מייצג של 1,000 מרואיינים מהחברה הערבית בגילאי 15 ומעלה, בייצוג גיאוגרפי מלא, למעט מזרח ירושלים. 650 סקרים בוצעו פנים אל פנים, ו־350 סקרים בוצעו באמצעות האינטרנט בקרב פאנל גולשים מייצג.

הנתונים העולים מהסקר משרטטים את מפת צריכת המדיה בחברה הערבית ואת השינויים שחלו בה בשנים האחרונות. בדומה לחברה הכללית, צריכת המדיה העיקרית בחברה הערבית היא בדיגיטל. בדירוג הכולל של רשתות ואתרים שנעשה בסקר, מבין האתרים בשפה הערבית האתר המוביל הוא פאנט, ומבין העיתונים בשפה הערבית העיתון "פנורמה".

הטלוויזיה והרדיו מתחזקים

צריכת המדיה המשמעותית ביותר בחברה הערבית היא באמצעות האינטרנט, והטלוויזיה נמצאת במקום השני. מדובר בהתחזקות של הפלטפורמה - מ־37% ב־2013 ל־51% כיום.

הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר, לפי הסדר, הן יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק. על-פי סקר של מכון קנטאר שנערך בקיץ האחרון, בחברה הכללית (כולל החברה הערבית) מדובר בנתונים דומים.

תחנות הרדיו הפופולריות ביותר הן אל שאמס, מכאן (רדיו התאגיד בערבית) ורדיו נאס, והעיתונים הפופולריים ביותר הם "פנורמה", "ידיעות אחרונות" ו"כול אלערב".

  

בעבר היה כוחה של העיתונות המודפסת משמעותי יותר, אך הוא ירד מ־61% ב־2013 ל־40% כיום. לעומתה, הרדיו עלה, אם כי בשיעורים נמוכים - מ־43% ב־2013 ל־47% בשנת 2022.

פייסבוק שומרת על פופולריות

השימוש ברשתות החברתיות נמצא בעלייה מתמדת בחברה הערבית. כך, למשל, אם ב־2018 כ־40% מהמשיבים בסקר היו בעלי חשבון באינסטגרם - כיום כבר מדובר ב־82%. טיקטוק, שהוקמה ב־2018, רשמה תוך כארבע שנים חדירה משמעותית של 69%. בפילוח לפי גיל, כל הצעירים בני 15־17 שענו על הסקר אמרו כי הם נמצאים בטיקטוק, ובקרב המבוגרים מעל גיל 55 מדובר ב־57%. למעט טווח גילאים זה, אינסטגרם גוברת על טיקטוק בכל חתכי הגיל.

  

לצד זאת, מעניין לראות שפייסבוק עדיין נהנית מאחוזי פופולריות גבוהים בקרב הצעירים בחברה הערבית - 85% מקרב המשיבים עד גיל 17 ציינו כי יש להם חשבון ברשת זו, וגם 77% מהצעירים בני 18־24 מחזיקים בחשבון. בסקר שערכה קנטאר בקיץ האחרון בקרב החברה הכללית (כולל החברה הערבית), רק 34% מבני ה13־17 העידו כי הם פעילים בפייסבוק, ו־59% מבני ה־18־24.

הלא טיוי וקשת 12 מובילים בצפייה

נתון מעניין העולה מהסקר הוא שהחברה הערבית לאו דווקא צופה בערוצים ששפתם היא ערבית. קשת, רשת ותאגיד השידור הציבורי משיגים שיעורי צפייה ניכרים ביחס לאלה שבשפה הערבית - למעט הלא טיוי של קבוצת פאנט שתופס את המקום הראשון במקביל לקשת. עם זאת, יש לציין כי הסקר לא בחן ערוצים ממדינות כמו לבנון ומצרים ואת הערוץ הקטארי אל ג'זירה.

  

עוד ראוי לציין כי לפי נתוני הסקר, כשליש מהמשיבים (32%) אמרו כי אינם צופים כלל בטלוויזיה. 15% אמרו כי הם צופים בין שעה לשעה וחצי, 11% עד שעתיים, ו־10% עד חצי שעה בלבד.

21% גולשים יותר מחמש שעות ביום

בדומה לחברה הכללית, גם הצעירים בחברה הערבית נמצאים באינטרנט הרבה יותר מהמבוגרים, עם מספר דקות גבוה מדי יום - ומדובר בנתון שנמצא במגמת עלייה עם השנים.

  

מקרב כלל הגולשים באינטרנט, 77% העידו כי הם נמצאים ברשת מדי יום, לעומת 83% ב־2017. עם זאת, ממוצע זמן השהות ביום עלה בשעה.

עוד לפי נתוני הסקר, 21% מקרב אלה שהצהירו כי הם גולשים באינטרנט עושים זאת יותר מחמש שעות ביום, 32% גולשים עד שעתיים וחצי. רק 4% אמרו כי הם גולשים באינטרנט פחות מחצי שעה.