נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס הבוקר (ג') להצעתו של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, שקרא לקדם הצעת חוק במסגרתה עליית הריבית לא תתורגם להחזרי המשכנתאות. גפני חתם אתמול את הדיון בוועדת הכספים כשאמר כי "אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה ליזום הצעת חוק של הוועדה, כך שבעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה. לבחון משפטית, במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות, שרוכשים דירה ראשונה".
● ההצעה של גפני להקפיא את הריבית על המשכנתאות משאירה מאחור את ההיגיון הכלכלי | פרשנות
● "מחירי הדיור הם כישלון של שר האוצר": משה גפני חוזר לתפקיד השריף הכלכלי של הכנסת | ראיון
בתגובה אמר היום הנגיד ירון בכנס הפיקוח על הבנקים כי "בנק ישראל נחוש להחזיר את האינפלציה ליעד. אנחנו תמיד פועלים בראייה מתכללת של כל הנתונים והשפעתם על הכלכלה, העסקים, ומשקי הבית. הריבית היא כלי רוחבי והכלי המרכזי להורדת האינפלציה, והיא תמשיך להיות כזו, ככל שצריך, כדי לוודא שהאינפלציה חוזרת ליעדה.
"יציבות מחירים היא תנאי ליציבות כלכלית. אינפלציה קודם כל פוגעת בשכבות החלשות, ולכן הכאב שכרוך בהעלאת הריבית הוא מובן ונלקח בחשבון אבל נועד כדי למנוע כאב גדול יותר בעתיד-מי שאינו מבין זאת ומנסה למצוא פתרונות פלא, בראש ובראשונה עומד לפגוע דווקא בשכבות החלשות", ציין הנגיד.
"יתרה מכך, שינויים תכופים או יצירתיות יתר חקיקתית, שאין לה אח ורע בעולם המערבי, יוצרים סיכונים - הן לבנקים והן ללקוחות הפרטיים והעסקיים - בערעור הסביבה העסקית והמשפטית. שינויים אלה עלולים בסופו של דבר להחמיץ את מטרות החקיקה או האסדרה. חוסר ודאות כזה עלול לפגוע בכניסה של שחקנים חדשים, בפיתוח מוצרים מתקדמים ובתפיסה הבינלאומית כלפי השוק הישראלי ועצם היותו משק מתקדם המושתת על כלכלה חופשית", הוסיף פרופ' ירון.
לדבריו, ישראל עשתה כברת דרך ארוכה ומבורכת להפוך למדינה מתקדמת עם כלכלה מתקדמת, ואל לאף אחד לזלזל בכך או לאפשר צעדים שייפגעו בכך. "אל לנו גם לקחת כמובן מאליו את אמון השווקים והגורמים השונים בכלכלה העולמית במשק הישראלי. מדינות שבהן הדרג הפוליטי פגע בעצמאות הבנק המרכזי, גילו שאת אמון השווקים והמוסדות הבינלאומיים מרוויחים בעבודה קשה ומאומצת לאורך עשרות שנים - אך ניתן לאבד אותו בהרף-עין", ציין הנגיד.
הוא פנה לבנקאים שהגיעו לכנס ואמר להם כי "העלייה בסביבת האינפלציה והריבית בתקופה האחרונה הובילו לרווחיות גבוהה של הבנקים. בהקשר זה הזכרתי את חשיבות האמון במערכת הפיננסית, ואני מצפה מכם לגלגל לציבור את עליית הריבית לא רק דרך ייקור האשראי אלא גם דרך עליית הריבית על הפיקדונות. אנחנו רואים שישנו שיפור מהותי בכיוון זה, ואני מצפה שתהליך זה ימשיך ביתר שאת".
שש העלאות רצופות
הצעת החוק שמבקש לקדם גפני נעשית בעקבות שש העלאות הריבית שביצע בנק ישראל מאז חודש אפריל במטרה לעצור את האינפלציה העולה, במסגרתן זינקה הריבית מ-0.1% ל-3.25%. בנק ישראל עוד לא אמר את המילה האחרונה, והתחזיות הן של הבנק המרכזי והן של האנליסטים הן שהנגיד יעלה את הריבית במשק לסביבות של 3.75% ואף 4%.
בעקבות הפעימה האחרונה של העלאת הריבית שביצע פרופ' ירון בשבוע שעבר, אז הוא העלה את ריבית בנק ישראל בחצי אחוז ל-3.25%, עלתה ריבית הפריים (ריבית בנק ישראל + 1.5%), והיא עומדת על 4.75%. בעקבות זאת עלה ההחזר החודשי של משכנתה ממוצעת בת מיליון שקל ששליש ממנה צמוד לפריים (ל-30 שנה) בכ-100 שקל לחודש.
מתחילת השנה העלייה הזו עומדת כבר על כ-650 שקל במסלול זה. האינפלציה השנתית בגובה של 5.1% בקצב שנתי מייקרת גם את המסלולים הצמודים, כאשר העלייה בתשואות האג"ח מייקרת את מסלולי הריבית המשתנה בכל 5 שנים.
בנוסף, העלאות הריבית משפיעות על הריביות שמציעים הבנקים על המשכנתאות החדשות שנוטלים כיום רוכשי הדירות, כאשר אלה עלו בחדות מתחילת השנה.
גפני: "לא גזירת גורל"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, התייחס הבוקר בפתח הדיון ליוזמת החקיקה שביקש לקדם בדיון אתמול לעניין הגבלת העלאת הריבית על משכנתאות: "אני לא מתכוון לרדת מהעניין הזה", אמר. "אני חוזר ואומר את שאמרתי אתמול - מחירי הדירות זהו נושא שאי-אפשר לחיות אתו. מדובר בכל המגזרים וכל הציבורים".
לדבריו, "המדינה כאילו עומדת מהצד, אבל היא מספסרת בקרקעות כדי להרוויח כסף, ועל זה משלם הזוג הצעיר. זה לא נגמר שם: ברגע שהדירה מוצעת למכירה, גם בשלב זה הזוג הצעיר משלם גם חלק למדינה, ואז הוא לוקח גם משכנתה, והוא חוטף גם ריבית.
"לעמוד מהצד ולתת נימוקים מלומדים למה אי-אפשר להתערב בריבית - זה לא מעניין בכלל. אנחנו צריכים לעשות פעולה - שהמשפחה שקונה דירה תוכל להגיע לדירה. זו לא איזו גזירת גורל. כשהמדינה מכניסה את היד לכיס זה לא לקחת כספים, זה לתת עבור הזוג הצעיר.
"אני מבקש מהייעוץ המשפטי של ועדת הכספים להפעיל את כל כישוריהם כדי לעשות חוק לעניין הזה, כדי שהמדינה תהייה חלק מהעניין, ואז נקיים דיונים ונראה איך אפשר להתקדם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.