זה היה מהיר: איך חזר אריה דרעי למרכז הזירה למרות הסדר הטיעון שחתם

זה קרה לפני פחות משנה. בינואר 2022 חתם אריה דרעי על הסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הודה כי מסר יחד עם אחיו הצהרות מס שגויות. ההסדר קבע כי דרעי ישלם קנס של 180 אלף שקל, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר על-תנאי. אלא שהמחיר הכואב באמת שנאלץ דרעי לשלם באותו מעמד, לפחות על-פי נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט שמואל הרבסט, היה פרישה מהחיים הפוליטיים.

"הנאשם, איש ציבור מזה שנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצורכי הציבור", כתב השופט הרבסט בגזר הדין. "תולדות חייו מלמדים כי הוא רואה בהיותו נבחר ציבור ייעוד ודרך חיים, וכעת... הוא מוותר על כך, וזאת מרצונו. אין זה קורבן קל".

השופט הוסיף כי "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות… יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצורכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי".

● 6 מנדטים, 6 תפקידים: אלה פרטי ההסכם בין הליכוד לעוצמה יהודית
● יש מקום להגביל את מערכת המשפט, אך לא במטרה לשרת אינטרסים מפוקפקים | דעה
● העתירות בדרך: המכשולים המשפטיים במינוי דרעי לתפקיד שר | פרשנות
● מינוי דרעי לשר: מנוגד לחוק ולפסיקה ופוגע בדמוקרטיה | דעה
● הרשעה בפלילים סוגרת את הדלת לשערי הכנסת? כך זה נגמר בפעמים הקודמות

למרות שחלף זמן קצר בלבד מאז נכתבו הדברים, כל מי שעוקב אחרי ההתרחשויות בזירה הפוליטית לא יכול שלא להבחין עד כמה הם תלושים מן המציאות הנוכחית. דרעי עומד בראש המפלגה שעומדת להיות הגדולה ביותר בקואליציה מלבד הליכוד, לקבל לידיו תיק בכיר או שניים, ועשוי לכהן כממלא-מקום ראש הממשלה. הוא אף הוזכר כמועמד לתפקיד שר האוצר.

כיצד זה קרה? לא מעט אנשים תהו לאחרונה בדיוק בעניין הזה. יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, אמר למשל בראיון ברדיו כי "דרעי התחייב בנקיטת חפץ ליועץ המשפטי לממשלה… שהוא לא יחזור יותר לחיים הציבוריים… לכן גם קיבל עסקת טיעון מקלה". ושרגא לא היה היחיד.

כשדרעי "איבד את מטה לחמו"

נחזור אם כן מעט לאחור. בשנת 2016 שב דרעי למשרד הפנים, 14 שנה אחרי שסיים לרצות את עונשו על עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים, אותן ביצע בשנות ה-90 בעת שכיהן באותו תפקיד. כבר באותה שנה נפתחה נגדו חקירה פלילית חדשה , אלא שזו הצטמצמה ברבות השנים, עד שלבסוף, בינואר 2022, חתם דרעי על אותו הסדר טיעון שהזכרנו.

כבר בזמן אמת היה ברור שמדובר בהסדר שלא באמת יקשה על דרעי לשוב לזירה הפוליטית, לפחות בתור חבר כנסת. אך מעניין להיזכר כי במעמד הכרעת הדין לא רק השופט הרבסט הפליג באמירות על הוויתורים של דרעי. "התייעצתי עם רבותיי אם… להתפטר מהכנסת ולהגיד לציבור שבחר בי [ש]אני בוחר בחיים הקלים ועוזב את הכנסת", אמר אז דרעי. "החלטתי להמשיך לייצג את הציבור שאני מייצג… לא מהכנסת". עורך דינו, נבות תל-צור, אף הוסיף כי דרעי איבד את "מטה לחמו", ו"צריך לחפש מאיפה להביא פרנסה עכשיו". לא חלפו תשעה חודשים, ומקור הפרנסה הזה נמצא באופן פלאי בדיוק באותה הכנסת שאותה עזב.

אז מה בעצם קרה פה? מי שעקב אחרי הפרטים בזמן אמת לא אמור להיות מופתע מחזרתו המהירה של דרעי. ההסכם שנחתם עם יו"ר ש"ס השית עליו כאמור מאסר על-תנאי. מדוע זה חשוב? בגלל חוק יסוד: הכנסת, שמגביל מהתמודדות רק את מי שנידון למינימום שלושה חודשי מאסר בפועל. לאור זאת, היה ברור מראש שברגע שהכנסת תתפזר, ובחירות חדשות ייצאו לדרך, דרעי יוכל לחזור לכנסת (ההפתעה היחידה כאן היא אולי המהירות שבה זה קרה).

