גפני בוועדת הכספים: "הצעת החוק הראשונה תהיה: כשהריבית עולה, ריביות המשכנתאות לא יעלו"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הגיע הבוקר (ב') לדיון הראשון של ועדת הכספים הזמנית של הכנסת ה-25 לדיון על עליית הריבית. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח והזכיר את החשיבות שהוא מייחס לעצמאות הבנק בעקבות "חוק בנק ישראל" שעבר בוועדה, ולאחר מכן סקר הנגיד את מצבה הכלכלי של מדינת ישראל. כאשר נשאל על-ידי ח"כ מיכאל ביטון באשר להשפעת ההוצאות העתידיות של ישראל על מצבה הכלכלי של המדינה, השיב ירון כי "יש אי-ודאות ביחס לתקציב 2023, וזה אחד הדברים שמאוד מאתגרים אותנו".

● "מחירי הדיור הם כישלון של שר האוצר": משה גפני חוזר לתפקיד השריף הכלכלי של הכנסת | ראיון
● זה היה מהיר: איך חזר אריה דרעי למרכז הזירה למרות הסדר הטיעון שחתם | המשרוקית
● השיא עוד לפנינו: בשוק ההון צופים שריבית בנק ישראל תגיע ל־4%

הנגיד הציג את הצמיחה בתוצר הישראלי, אך כאשר התייחס בהמשך לצמיחה בתוצר לנפש, נראה כי ישראל צמחה באופן מתון יותר. נגיד הבנק התייחס להשפעות העולמיות ואמר כי "עלויות שינוע הסחורות קפצו, מחירי הגז שמאוד משפיעים על אירופה - רואים התמתנות, אבל עדיין מדובר במחירים מאוד גבוהים. תחזיות הצמיחה של הבנקים המרכזיים מנבאים ירידה והעלאת הריבית. בארה"ב תגיע הריבית סביב ה-5%, ובאירופה שהייתה עם ריבית שלילית תגיע לכמעט 3%". 

"הג'וב שלנו עכשיו הוא להוריד את האינפלציה" 

בניגוד למתרחש בעולם, אמר פרופ' ירון כי "ישראל צמחה יפה לפני הקורונה והתאוששה לאחר מכן. הייתה התכווצות מתונה ביחס לעולם ואז גידול ענק ב2021, שיעור התעסוקה חזר למקומו. מבחינת התוצר - ישראל צומחת מאוד יפה. הצמיחה ברבעון האחרון מהגבוהות בעולם. צמיחת תוצר של 6% ב-2022, ב-2023 צופים צמיחה של 3%. הכלכלה חזקה באופן אבסולוטי. הג'וב שלנו עכשיו הוא להוריד את האינפלציה. צריך לקרות מה יהיה באירופה ובארה"ב, ובכל מקרה תהיה פה האטה".

 ישיבת ועדת הכספים של הכנסת, היום / צילום: שירית אביטן כהן

בדיון, יו"ר ועדת הכספים גפני תקף את שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן על יוקר המחיה ואמר: "אנחנו מתבשרים שהכול עולה, הדלק מתייקר שוב בסוף השבוע. כשבנק ישראל מחליט לעלות את הריבית, זה משפיע על יוקר המחיה, והתוצאה עגומה. בנק ישראל לא אשם, אלא שר האוצר שלא התמודד עם יוקר המחיה והדיור". 

בהמשך הדיון התייחס הנגיד לצמיחה באינפלציה ואמר כי "היא צפויה לעלות בחודשים הקרובים ולהתחיל לרדת ברבעון הראשון של 2023. האינפלציה היום עומדת על קצב שנתי של 5.1% וצפויה לעלות מעט לפי תחזיות ש-14 חזאים נתנו לבנק ישראל. אנחנו רואים שהאינפלציה יורדת בצורה חזקה ברבעון השני של 2023, כל עוד לא יהיו זעזועים נוספים.

"מלחמת אוקראינה-רוסיה הוסיפה שמן לאינפלציה, ואנחנו מודעים לכאב של נוטלי המשכנתאות, אך יחד עם זאת חייבים להגיד שאם לא נמגר את האינפלציה, והיא תתקבע על 5%, יתחילו ספירלות של אינפלציה, והיא עלולה לעלות עוד יותר ולכן חשוב לזוז בזמן". 

לפצות על שחיקת השכר

נגיד הבנק התייחס גם לחתימת הסכמי השכר הצפויים במשק ואמר כי "ישנו צורך לפצות על שחיקת השכר בלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים. לא מתעלמים מהצורך לתקן את השכר, אך יש לעשות זאת בשום שכל, כדי לא להשפיע על האינפלציה בהמשך".

ח"כ יבגני סובה ביקש ממנו התייחסות להעלאת שכר המורים, השוטרים ומגזרים נוספים, ואמר: "הנגיד חושש שהסכמי שכר יפגעו בכל הפעילות שלו להוריד את האינפלציה". ח"כ גפני הוסיף: "זה בסדר מה שאמרת, אדוני הנגיד. זה לא עניינו של הנגיד".

