בין האטה לאינפלציה: הצצה לשיקולים של נגיד בנק ישראל בהעלאת הריבית

מזג האוויר מתקרר, וכך גם הכלכלה. אלו חלק מהמגמות שמפורטות בהחלטת הריבית של בנק ישראל, מיום שני השבוע: אחרי פתיחת שנה חזקה, קצב הצמיחה של המשק מאט (ל־2.1% ברבעון השלישי); בצריכה הפרטית נרשמת ירידה; שוק העבודה מתחיל להיחלש; ויש גם ירידה במספר העסקאות בשוק הנדל"ן.

לאן אנחנו הולכים? "תהיה פה האטה מסוימת", כך מנסח זאת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. השבוע, הנגיד הגיע לפודקאסט "הצוללת של גלובס" לראיון, עם עמיתתי הילה וייסברג ואיתי. המסר שלו ברור: המלחמה באינפלציה נמצאת בעדיפות הראשונה מבחינת בנק ישראל. הוא מוכן לשלם את מחיר ההאטה הכלכלית שתתלווה להורדת האינפלציה, ו"אי אפשר להימנע" ממנה. ובכל זאת, הנגיד סיפק מקום לאופטימיות. בתרחיש שהוא משרטט, המשק חומק ממיתון, ועם האביב גם האינפלציה אמורה להתחיל להתמתן ולרדת - אם לא יהיו הפתעות.

אבל בפתח, כאמור, נמצאת ההאטה. "כשהריבית עולה - לאנשים יש פחות תמריץ לצרוך ויש להם יותר תמריץ לחסוך. לחלק מהאנשים, לדוגמה, יש הלוואות, ואנחנו יודעים שיש כאב לאלה שלקחו משכנתאות. התשלום החודשי עלה, ואז הם קודם כל רוצים לשלם את המשכנתא, לפני שהם בהכרח עושים קניות או פעולות אחרות. כל הדברים האלה מביאים לריסון של הביקושים שבסופו של דבר גם מביא לריסון באינפלציה".

האינפלציה עדיין כאן, והגיעה בחודש שעבר ל־5.1% - הרחק מעל יעד בנק ישראל. זה אמנם גם רחוק מהאינפלציה שבה נכוותה ישראל בשנות השמונים, ועדיין. ירון מדגיש שאינפלציה לא חייבת להגיע לקצב תלת־ספרתי כדי לגרום נזק. "גם באינפלציות יותר נמוכות, אי יציבות מחירים גורמת לאי יציבות בכלכלה. לאנשים קשה לדעת מה המחירים הנכונים, זה פוגע בפעילות הכלכלית. וזה פוגע, בעיקר, בשכבות החלשות".

בדילמה בין האטה כלכלית להורדת האינפלציה, הנגיד בצד המלחמה באינפלציה. זה האתוס של הבנקאים המרכזיים, שתפקידם להיות "המבוגר האחראי", וזה גם היעד שהוגדר לבנק ישראל. השאלה היא איך להילחם באינפלציה, או ליתר דיוק, כמה מהר להעלות ריבית. כאן יש מטאפורה ידועה שטבע חתן פרס נובל, מילטון פרידמן, על האדם שנכנס למקלחת חסר סבלנות, פתח את ברז המים החמים עד הסוף - ונכווה. "אנחנו לא רוצים להיות במצב הזה", אומר ירון. הרעיון הוא להימנע מתגובת יתר לאינפלציה, שתפגע במשק.

השבוע, אחרי שתי העלאות ריבית רצופות של 0.75%, הוועדה המוניטרית החליטה להעלות את הריבית בחצי אחוז ל־3.25%. "ככל שרמת הריביות גבוהה יותר - ואנחנו יודעים שלריבית לוקח זמן להשפיע - אתה צריך לפעול במינון הנכון. צריך לתת לריבית את הצ'אנס לתת את אותותיה".

אבל למרות שירון וחבריו קצת הורידו את הרגל מדוושת הגז, "זה כנראה לא סוף התהליך". השבוע, הנגיד ציין כי הריבית עשויה להגיע מעבר ל־3.5%, התחזית האחרונה של חטיבת המחקר של הבנק.

יש עוד דימוי, שבו הפדרל ריזרב מתמודד עם אינפלציה גבוהה יותר: איך להנחית את המטוס. האם הבנקים המרכזיים יצליחו להתגבר על הסערה ולהנחית את המטוס ברכות, או שהסיפור ייגמר בנחיתה קשה. שהמאמץ לרסן את האינפלציה יעבור בריסוק הכלכלה - ובמיתון.

"לא צפוי כאן מיתון"

האם זו מטאפורה שרלוונטית לישראל? ירון מדגיש כי "עד היום המשק הישראלי הראה חוזקה, וגם שוק התעסוקה מאוד חזק". נכון, ברבעון השלישי נרשמה האטה בצמיחה. אנחנו גם לא לבד. מעבר להעלאות הריבית של בנק ישראל, הכלכלה "חשופה לשאר הכלכלות בעולם". באירופה, משבר האנרגיה עלול להוביל למיתון, ובארה"ב - לא ברורה מידת ההאטה. "הדברים, באופן טבעי, גם ישפיעו על ישראל. תהיה פה האטה, אבל לא נראה לנו שיהיה כאן מיתון", אומר ירון. ואילו את האינפלציה אצלנו, הוא רואה שבה לכיוון טווח היעד שלה, 1%־3%, "אי שם בקיץ".

"האטה מסוימת" זו אולי לא התחזית הכי מעודדת. אבל צריך לזכור שאפשר לשמוע גם תחזיות פסימיות הרבה יותר, שמדברות על סכנה למיתון עולמי ואפילו סטגפלציה, שילוב קטלני של מיתון ואינפלציה.

"צריך לומר את האמת", מדגיש ירון, "אנחנו בעולם שבו אי הוודאות היא מאוד גדולה". זה נכון תמיד, ובמיוחד עכשיו, ויש לו רשימה ארוכה של גורמים שתורמים לאי וודאות. עם זאת, אחרי ההסתייגות המתבקשת, הוא מספק הערכה חיובית יותר. "לפחות כרגע, נראה שבארה"ב האינפלציה יורדת, ויש שם התחלה של התמתנות שמורידה את האינפלציה וככל שהם יצליחו להשתלט עליה, זה יסייע להרבה מדינות אחרות. תהיה האטה. אבל אכן אני יותר בצד האופטימי".