אחרי ההייטק, האם גם תעשיית הביומד בדרך לגל פיטורים ועצירת גיוסים

בחודש יולי האחרון, כאשר שוק ההייטק רק התחיל לראות את קצה הצוק שממנו הוא עומד ליפול, כתבנו על ההבדלים בין התעשיות: גיוסי ההון בביומד הם בהכללה קטנים יותר ובשוויים נמוכים יותר, וכך גם השכר. לכן גם גיוסי כוח־האדם היו מצומצמים וממוקדים יותר. 

● מפוטרי ההייטק לא מתפשרים על השכר גם במחיר של אבטלה 
● ללמוד מטעויות של אחרים: החברות שהבינו מה הן עושות לא נכון בשיווק המוצר שלהן 

הפערים האלה התרחבו עוד יותר בשנות ההתנפחות האחרונות בהייטק, ולמה שלא מתנפח, בדרך כלל קשה יותר להתפוצץ. בזמן שההייטק הישראלי נפרד מכמעט 7,000 עובדים מתחילת השנה (לפי האתר "פיטורים בהייטק"), כ־2% מענף של כ־380 אלף עובדים, בתעשיית הביומד אנחנו לא רואים אותם פיטורים מאסיביים בחברות שממילא מצבת כוח־האדם שלהן לא הייתה גדולה.

עם זאת, אי אפשר לומר שהביומד ניצל לגמרי מהסערה. הענף, שנחשב לעתים חלק מההייטק ומושפע ממש כמוהו מהמגמה הגלובלית של מחסור בכסף זמין להשקעות בסיכון, כבר נפגע, ועלול להיפגע עוד יותר מהירידה במחירי המניות של החברות הציבוריות ומהקושי הצפוי לגייס הון סיכון לחברות הפרטיות. שנת 2023 תהיה שנת המבחן שלו, אבל המבחן יהיה שונה לסוגים שונים של חברות.

התאגידים הגדולים: בתי החולים מדממים

בתחום הביומד אין הרבה חברות בינלאומיות המפעילות בארץ מרכזי פיתוח גדולים, כמו אלה שיצרו את עיקר הזעזוע השוק ההייטק. רוב החברות הגדולות שכן מעסיקות כאן עובדים רבים, לדוגמה פרינג או מדטרוניק, עדיין לא הודיעו על פיטורים. היחידה שמפטרת כרגע בישראל, כחלק מסבב קיצוצים עולמי, היא פיליפס, אולם הפיטורים שם נובעים מבעיות ספציפיות בחברה (ריקול של מוצר משמעותי), ולאו דווקא מעידוים על השוק.

בהכללה, חברות המכשור הרפואי והפארמה הגדולות הן חברות יציבות, מבוססות ותעשייתיות. הן גם לא גייסו עובדים בהתלהבות כמו חברות הטכנולוגיה הגדולות, ולכן אין להן צורך להצטרף לטרנד העולמי של הפחתת "שומנים". עם זאת, החברות הציבוריות הגדולות כן ספגו ברובן ירידה חדה במחיר המניה בשנה האחרונה, והן מאוימות על ידי בעיות בשרשרת האספקה, לחץ על מחירי התרופות והציוד הרפואי, והקושי של בתי חולים להשלים עסקאות בתקופה של מיתון.

 דיי טו, חברה לתזונה מותאמת אישית. פיטרה עשרות מתוך 150 עובדים סך הכול / צילום: יח''צ

"המצב של בתי החולים בארה"ב קשה. הם, בהיעדר מילה אחרת, מדממים, בגלל תקופת הקורונה שבה טיפולים רבים נדחו. רכישה של מוצרים חדשים מושפעת מכך", אומר רוי וייסנר מקרן הון הסיכון aMOON.

לכן לא יהיה מפתיע אם נראה ב־2023 פיטורי צמצום בחברות הללו, שישפיעו גם על ישראל, אבל באחוזים קטנים יחסית.

