קריפטו במעגל סגור: יכול להיות שהקריסה בענף עשתה טובה לכלכלה

לקריסת הקריפטו השנה היו כל המאפיינים הקלאסיים של משבר בנקים: ריצות למשיכת הכסף, מכירות בזק והדבקה. מה שלא היה לה זה בנקים.

הסתכלו על הבקשות לפשיטת רגל של פלטפורמות הקריפטו Voyager Digital Holdings, Celsius Network ו־FTX Trading ושל קרן הגידור Three Arrows Capital, ולא תמצאו אף בנק ברשימות הנושים הגדולים ביותר.

● משרד האוצר: תשלום המסים על פעילות קריפטו בחו"ל יעשה ישירות לבנק ישראל
● ניתוח טכני: טסלה נחתכה ב-54% מתחילת השנה. וזו כנראה לא התחתית
● שמועות על מותו של הקריפטו היו מוקדמות 

בעוד שהבקשות לפשיטת רגל לא לגמרי ברורות, הן מתארות הרבה מהנושים הגדולים ביותר כלקוחות או כחברות אחרות הקשורות בקריפטו. חברות קריפטו, במילים אחרות, פועלות בלולאה סגורה, שבתוכה יש הרבה חיבורים פנימיים, אבל עם מעט קשרים משמעותיים לעולם הפיננסי המסורתי. זה מסביר כיצד אפיק השקעה השווה כ-3 טריליון דולר, יכול להפסיד 72% מערכו, ושחקנים בולטים בתחום עלולים לקרוס, ובלי שכל זה ישפיע מהותית על המערכת הפיננסית.

"מרחב הקריפטו... הוא מעגלי ברובו", כתבו הכלכלן מאוניברסיטת יל גארי גורטון והמשפטן מאוניברסיטת מישיגן ג'פרי ז'אנג, במאמר שצפוי להתפרסם בקרוב. "ברגע שבנקים של קריפטו מקבלים פיקדונות של משקיעים, החברות האלה לוות, מלוות וסוחרות בינן לבין עצמן. אין להן אינטראקציה עם חברות המחוברות לכלכלה האמיתית".

כמה שנים מהיום, דברים אולי ייראו אחרת, בהתחשב בלחץ הגובר על רגולטורים ועל בנקים לאמץ מטבעות קריפטו. ייתכן שקריסת הקריפטו מנעה את זה - ומשבר הרבה יותר רחב.

אקוסיסטם דומה מאוד לזה של הבנקים

קריפטו שווק זמן רב כחלופה אנונימית, ללא מגע, נגישה ולא נתונה לרגולציה לבנקים ולמטבעות מסורתיים. אבל האקוסיסטם הפורח שלה נראה דומה מאוד לזה של מערכת הבנקים, המקבלת הפקדות ונותנת הלוואות.

החוקרים גורטון וז'אנג כותבים, "פלטפורמות הלוואה בקריפטו הקימו את הבנקאות מההתחלה... אם ישות כלשהי עוסקת במתן ובלקיחת הלוואות, היא מקבילה מבחינה כלכלית לבנק, גם כשהיא לא מתויגת כבנק".

ובדיוק כמו המערכת הבנקאית, הקריפטו ממונף ומחובר בתוכו, ולכן פגיע לריצות של לקוחות ולתופעות של הדבקה. המשבר השנה התחיל כשהמטבע טרה (TerraUSD), שאמור היה להיות stablecoin - כלומר מטבע קריפטו שאמור לשמור על ערך קבוע מול הדולר - התרסק כשמשקיעים איבדו אמון בנכס שגיבה אותו, מטבע בשם לונה (Luna). שמועות שצלזיוס הפסידה כסף על טרה ולונה הובילו לבהלה למשוך ממנה פיקדונות, וביולי צלזיוס נרשמה להגנה בפני פשיטת רגל.

Three Arrows, קרן גידור קריפטו שהשקיעה בלונה, נאלצה להתממש. הפסדים על הלוואה ל־Three Arrows והידבקות מצלזיוס גרמו לחברת Voyager להגיש בקשה להגנה מפשיטת רגל.

בינתיים שותפות המסחר של FTX , Alameda Research ו־Voyager הלוו אחת לשנייה, ולאלמידה וצלזיוס גם כן הייתה חשיפה הדדית. אבל הקשרים בין FTX לאלמידה היו מה שגרם לחברות לקרוס.

כמו הרבה פלטפורמות, FTX הנפיקה מטבע קריפטו משלה, FTT. אחרי שהתגלה שזה הנכס המרכזי שבו מחזיקה אלמידה, הודיעה בורסת בייננס, עוד פלטפורמה גדולה, שתיפטר מההחזקות שלה ב־FTT, וגרמה לריצה שבסיומה קרסה FTX.