דרעי עצמו היה מודע לכך היטב ומייד לאחר מתן גזר הדין, ועוד הרבה לפני הבחירות, כבר התבטא בצורה שונה מכפי שדיבר בבית המשפט. "אני מודיע כבר מעכשיו שאני בבחירות הקרובות אעמוד בראש תנועת ש"ס וארוץ לכנסת ואשרת בתפקיד של שר. אין שום מניעה כזו. אני לא הולך לשום מקום".

ומה לגבי דבריו הנרגשים של השופט והאמירות של דרעי ועורך דינו עם קביעת גזר הדין? האם אין להם שום משמעות? פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר דיקן הפקולטה למשפטים שם, אמר לנו כי קרוב לוודאי שלאמירות מן הסוג הזה לא יהיה משקל ממשי בעולם המשפטי. "ניתן לטעון כי בית המשפט הסתמך על ההתחייבות שלו ולכן אישר את ההסדר, אבל זה לא נראה לי כמו שיקול משמעותי (נגד מינוי דרעי)".

כשר לשר?

אבל רגע. ציטטנו קודם את דרעי שהבטיח כי יחזור להיות גם חבר כנסת וגם שר. אלא שבכל הנוגע לתפקיד המיניסטריאלי, הדברים מעט מורכבים יותר. הסעיף בחוק יסוד: הממשלה שעוסק בהגבלת כהונתם של מורשעים בפלילים, לא מפרט תקופת מאסר מינימלית. כלומר, האיסור לכהן בממשלה חל למשך שבע שנים על כל מי שהורשע ונידון למאסר כלשהו, אלא אם יו"ר ועדת הבחירות קבע כי אין במעשיו קלון. גם זה היה חלק מהטריק הגלוי בהסדר שנסגר עם דרעי. הוא מיהר להתפטר מהכנסת, וכך לא היה צורך לקבוע באותם ימים האם יש קלון במעשיו.

אז האם כעת הגיע תורו של יו"ר ועדת הבחירות להכריע? כפי שזה נראה, בש"ס ובקואליציה לא ממש מוכנים להפקיד את גורלו של דרעי בידיו של השופט יצחק עמית. ראשית, יש מי שטוענים בקואליציה כי החוק הנוכחי כלל לא מונע מדרעי לכהן כשר, וכי אין לו צורך באישור מיו"ר ועדת הבחירות. ח"כ טלי גוטליב מהליכוד התעקשה בראיון לגלי צה"ל כי מכיוון שבסעיף הרלוונטי מופיע הביטוי "ריצה את עונשו", ו"עונש מאסר על-תנאי לא מרצים", הכוונה היא רק לעונשי מאסר בפועל. אלא שגוטליב השמיטה את המשך אותו סעיף, המבהיר כי המגבלה תקפה מתום ריצוי העונש או "מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר".

גם היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב-מיארה, דחתה את הפרשנות הזאת בתגובה לפנייה מצד עורכי דינו של דרעי, והסבירה כי לפי חוק העונשין, עונש מאסר כולל בתוכו מאסר על-תנאי. היא גם ציינה כי ההבדל בין ההגבלות על מי שמבקש לכהן כחבר כנסת, לבין ההגבלות על שרים מיועדים, הוא מכוון.

"הכנסת הייתה מודעת להבחנה הזו, והיא התכוונה ש(בכל הנוגע למינוי שרים) זה לא יהיה רק מאסר בפועל אלא גם מאסר על-תנאי", מסביר פרופ' מדינה. "זאת כיוון שלכהונה של שר יש השלכות ציבוריות יותר מכהונה של חבר כנסת. לא מדובר כאן ב"השמטה מקרית", הוא מדגיש.

אגב, מתברר כי זו לא הפעם הראשונה שמערכת המשפט נדרשת להביע את עמדתה בנושא. בתשובה לעתירה לבג"ץ נגד מינוי חיים רמון לשר ב-2007, חודשים ספורים לאחר שהורשע בביצוע מעשה מגונה (ללא מאסר כלל), הבהירה המדינה כי מבחינתה עונש מאסר כולל מאסר מותנה. כלומר, לפרשנות שהציגה היועמ"שית יש לפחות תקדים אחד.

כמובן שכל זה יכול להשתנות אם החוק עצמו ישתנה. זה בדיוק מה שמתכנן ח"כ משה ארבל מש"ס, שכבר הודיע כי בכוונתו לשנות את חוק יסוד: הממשלה, כך שההגבלה על מינוי שרים תחול רק על מי שנידון למאסר בפועל. האם הדבר יעלה בידו? זה יתברר בקרוב, בפרק נוסף בסאגה הפוליטית-משפטית הבלתי נגמרת של אריה דרעי.