נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר היום (ד') בכנס של אגף השכר במשרד האוצר מפני חתימה על תוספות שכר חדות וקשיחות לעובדי המגזר הציבורי. לדברי הנגיד, "העלאת שכר שאינה מווסתת עלולה להביא לספירלת מחירים שתקפיץ את האינפלציה".
● האינפלציה והריבית סידרו לבנקים דוחות חזקים: מי השיאן ומה הצפי לעתיד?
● המניה קרסה? המנהלים יקבלו בונוס: כל בעיות הבורסה בחברה אחת
● הראשונים לשלם את מחיר המשבר בהייטק: ג'וניורים ומנהלי משאבי אנוש | בדיקת גלובס
ירון העריך כי "עם הקמת הממשלה החדשה, צפויים להתחדש מרבית הסכמי השכר במרבית המגזר הציבורי. ההסכמים מגיעים לאחר שבשנים האחרונות נוצר פער גדול בין עליית השכר במגזר הפרטי לעליית השכר המתונה יותר במגזר הציבורי. ההסכמים יכסו על השנים 2020-2022, שבהן הוקפאו הסכמי השכר, ובטח גם על כמה שנים קדימה".
כלומר, בבנק ישראל סבורים כי העלאות השכר לעובדי המדינה הן מתבקשות, אך חוששים מתיאבון יתר של הוועדים. "צריך לזכור שהאינפלציה בשנים שהוקפא השכר הייתה נמוכה, כ-2% בממוצע. ואנחנו חוזים שהאינפלציה הנוכחית תתמתן בעוד מספר חודשים. לכן, חשוב שנתון קצב האינפלציה הנוכחי (5.1% בשנה: א"ד) לא יהווה עוגן להעלאות שכר קדימה", אמר ירון.
נגיד הבנק המרכזי הסביר כי "אנו מנסים להוריד את ספירלת האינפלציה, ולכן חשוב שההסכמים לא יכללו הרחבה ניכרת בבסיס השכר לשנים הבאות ובפיצוי הרטרואקטיבי. אנו לא מתעלמים מהצורך לטפל בעובדים ששכרם נשחק, אבל בשום שלב, בלי להאיץ את האינפלציה. חשוב לייצר מנגוני פיצוי בלי הצמדות ארוכות טווח וקשיחות".
הנגיד ירון הציע לאנשי אגף השכר, לקראת המשא-ומתן על הסכם המסגרת מול ההסתדרות, לחתום על "הסכם לטווח קצר, עם פיצוי רטרואקטיבי מתון, עם הסכמה לדון בהמשך ב-2024 על הסכם רחב יותר". לחלופין הציע ירון לחתום על הסכם ארוך יותר אבל מתון יותר. ירון פנה מעל הבמה ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ואמר: "ארנון, אני מכיר אותך, אתה פועל נחרצות להגן על העובדים, אבל גם יודע לשלב שיקולים נרחבים יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