ל-Genesis Global Capital, עוד בית הלוואות בקריפטו, הייתה חשיפה גם ל-Three Arrows וגם לאלמידה. החברה עצרה משיכות וביקשה מזומנים ממקורות חיצוניים לאור הקריסה של FTX. עוד בית הלוואות בקריפטו, BlockFi, עם חשיפה ל-FTX ולאלמידה, מתכונן לפשוט רגל, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל בעבר.

הדבקה שמזכירה את הבנקאות של המאה ה-19

מבחינת ההיסטוריונים, ההדבקה הארוכה וההתמוטטות הזו מזכירות את תקופת הבנקאות החופשית שהייתה מ-1837 עד 1863, כשבנקים הנפיקו איגרות חוב שלהם עצמם, ומקרי תרמית בכמויות וריצות על הכסף, עצירת משיכות ופניקה, היו דבר שבשגרה.

אבל בעוד שהמשברים האלה תמיד היכו בפעילות העסקית, המשבר בקריפטו עבר ברובו ליד הכלכלה.

חלק מהמשקיעים, מאנשים פרטיים לא מתוחכמים ועד קרנות פנסיה וחברות הון סיכון, ספגו הפסדים, חלקם משני־חיים.

אבל אלה שינויים שונים באופן כמותי מסוג ההפסדים המאיימים על הנזילות של מוסדות הלוואה גדולים ועל היציבות של המערכת הפיננסית באופן רחב יותר.

כמובן, אי אפשר לפסול מידה מסוימת של הפסד על השקעות או הלוואות שספגו כמה בנקים. בנקים מספקים לחברות קריפטו שירותי משמורת (קסטודי) ותשלומים, ומחזיקים במזומנים שלהן, למשל כגיבוי ל-stablecoins. יש בנקים קטנים המשרתים חברות קריפטו שהמשיכות הגדולות של הפקדות היכו אותם.

הקריפטו לא משחק שום תפקיד בכלכלה האמיתית

בתחום הפיננסי המסורתי היו מעט תמריצים לבנות קשרים לקריפטו, בגלל שלא כמו אג"ח ממשלתיות או משכנתאות, או הלוואות מסחריות או אפילו נגזרות, קריפטו לא משחק שום תפקיד בכלכלה האמיתית. ברובו התחום הזה נדחה כאמצעי תשלום, חוץ ממקרים שבהם חוסר היכולת לעקוב חשוב מאוד, כמו בהלבנת כספים או בקשות כופר. חידושי קריפטו כמו מטבעות יציבים (stablecoins) ו-DeFi, סוג של בורסה אוטומטית, בעיקר מקילים על ספקולציה בקריפטו ולא על פעילות כלכלית שימושית.

המוניטין הגרוע של הקריפטו דחה מממנים מהזרם המרכזי, כמו וורן באפט ומנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ג'יימי דיימון, וגרם לרגולטורים להיות מאוד לחוצים לגבי מעורבות של בנקים. עם הזמן זה היה אמור להשתנות, לא בגלל שהקריפטו הפך לשימושי, אלא בגלל שזה ייצר כל כך הרבה רווח לספקולנטים ולאקוסיסטם התומך בהם.

כמה בנקים ביצעו השקעות פרייבט אקוויטי בחברות קריפטו, ורבים, כולל ג'יי.פי מורגן, משקיעים בבלוקצ'יין, טכנולוגיית המרשם המבוזר שבבסיס מטבעות הקריפטו. מבול של כסף לוביסטי הוזרם לוושינגטון כדי לעזור ליצור מסגרת רגולטורית שבמסגרתה הקריפטו, לאחר שכשל כחלופה לדולר, עלול להפוך לחלופה בסיכון גבוה יותר ובפחות רגולציה לניירות ערך.

כעת, עם הכתם של שערוריות ופשיטות רגל, יצטרכו מטבעות קריפטו לחכות עוד - אולי לנצח - לפני שהמערכת הבנקאית המסורתית תאמץ אותם במלואם. סיום למשברי הבנקים הצריך החלפה של המטבעות הפרטיים בדולר לאומי יחיד, הקמת הפדרל ריזרב כבית הלוואה אחרון, ביטוח פיקדונות ורגולציה נרחבת.

לא ברור אם ניתן יהיה ליישם את אותו מתכון על תחום הקריפטו: רגולציה יעילה תחסל הרבה מהיעילות ומהאנונימיות שהן בבסיסי האטרקטיביות של התחום. ובעוד שהכלכלה האמריקאית זקוקה בבירור למערכת בנקאות ומטבע יציבה, היא יכולה להסתדר מעולה בלי קריפטו.