השקעה לטווח ארוך: מתי מומלץ לעשות "דיאטת קריירה"?

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה

עולם העבודה הוא אחד התחומים היחידים בחיים בהם רבים מצפים לשביעות-רצון כל הזמן. להבדיל מגזרות חיים אחרות, בעבודה הם אינם מוכנים להכיל תקופות פחות טובות, וכמעט כל "תקלה" היא עילה לעזיבה.

● התעשייה האווירית תעביר אלפי עובדים למפעל חדש בבאר שבע | בלעדי
● מהפך בשוק התעסוקה? תקן חדש יפקח על חווית העובדים

נסיגת קריירה מפוארת

משעמם לי, אני לא ממצה את היכולות שלי, אני שווה יותר, הבוס לא מעריך אותי, אני עובד יותר קשה, והשכר לא השתנה? יאללה, שלום ולא להתראות. הם עוזבים גם כאשר אובייקטיבית אין שום הצדקה לחוסר שביעות-הרצון, למשל כשהשכר המשולם להם תואם את מחיר השוק או אף גבוה יותר. הם עוזבים גם כמדובר בתפקיד מקפצה שעבורו כדאי לשלם כמעט כל מחיר.

למשל, עורך דין צעיר עם השכלה נחותה שהצליח בדרך לא דרך להתקבל לתפקיד התחלתי במחלקה המשפטית של חברה ציבורית גדולה. במקום לקום כל בוקר ולקפוץ משמחה בשל ההזדמנות יוצאת הדופן שנפלה בחלקו, עורך הדין לא מפסיק להתלונן. הוא לא ממצה את עצמו, לא נותנים לו דברים מעניינים לעשות, הוא טובע ב"עבודה השחורה", והשכר לא משקף את היכולות שלו. מרוב שיעמום הוא עושה לא מעט טעויות, מה שעלול להביא לפיטוריו עוד לפני שימצא עבודה "יותר טובה".

ההתנהלות הזו מאוד אופיינית לצעירים ההולכים שולל אחרי אגדות עולם העבודה החדש, אבל לא נדירה גם בקרב מנהלים בשלבים מתקדמים יותר בקריירה, בעלי משפחות, שמצופים ליותר בגרות והבנה של השוק.

לדוגמה, מנהלת בחברה טובה שקודמה לתפקיד שעתיד להוות מקפצת קריירה מצוינת, אבל לא העלו לה במקביל את השכר. היא הרגישה שמנצלים אותה, לא הבינה שגם אם שכרה לא יעלה שנתיים, זו תוכנית חיסכון לטווח ארוך. שבתפקידים שהיא עתידה להשיג בזכות המקפצה הזו היא תרוויח הרבה יותר מהתוספת אותה "הפסידה" בטווח הקצר. חוסר הרצון להכיל את התסכול הזמני גרם לה לעבור לחברה ששילמה קצת יותר, בתפקיד שכל-כולו נסיגת קריירה מפוארת.

קריירה ופריכיות אורז

איך כל זה קשור לדיאטה? נדמה לי שההקשר די מתבקש שכן גם בדיאטה מדובר על "תשלום" בטווח הקצר לטובת רווח בטווח הארוך, ולמי שיש ספק, שישאל את עצמו כמה אנשים בוחרים לחיות על פריכיות אורז רק כי זה טעים. ובכן, כנראה שהרוב המכריע מוכנים ללעוס את הקש הזה לטובת התוצאה בקצה הדרך - בריאות טובה יותר והופעה נאה. הם מוכנים להכיל את אי-הנוחות שנמשכת כל שעות הערות, ובמשך חודשים ארוכים נלחמים כל יום מחדש בדחף לשבור את הדיאטה. לעומת זאת, בעולם העבודה אותם האנשים שמתקשים מאוד להתמודד עם דיאטת קריירה, מסרבים להבין שקשה מאוד לעבור קריירה שלמה מבלי להידרש לכך.

איך יודעים שתפקיד שווה דיאטת קריירה? אכן הרבה יותר לזהות עודף משקל שהוא מספר אובייקטיבי, אבל גם איכות של תפקיד היא נתון אובייקטיבי, לפחות במונחים של ערך מותג וערך שוק. כלומר, תפקיד יכול להיות לא מספק ו/או מאוד מתסכל מבחינה סובייקטיבית, אבל אובייקטיבית הוא עשוי להוות נכס מבחינת ערך המותג וערך השוק של העובד, וניתן לבדוק זאת.

כיצד? בצעד ראשון מתעלמים מהפן הסובייקטיבי ומהתחושות כלפי העבודה ומתמקדים באבחון הערך האובייקטיבי של התפקיד. ברוב המקרים ערכו יהיה כערך החברה המעסיקה, שתדמיתה בשוק מוקרנת ישירות על עובדיה. הגודל של החברה - מספר עובדים, מחזור מכירות, רווח - הם רמז מצוין לערך המותג שלה, כנ"ל מעמדה התחרותי בשוק בו היא פועלת, וכשמדובר בחברת הייטק, גם מורכבות הטכנולוגיה.

נתקעים בתפקיד הכניסה

הצעד הבא הוא להשוות את ערכו האובייקטיבי של התפקיד הנוכחי לערכם של תפקידים קודמים שמילאתם. עכשיו זה הזמן להכניס את הפן הסובייקטיבי לתמונה, ולשאול את עצמכם האם התפקיד שאתם ממלאים שווה את המחיר שהוא גובה מכם. אם ערכו האובייקטיבי לקריירה שלכם נמוך, אין שאלה. חפשו אלטרנטיבה טובה יותר, רק ודאו שאתם עוברים לארגון מספיק גדול עם אפשרויות קידום - אחרת תיתקעו בתפקיד הכניסה.

לעומת זאת, אם ערכו האובייקטיבי של התפקיד הנוכחי גבוה יותר, כנראה שכדאי להיכנס לדיאטת קריירה ולהתמיד בה מספיק זמן לטובת שדרוג ערך המותג שלכם וערך השוק. קרוב לוודאי שהדיאטה הזו תהיה יותר קלה להכלה, שכן משברור ערכה העתידי, יותר קל לסבול את חוסר שביעות-הרצון הזמני.

בהצלחה, וזכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.