המשקיע מקולורדו שהימר על ישראל במיליארד דולר: "כסף עושים בשוק דובי"

פירמת ההשקעות האמריקאית אייבקס (Ibex Investors) פועלת בישראל מעל עשור, אך היא שחקנית שונה בנוף. בדומה לקרנות הון סיכון רגילות, אייבקס משקיעה אומנם בסטארט־אפים ישראלים פרטיים, החל משלב הסיד המוקדם, אך בניגוד אליהן היא שמה את כספה גם על חברות ציבוריות ישראליות הנסחרות בבורסות בתל אביב ובניו יורק.

● מה לעשות עם מיליון שקל: הטיפים של מנהלי ההשקעות | בדיקת גלובס
● מפקד 8200 היוצא מתחרה בתחום הכי צפוף בסייבר הישראלי 

כך יוצא שלצד טכנולוגיה, אייבקס משקיעה גם בחברות 'כלכלה ישנה' דוגמת רמי לוי ומקס סטוק. בקרן סבורים שהגיוון הזה עזר לפירמה לצלוח את השנים האחרונות.

מייסד ומנכ"ל אייבקס, ג'סטין בורוס, מסביר בראיון בלעדי לגלובס כי "אנחנו יודעים שההשקעות הכי סקסיות ומעניינות בישראל הן בחברות צמיחה טכנולוגיות פרטיות וציבוריות, אבל פשוט אי אפשר היה להשקיע בהן בשוויים הגבוהים שהיו בשנים האחרונות. אז השקענו במקום זאת בחברות ציבוריות משעממות כמו בנקים וחברות ביטוח".

"אנחנו אוהבים לנוע בין השקעות פרטיות לציבוריות", הוא מוסיף. "אם אתה קרן שמשקיעה בסטארט־אפים בתחום הסייבר בלבד, לא משנה כמה משוגעים השוויים בשוק, יש תמריץ עבורך להשקיע. זאת הסיבה שראיתם הרבה כסף רודף אחרי חברות עם שווי גבוה מדי בשנים האחרונות - כי המשקיעים היו חייבים להשקיע כדי לגייס את הקרן הבאה".

גם הסיפור מאחורי אייבקס אינו שגרתי. בורוס, קריקטוריסט מקצועי לשעבר, הקים את הקרן ב־2003 בדנבר, קולורדו, כדי לסחור במניות של חברות ציבוריות קטנות (Micro-Cap). בעקבות ביקור בן ארבעה ימים בישראל ב־2011, בהשראת הספר "סטארט־אפ ניישן", הוא שינה מיקוד וכעבור שנה החליף את החברות הציבוריות הקטנות בהשקעות בארץ, לכאן רוב כספה של אייבקס מוזרם. "היה בישראל את כל מה שאהבתי בחברות הקטנות - פחות משקיעים מתעניינים והפוטנציאל לרווח גדול יותר", מסביר בורוס. "בנוסף, בשעה שהסטארט־אפים בעמק הסיליקון פיתחו אפליקציות שמצלמות חתולים, בישראל החברות פתרו בעיות משמעותיות".

הראיון עם בורוס התקיים בזמן ביקורו בארץ לחגיגת עשור של השקעות בישראל. בתקופה זו השקיעה אייבקס כמיליארד דולר בחברות ישראליות - חצי מכך בסטארט־אפים והחצי השני בחברות ציבוריות, לדבריו. המשקיעים מאחורי אייבקס הם משרדים משפחתיים (פמילי אופיס), בעלי ממון וחברות יזמיות. בין האקזיטים הגדולים שרשמה הקרן אפשר למנות את חברת הסייבר דום9 שנרכשה על ידי צ'ק פוינט ב־175 מיליון דולר; סטארט־אפ הסייבר הישראלי־אמריקאי זימפריום, שנמכר השנה בחצי מיליארד דולר; וחברת טכנולוגיית הפרסום אינוביד  שנכנסה לוול סטריט אשתקד במיזוג לספאק לפי שווי 1.3 מיליארד דולר. המשרד הישראלי של אייבקס מובל על ידי השותפים ניקול פריאל וגל גיטר.

"לא נותנים יותר צ'ק פתוח בלי כל תמורה"

רק השנה, לאחר הפסקה, אייבקס חזרה להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות, בעקבות הירידות החדות במניותיהן. "אנחנו מאמינים שבשנים הקרובות אפשר יהיה להשיג תשואות ברמה שמשיגות קרנות הון סיכון, גם מהשקעה בחברות טכנולוגיה הנסחרות בבורסה", אומר בורוס. "תסתכל על המספרים: חצי מהמניות הישראליות ירדו ביותר מ־50%, כך שהייתה כאן 'השמדה כללית'. חברת מאנדיי לדוגמה עלתה בתקופת האופוריה ל־450 דולר למניה ומאז ירדה לבערך 100 דולר, אפילו שהחברה ממשיכה לצמוח ב־65% ברמה שנתית. אז אולי ב־450 דולר היא לא הייתה אטרקטיבית, כי קשה היה לראות איך החברה גדלה לשווי כזה, אבל אחרי שאיבדה 80% מהשיא המניה מעניינת".