החברות שמוכרות: המטרה - לשרוף פחות

חברות צעירות בשלב המכירות מתמודדות עם אותה בעיה מול בתי החולים. "חברות בשלב המכירות, בעיקר בתחום הבריאות הדיגיטלית, שגייסו לפי שווי גבוה, הרחיבו מאוד את מערכי המכירות והשירות שלהן כדי להתנפל על השוק ולצמוח לתוך השווי שלהן", מסבירה מיכל גבע, שותפה בקרן TriVentures. "הדבר הכי חשוב היה צמיחה מהירה. עכשיו, המטרה השתנתה. כעת הכי חשוב לדחות את הגיוס הבא עד אחרי המשבר, כלומר לשרוף פחות". לדבריה, המגמה הזאת עוד לא מתבטאת בפיטורים רחבים אבל כן בגיוסים זהירים וממוקדים יותר או בעצירת גיוסים כליל.

 מיכל גבע, קרן TriVentures / צילום: איליה מלינקוב

חברות מוכרות שדיווחו על פיטורים הן סייט מדיקל ודיי טו. אפשר לראות את המגמה הזאת בחברת בריינסווי, שאומנם לא פיטרה אך ציינה שעקב ירידה בהכנסות על רקע המיתון בארה"ב, היא תגייס פחות אנשי מכירות מכפי שתכננה.

החברות שנכשלו בניסוי: קושי להשיג מימון המשך

רבות מהחברות שפיטרו עד כה הן חברות שנמצאות בשלב הפיתוח אבל נתקלו בקשיים נקודתיים כמו כישלון בניסוי קליני (VBL, פוליפיד) או קושי בגיוס כספים להמשך הפיתוח. לדוגמה, חברת ביומיקס, שמנייתה איבדה 97% מערכה מאז הנפקתה, או איילה פארמה שהודיעה על מיזוג עם חברת אדווקסיס עקב מחסור במזומנים לשתיהן.

 ביומיקס - מפתחת תרופות מבוססות וירוסים. פיטרה 50% מכוח האדם בגלל כישלון בניסוי וקושי לגייס מימון נוסף / צילום: איל יצהר

חלק מהחברות הציבוריות המפטרות הן כאלה שהגיעו לשוק עם נכסים בשלבים מאוד מוקדמים, וכשנגמר להן הכסף בלי שהצליחו להשלים ניסוי קליני מרשים (גם אם לא נכשלו), הן החלו בצניחה חופשית. שוק ההון של 2020 היה יכול לספק להן עוד מזומן וגם שווי, אך ב־2022 כבר קשה לעשות זאת.

לגבי חברות פרטיות, יש כבר כמה שעברו תהליך דומה. גם אם לא בדיוק נכשלו בניסוי, הן לא הצליחו לספק במהירות הנדרשת דאטה שהצדיק גיוס נוסף. סגירת חברות עקב כישלון בניסוי או אי התקדמות מספקת וחוסר יכולת לגייס לפי התוצאות הקיימות, אלה "עסקים כרגיל" בעולם הביומד, אבל בתקופות של משבר התהליך הזה מואץ.

החברות שלהן כסף בקופה: זה הזמן ללחוץ על הגז

המחסור העולמי בהון סיכון אינו משפיע באותה מידה על כל החברות בשלבי הפיתוח. יש חברות שריפדו את כיסיהן היטב בשנים 2020-2021. אחרות יודעות שהמשקיעים הגדולים שלהן שומרים כסף עבורן בצד, אם הן יעמדו ביעדים. עבור החברות הללו, בכלל לא כדאי להוריד את הרגל מהגז. להיפך, הן חייבות להגיע במהירות האפשרית לתוצאות שיצדיקו את הגיוס הבא.

"אנחנו כבר רואים היום משקיעים שתומכים בחברות על ידי הרחבת היקפו של סיבוב קודם, לפעמים תוך הפחתה רטרואקטיבית של שווי הגיוס הקודם או נטילת יותר זכויות עבור הקרנות", אומרת גבע. לקרנות זו דווקא הזדמנות לחזק את החזקתן בנכס שמוצא חן ביניהן, במחיר זול יחסית, "אבל גיוס בשווי נמוך לא בהכרח אומר פיטורים, כל עוד הכסף מספיק להמשך הפעילות".

