משרד האוצר: תשלום המסים על פעילות קריפטו בחו"ל יעשה ישירות לבנק ישראל

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, מפרסמת דוח נרחב שהוגש לשר האוצר בנושא נכסים דיגיטליים, ובו המלצות לגבי אסדרת התחום בישראל. הדוח מקיף מגוון רחב של היבטים הנוגעים לתחום הנכסים הדיגיטליים, ובכלל זה הפיקוח עליהם, היבטי מיסוי, רישוי, ועוד.

אחד הנושאים אליו התייחס הדוח הוא תשלום מס מפעילות קריפטו בחו"ל, כאשר הבנקים בישראל לא מכניסים את הכסף בשל חשש להלבנת הון. במקרה כזה נוצרת בעיה: מצד אחד, קמה חבות במס למשקיעים, שכן החבות נוצרת עם מכירת או המרת המטבעות. מצד שני, תשלום מסים אפשרי רק מחשבון בנק בישראל, ואילו הכסף נמצא בבורסה בחו"ל. במצב כזה המשקיעים ללא יכולת לשלם בפועל את המסים, והם הופכים לעבריינים בעל כורחם. בשל כך, ממליצה גרינברג על מתן אפשרות לתשלום ישירות לחשבון רשות המסים בבנק ישראל, בכפוף לבדיקות ולכללי הלבנת הון.

ברשות המסים מעריכים שמדובר על מסים שלא נגבו בהיקף של כמה מיליארדי שקלים. נציין שמדובר בעיקר ברווחים שמומשו בשנים 2019-2021. בשנת 2022 הירידות בשווקים מובילות למימוש בהפסדים, אך הפסדים אלו ניתנים לקיזוז רק מול רווחים עתידיים, ולא מול רווחי עבר.

עוד ממליצים בדוח כי הרשות המפקחת על שוק ההון, אשר אמונה על מתן הרשיונות לפעילים בתחום, תקבל הכרעה באשר לבקשות הרישוי הקיימות, ותגביר את האכיפה על שירותים הניתנים ללא רישיון.

הרחבת הסמכויות של רשות ני"ע

פרק נרחב בדוח מוקדש להמשך ההסדרה של תחום המטבעות הדיגיטליים, כאשר הכלל הבסיסי הוא "ניטרליות טכנולוגית". כלומר, אותו מפקח שאחראי על הפיקוח כאשר השירות ניתן במטבעות רגילים, יהיה אחראי עליו גם כאשר מדובר על קריפטו. למשל: מיזמי ביטוח בקריפטו יהיו תחת פיקוח רשות שוק ההון, ניירות ערך קריפטוגרפיים יהיו תחת פיקוח רשות ני"ע, וכו'. בדוח מומלץ ליצור חקיקה ספציפית שמרחיבה את סמכויות רשות ניירות ערך על נכסים ופעילויות בזיקה לנכסים דיגיטליים הנוגעים לתחולתם של דיני ניירות ערך.

התייחסות ספציפית ניתנה בדוח לתחום המטבעות היציבים, שכן זהו תחום שיכול להשפיע על יציבות כלל המערכת הפיננסית המסורתית, בשל הקורלציה בין מטבעות הקריפטו, למטבעות הרגילים. הדוח מציע כי יהיה עיגון בחקיקה של סמכויות רישוי ופיקוח על הנפקה והוצאה של נכסים דיגיטליים מגובים (לרבות מטבעות יציבים) ומתן שירותים פיננסיים באמצעותם, אצל מפקח יעודי שיהיה כפוף למשרד האוצר. אם נשקפת סכנה יציבותית למערכת, במקרים אלו מומלץ לקבוע מנגנון שיעוגן בחקיקה להעברת הפיקוח בנק ישראל על נכסים דיגיטליים בעלי השפעה יציבותית או מוניטרית משמעותית.

הדוח הוכן במהלך השנה האחרונה לבקשת שר האוצר על-ידי צוות באגף הכלכלנית הראשית, בהתייעצות עם רגולטורים וגורמי ממשל רלוונטיים, מומחים ונציגי התעשייה המקומית, וכן רגולטורים ממדינות מפותחות מקבילות. ההמלצות גובשו בשים לב למדיניות האסדרה המתגבשת לעניין נכסים דיגיטליים במדינות מפותחות אחרות, ובפרט החקיקה האחרונה של האיחוד האירופי בעניין נכסים קריפטוגרפיים (MiCA) שאושרה באוקטובר 2022.

שר האוצר אביגדור ליברמן ציין כי "תחום הנכסים הדיגיטליים, שעשוי להפוך לחלק אינטגרלי במערכת הפיננסית והכלכלית, עדיין מתאפיין בסיכונים ובאי ודאות גבוהים הן לצרכנים והן למערכת כולה. כל אלה מחייבים מדיניות מושכלת של הממשלה. אני מודה לכלכלנית הראשית על העבודה המקיפה, המקצועית והמסורה שבוצעה על ידה ועל ידי צוותה בנושא, המהווה את הדוח המקיף והעדכני ביותר שקיים כיום בנושא זה לשימוש הממשלה, ומצפה כי הדוח ישמש בסיס להחלטות ולחקיקה עתידית בנושא".

הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג מציינת כי: "קביעת מדיניות ממשלתית בתחום הנכסים הדיגיטליים דורשת אסדרה מושכלת ומקיפה שתיקח בחשבון את הסיכונים בתחום, כפי שבאו לידי ביטוי גם בשנה האחרונה, ואת החדשנות ואת מאפייניו של התחום. תהליכי האסדרה מתגבשים ונקבעים בתקופה זו במדינות שונות בעולם המערבי ומומלץ שמדינת ישראל תפעל בהלימה לסטנדרטים המתהווים בעולם המפותח".