עם זאת, באשר להשקעות בסטארט־אפים אייבקס זהירה ומחכה עדיין לתיקון משמעותי יותר. "אנחנו לא מפסיקים להסתכל כי תמיד יש חברות מעולות שמגייסות מימון. ממש עכשיו אנחנו סוגרים השקעה בחברה שקרן אחרת משכה את מזכר ההבנות איתה בחודש מאי. מאז קצב ההכנסות של הסטארט־אפ הזה צמח ב־400%, ואנחנו עדיין מקבלים אותו בהנחה של 30% על המחיר", מגלה בורוס. "אבל נחזור להשקיע בסטארט־אפים בכל בכוח כאשר ‘יזרום דם ברחובות' (חיתוך בשוויים ושפל בשוק), מה שייקח כנראה עוד 12-18 חודשים, כששוק ההשקעות הפרטיות ירד לשפל ויהיו הזדמנויות גדולות. בסטארט־אפים יש עדיין יזמים שלא מקבלים את המציאות החדשה ומגיעים עם ציפיות לא ריאליות".

בשנים האחרונות שוק הסטארט־אפים הישראלי התגלה על ידי קרנות ענק זרות, ששפכו מיליארדים על חברות ישראליות והקפיצו את השוויים. כך ישראל התרחקה מהמאפיינים של חברות המיקרו־קאפ שבורוס אהב להשקיע בהן בעבר. אלא שהוא משוכנע שההאטה הנוכחית תייצר בקרוב הזדמנויות גדולות. "משקיעים זרים שיצאו להשקיע בהודו, בברזיל ובישראל בשנים האחרונות, אבל לא פיתחו מחויבות לשווקים הללו ולא הקימו בהם משרדים, חוזרים עכשיו להשקעה במדינות הבית שלהם. במקביל קרנות ההון סיכון הישראליות עסוקות היום הרבה יותר בניהול חברות הפורטפוליו הקיימות שלהן, אחרי שבשנתיים־שלוש האחרונות הן היו נלהבות למדי בהשקעות חדשות.

"הצירוף של שני הגורמים האלו ישאיר הרבה פחות הון זמין להשקעה בסטארט־אפים חדשים שמוקמים בימים אלו", הוא מסביר. "אני תמיד מזכיר שעושים כסף בתקופה של שוק דובי ולא בשוק שורי. אז גם נוצרות החברות הטובות ביותר".

בקרב יזמי סטארט־אפים נשמעת לאחרונה לא מעט ביקורת על קרנות ההשקעה, שמנצלות לדעתם את תקופת השפל הנוכחית כדי לדרוש תנאים מפליגים במו"מ על השקעה, ולמשל קדימות בקבלת תשלום במקרה שהחברה נמכרת (Liquidation Preference). בורוס רואה בכך התאזנות בריאה.

"אני חושב שהחברות החזקות עדיין נמצאות בעמדת מיקוח טובה, אבל היום כבר אין משקיעים שמוכנים לתת צ'ק פתוח בלי לקבל כלום בתמורה. לראשונה אחרי הרבה שנים משקיעים יכולים לקבל קדימות בחלוקת תשלום ומקום בדירקטוריון בתמורה להשקעה. לכן אני חושב שהשנים הבאות יהיו מעניינות".

"קרנות יתקשו בקרוב לגייס כסף"

בנושא אחד מגיע קרדיט לאייבקס. רוב קרנות ההון סיכון ממשיכות לרשום בספריהם את ההשקעות בסטארט־אפים לפי השווי שניתן לחברות בתקופת האופוריה של השנתיים האחרונות, מה שיוצר מצג שווא. הגישה של אותן קרנות היא שכל עוד החברה לא גייסה בפועל מימון בשווי נמוך יותר, אין צורך לעדכן את המספרים - גם אם ברור שאלו כבר לא מייצגים את המציאות של 2022.

לעומת זאת, בפודקאסט מספטמבר האחרון הודה בורוס כי אייבקס כבר מחקו 100 מיליון דולר מהשווי של החזקותיהם בסטארט־אפים פרטיים, כולל כאלו שהונפקו ונותרו לאייבקס החזקות בהם - ירידה בשיעור דו־ספרתי - וזאת כחלק מבדיקה יזומה שעורכת עבורם חברה חיצונית מדי חודש. "הרבה קרנות הון סיכון מסורתיות ממשיכות להחזיק חברות בשווי של הסיבוב האחרון, שאם נהיה כנים עם עצמנו זה משהו שקשה להצדיק בתקופה שבה המניות ירדו ב־50%-75%. חלק מהסטארט־אפים הללו לא היו צריכים לקבל השקעה בכלל בתנאים רגילים, כי אין להם עסק בר־קיימא", אומר בורוס. "בשלב כלשהו הקרנות יצטרכו למחוק חלק מההשקעות האלו. אחר כך יהיה להן קשה לגייס כסף נוסף, ונראה קרנות נסגרות", הוא מעריך.

ג'סטין בורוס

אישי: בן 46, נשוי ומתגורר בדנבר, קולורדו.
מקצועי: ייסד את פירמת ההשקעות אייבקס ב־2003 ועומד בראשה מאז. מ־2011 העביר את מוקד הפעילות לישראל.
השכלה: בוגר לימודי כלכלה בוויליאמס קולג', מסצ'וסטס
עוד משהו: בעבר היה בורוס קריקטוריסט מקצועי במשך עשור, ועבודותיו הופיעו במעל 300 עיתונים בעולם