יש לכך גם מקבילה בחברות הציבוריות. חברות כמו יורוג'ן או גמידה סל לא פיטרו אף שהן חוו ירידות משמעותיו במחיר המניה. הן הצליחו לגייס הון או אשראי שמאפשרים להם להמשיך בפיתוח. כעת מתחיל מדד הנאסד"ק ביוטק (NBI) לעלות, וייתכן שעבור החברות הציבוריות שיצליחו להראות תוצאות מתחילה אפילו מגמה קטנה של התאוששות.

הבעיות יהיו בחברות פרטיות או ציבוריות שלא יצליחו להראות התקדמות מספקת עד שהכסף בקופה ייגמר, או בחברות שלמשקיעים שלהן אין קופה דשנה, והן יצטרכו לחפש משקיעים חדשים (שמבחינתם, שומרים כרגע את רוב הכסף לחברות הקיימות שלהם).

"גם החברות הללו ישתדלו ככל האפשר לא לפטר", אומר עומר גביש, שותף וראש מגזר מדעי החיים, PWC. "הן יעדיפו להוריד היקפי משרה או היקפי שכר. כל עובד בחברה קטנה וחדשנית כזאת שהולך לוקח איתו המון ידע ייחודי שאי־אפשר להשלים".

"החברות הללו תמיד חיו מהיד לפה", אומר רו"ח ישראל גבירץ, שותף בפאהן קנה ניהול ובקרה. "יש להן כסף לכחצי שנה קדימה בקצבי השריפה של היום. אחרי כן חלקן יגייסו וחלקן יימחקו. זה יהיה השלב הכואב מבחינת המספרים האבסולוטיים של עובדי ביומד שייפלטו לשוק. המבחן יהיה בעוד חצי שנה".

"צריך להיות ריאליים. ברור שיהיו חברות שלא יצליחו לגייס", אומר וייסנר.

הדפוס הצפוי שונה מאשר בתעשיית ההייטק משום שהסיכון העיקרי הוא לסגירה או לצמצום קיצוני של חברות מסוימות, ולא לקיצוצי רוחב בכל הסקטור. 

יש גם הזדמנות: הפיטורים בהייטק משחררים אנשים נדרשים בביומד

עם ההתקרבות שחלה בשנים האחרונות בין תעשיות הביומד וההייטק, החברות הללו לעתים מתחרות על אותו כוח־אדם, ולכן יש כעת לחברות הביומד הזדמנות: הפיטורים בהייטק משחררים לשוק אנשים שהן צריכות ולא יכלו להשיג עד כה. "והאנשים שכבר יש לי הפסיקו לפזול לצדדים", אמר לנו מנהל בתחום. גביש מוסיף: "לפעמים אנשים טובים מאוד שיצאו מההייטק, מוכנים לעבוד במשרת ייעוץ בחברת ביומד בשכר של ביומד, בעודם מחפשים את התפקיד הבא שלהם". אנשי מקצוע מסוימים, בעיקר מדעני מידע מוכשרים ומנוסים, עדיין קשה להשיג.

 בריינסוויי - פיתחה מכשיר לטיפול בדיכאון. הודיעה שתגייס פחות אנשי מכירות מכפי שתכננה / צילום: יוטיוב

יעקב מיכלין, מנכ"ל חברת ביולייט וראש תחום מדעי החיים בארגון הון הסיכון IATI: "אני חושב שהיום קל יותר לחברות הביומד לגייס עובדים שיכולים לבחור בין שני התחומים, כי הביומד כבר לא נחשב לתחום הפחות יציב בין השניים".

נקודת אור נוספת היא שתחומים מסוימים של בריאות הם האחרונים ברשימת הקיצוצים בזמני מיתון. "יש לי שתי חברות שמגייסות עכשיו", אומר רוי וייסנר מ-aMoon. "המגייסות הן בדרך כלל חברות שהביקוש למוצרים שלהן קשיח או כאלה שהמוצר שלהן חוסך באופן מיידי בעלויות או בכוח־אדם לבתי החולים בתהליך הטמעה פשוט".