ח"כ נעמה לזימי אמרה בדיון כי "השיח הזה מנותק מהמשב החמור במגזר הציבורי. נהגים, עובדי הוראה ושוטרים. הסכמים דלים ורזים לא ישנו את מצב ההעסקה במשק".

יו"ר הוועדה גפני אמר: "אנחנו משק חזק, אבל אנחנו מאוד חלשים בנושא השכר הציבורי במשק ויוקר המחיה. אם היינו משק חזק - אני מבין".

ח"כ שלמה קרעי אמר לנגיד: "הצגת דברים יפים, אבל המסגרת לא טובה. אין תחרות - יש קרטל בנקאי, וזה אומר שלא הצלחתם להכניס תחרות לתחום הזה. העלאת הריבית נחוצה, אבל לא עשיתם מה שנדרש מכם - להנחות, לייעץ ולהתריע. אנחנו בכנסת אמרנו לממשלה - אם תעלו מסים, נגיע לסחרור. אנשים לא יודעים איך לגמור את החודש, ולא הייתם בתחילת הדרך". 

ח"כ ינון אזולאי אמר: "רמ"י זה שוק אפור שיש לו קרטל על הקרקעות של המדינה. אני מצפה ממך להתערבות לטובת אותם מסכנים שאין להם דירה או שצריכים לשלם משכנתאות. אני לא דואג לעשירונים העליונים. אנחנו צריכים לתת מענה לאנשים העניים". יו"ר הוועדה גפני הגיב ואמר לו כי יקדמו את הצעות החוק שלהם בנושא, "עכשיו כשאנחנו בקואליציה".

נגיד בנק ישראל השיב לטענות חברי הכנסת ואמר: "חשוב להבין שברגע שהאינפלציה מתקבעת, הסיכון הוא כלפי מעלה, ולכן אין מה לעשות, כמו שבקורונה ידענו לסייע בכיוון אחד, כדי לרסן את האינפלציה כדי שיהיה טוב יותר לכולם, אחר-כך אנחנו חייבים להעלות את הריבית. כולנו ראינו מה קרה בבריטניה ועם הקריפטו - צריך איזון נכון". 

ספירלת הריבית

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, אמר בדיון: ״אומנם המשק הישראלי במצב טוב, אבל המגמה מאד מדאיגה. הממוצעים לא משקפים את הפערים שנפתחו בין האזרחים וגם בין עסקים שבמינוף גבוה, והם בסכנה קיומית. הדבר יוביל לעצירה וקריסת עסקים ופגיעה בתחרותיות ובתעסוקה במשק.

"יש חשש לעצירה וקיטון בתוצר, דבר שיפגע באפשרות ההוצאה התקציבית בשנים קדימה ויביא לעיכוב בהשקעות חשובות במשק. מדדי המזון והאנרגיה עלו בשיעור מתון בארץ, ועל כן יש לעצור את המרוץ של העלאות הריבית שכבר השיג את הריסון המשקי הנדרש ולמתן את הפגיעה בציבור ובעסקים.

"מדיניות הריבית הנוכחית נכון להיום היא הרסנית למשק ורק פוגעת באופן דרמטי בתוצר. 2.1% זו צמיחה זעומה לנפש, ואם אנחנו ננטרל אותה על-ידי העלאת הריבית בכל פעם, זה יפגע בכלכלה". 

לדבריו, "כולם מדברים על ספירלת השכר - אני מדבר על ספירלת הריבית. המשך העלאתה של הריבית עלול להוביל לגל של התייקרויות במשק, ואנו כבר מרגישים את ההשפעה שלה".

"גלולת רעל לענף הנדל"ן" 

מנכ"ל התאחדות הקבלנים, אמנון מרחב, אמר כי "הריבית היא גלולת רעל לענף הנדל"ן. קבלנים בונים פחות דירות בימים האלה, כי הבנקים מכבידים עליהם. זה פוגע גם במשקי הבית, ויש לזה פתרון - תעבירו בחודש הקרוב חוק שמכיר בהוצאות ריבית כהוצאה מוכרת לצורכי מס, זה יסייע למשפחות סיוע ישיר, וזה האיזון בין מדיניות מוניטרית שבידי הבנק למדיניות הפיסקלית שבידיכם. אנחנו חושבים שחייבת להיות עסקת חבילה בין הקבלנים לרשויות המקומיות שתעצור את טירוף מחירי הנדל"ן. שהמדינה תקפיא את מחירי הקרקע, ואנחנו נתחייב להקפיא את מחירי הדיור, והרשויות המקומיות צריכות להקל באישורי הבנייה. את האינפלציה בשנות ה-80 עצרו רק עם עסקת חבילה במשק".

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון ואמר: "העלאת הריבית משמעה פגיעה בנוטלי המשכנתאות והעלאת יוקר המחיה. אנחנו מודאגים מכך שיוקר המחיה איננו בראש סדר העדיפויות של הנגיד, שהוא גם היועץ החברתי של מדינת ישראל. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין את הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי שתהיה הצעת חוק של הוועדה, שכאשר הריבית במשק עולה - ריביות המשכנתאות לא יעלו. בזה המדינה חייבת לסייע".