מהם מקצועות המוח, ומדוע הם לא הדרך לתפקידים בהנהלה הבכירה?

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה

אחת לכמה זמן אני פוגשת אנשים במקצועות מוח השואפים לתפקידי מנכ"לות, ולא יודעים שמקצועות מוח אינם הדרך לשם, גם לא לתפקידי סמנכ"לות. מדוע? כי את ההנהלה הבכירה מאיישים האנשים שמבצעים ולא האנשים שחושבים. לכן מי שצמחו במקצועות בהם ליבת העיסוק היא ניתוח, מחקר ותכנון, עתידים לגלות כי התפקידים הבכירים ביותר בארגון חסומים בפניהם, אלא אם במהלך הקריירה עשו הסטה למקצועות הביצוע. 

● השקעה לטווח ארוך: מתי מומלץ לעשות "דיאטת קריירה"? 
● בראיון עבודה הרבה יותר חשוב מה שלא אמרתם 
● מעוניינים להתקבל לתפקיד בכיר? לעתים כדאי להצניע את ההישגים 

פרדוקס הכלכלנים

ניקח לדוגמה את אחד ממקצועות המוח הבולטים ביותר - הכלכלן. בטרם ארחיב חשוב להבהיר כי אין הכוונה לאנשים שאוחזים בתואר בכלכלה, להפך: זהו אחד מהתארים הוורסטיליים ביותר, תואר איכותי שמהווה בסיס מצוין לתפקידי ניהול בכירים בשורה ארוכה של מקצועות חוץ מכלכלה (למעט במגזר הפיננסי). בוגרי כלכלה יכולים לבנות קריירת מפוארת בעולמות השיווק, מכירות, פיתוח עסקי, תפעול, שירות, משאבי אנוש ועוד, כי הם אוחזים בתואר איכותי הרבה יותר מתואר במינהל עסקים למשל, שהוא תואר כללי ולא מקצוע. בכל אחד מעולמות המקצוע הללו הם יכולים להתקדם לתפקידי סמנכ"לות בארגונים מובילים, פרט לכספים.

כלכלנים יתקשו מאוד להתקדם לתפקיד ה-CFO, השמור כמעט תמיד למי שאוחז ברישיון רואה חשבון וצמח במסלול החשבות, ואילו הם ייאלצו "להסתפק" בתפקידי ניהול מחלקה/אגף כלכלה.

הפרדוקס הוא שדווקא בעולמות המקצוע האחרים כלכלנים יכולים לעבור מתפקידי מוח לתפקידים ביצועיים בקלות יחסית, בפרט אם המעבר נעשה בארגון בו הם עובדים, אבל לא באגף הכי טבעי להם - הכספים. שם הם נדרשים, כאמור, להסמכה כרואה חשבון - משימה שעבור מרבית האנשים היא קשה מאוד לביצוע, ולו משום שבנוסף ללימודים ולמבחני לשכה, הם נדרשים לסטאז' של שנתיים, ובשכר נמוך.

תפקידי הנהלה בכירה חסומים לא רק בפני כלכלנים. גם אנשי BI ודאטה-אנליסטים בשלל התחומים יתקשו מאוד לטפס לשם, לרבות אלגוריתמאים האוחזים בתואר שלישי. אף הם יכולים להתקדם "רק" לניהול צוותים או מחלקות אלגוריתמיקה, כנ"ל ארכיטקטים שיתקשו מאוד להתקדם לסמנכ"לות פיתוח, הגם שצמחו במסלול הביצועי ושימשו כמהנדסי פיתוח.

מחקר ואסטרטגיה אחרונים בתור

גם תפקידי מחקר ואסטרטגיה הם תפקידי מוח קלאסיים, שמרכיב הניתוח מחקר ותכנון הוא ליבת עשייתם, ועל כן נדיר למצוא אותם בהנהלה הבכירה. ניקח לדוגמה את מנהלי האסטרטגיה באגפי השיווק, שהם בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להעפיל לסמנכ"לות. קודמים להם מנהלי המסלולים הביצועיים, כשהראשונים בתור הם מי שצמחו בציר ניהול המותגים, ואחריהם מנהלי תחום הדיגיטל (תלוי בסוג החברה). גם מנהלי התקשורת השיווקית יכולים להתקדם לסמנכ"לות שיווק, אם כי רק בחברות הייטק (בהייטק סמנכ"לי המוצרים הם מי שמנהלים את השיווק האמיתי, בעוד רוב סמנכ"לי השיווק מנהלים את התקשורת השיווקית).

האם ההמלצה היא לא לבנות קריירה במקצועות המוח? ברור שלא. נתחיל בזה שלהרבה אנשים, מתאים הרבה יותר לעסוק במקצועות מוח מאשר במקצועות ביצועיים, מה גם שמי מהם המעוניין בתפקידי ניהול, לא חייב להתעקש על סמנכ"לות. למשל, ניהול מערך כלכלה בחברה רצינית עשוי להיות גדול ומשמעותי הרבה יותר מתפקידי סמנכ"לות ברוב החברות במשק, הגם שמנהל המערך איננו חבר הנהלה.

לא לדחות את המעבר

שנית, גם אנשים שהתחילו את הקריירה שלהם במקצועות מוח יכולים לעשות הסטה למקצועות ביצועיים, ולהתקדם במסלולים הללו לפוזיציות בהנהלת החברה - ובלבד שלא ידחו את המעבר לשלב מאוחר מדי בקריירה.

יתרה מכך, לבוגרי כלכלה בהחלט מומלץ לעשות לפחות תפקיד משמעותי אחד ככלכלנים קלסיים בטרם יעברו לציר הביצועי. הבסיס המקצועי הזה עתיד להיות בעל ערך רב ולהקנות להם יתרון יחסי לא מבוטל על פני קולגות ללא רקע בתפקידי מוח.

החיסרון המרכזי בחלק במקצועות המוח הוא הנדירות היחסית שלהם, בפרט מחוץ להייטק. עד כמה שזה ישמע מוזר, ברוב החברות במגזר העסקי אין כלכלן קלאסי, בוודאי שלא איש אסטרטגיה, פשוט משום שהם קטנות מדי ועניות. כפועל יוצא מכך תפקידי ניהול במקצועות הללו הם הרבה יותר נדירים, וקיימים רק בחברות מספיק גדולות.

האם זו סיבה שלא לבחור במקצוע? תלוי בערך המותג שתבנו לעצמכם. בהצלחה, וזכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.