פאוול הבהיר שהריבית הגבוהה תישאר, אז למה בוול סטריט התלהבו כל כך?

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, נשא אמש (ד') נאום במכון ברוקינגס בוושינגטון הבירה, שהוביל לעליות שערים חדות בשוקי המניות ואגרות החוב. מדד S&P 500 זינק לאחר הנאום ביותר מ-3%, ואילו תשואות האג"ח נפלו לשפל של יותר מחודשיים.

מה היה בנאום הזה שהביא לתוצאה החריפה? בעיקר פחות סיסמאות לוחמניות כנגד האינפלציה ויותר הסבר מעמיק על הגורמים שמניעים אותה כעת, ועל מה שצריך לקרות ולעשות כדי להחזיר אותה לרמת היעד של הבנק המרכזי - סביב 2% בשנה. 

● התחזית הקודרת של בית ההשקעות הגדול בעולם וההמלצות למשקיעים 
● איך השפיעו התנודות בשווקים בנובמבר על קופות הגמל? 
● הדאו ג'ונס זינק ב-20% מנקודת השפל בספטמבר, אבל זו לא סיבה לחגיגה 

הוא אומנם סיים באמירות המוכרות, לפיהן הוא וחבריו לוועדת השוק הפתוח הפדרלית (FOMC) מחוייבים מאוד להחזרת יציבות המחירים, וכי לשם כך יידרשו העלאות נוספות של הריבית. אך הוא גם הדגיש כי המדיניות המוניטרית משפיעה על הכלכלה והאינפלציה בפיגור לא וודאי, וההשפעות המלאות של ההידוק המהיר שכבר התבצע טרם הורגשו.

יותר מכך, פאוול גם הכריז כי הגיוני להפחית את קצב השינוי בעליית הריבית לקראת סיום המהלך כולו, ושהזמן לכך עשוי להגיע כבר בדצמבר. רבים בשוק כבר ציפו למהלך כזה, אבל הכרזה זו של פאוול הפכה אותו לכמעט ודאי, עם הסתברות של 79% לפי המסחר בחוזים עתידיים על גובה הריבית.

גובה הריבית הסופי חשוב יותר

אלא שלדעת פאוול עניין זה פחות חשוב. מה שיותר חשוב לדעתו, הוא גובה הריבית בסוף מהלך העליות ומשך הזמן שיהיה צריך להותיר אותה ברמות המצמצמות הללו. "ההיסטוריה מזהירה בתוקף מפני שחרור מוקדם של המדיניות. אנו נישאר במסלול עד להשלמת העבודה", הוא סיכם.

בשוק צפו עוד קודם לכן העלאות ריבית נוספות בשיעור כולל של כ-1.25% במהלך החודשים הקרובים, כך שאמירות אלו לא הפחידו את המשקיעים. להיפך, הדיבור על הפחתת הקצב וההסתכלות על סוף המהלך גרמו לרבים להעריך כי הפד יסתפק לבסוף בעוד שתי העלאות של 0.5% כל אחת (בדצמבר ובפברואר).

נאומו של פאוול החל בהסבר על כך שהאינפלציה בארה"ב עדיין גבוהה מדי וכי חודש אחד של ירידה עדיין לא מעיד על שינוי מגמה. נכון לאוקטובר, מדד המחירים לצרכן עלה בשנה האחרונה ב-7.7% ואילו המדד המבוסס על נתוני הצריכה הפרטית (PCE) עלה ב-6%.

השאלה שכולם מחפשים עליה תשובה

פאוול התמקד בנאומו באינפלציה שנרשמה ליבת מדד ה-PCE, כלומר לאחר ניטרול מחירי האנרגיה והמזון אשר נוטים לתנודתיות חריפה יחסית. לדבריו אינפלציה הליבה של מדד זה עומדת נכון לאוקטובר על קצב של 5%, בדומה לשיעור בו עמדה בדצמבר 2021 כאשר צעדי הצמצום המוניטריים היו רק בחיתוליהם.

"לאורך 2022 אינפלציית הליבה עלתה כמה עשיריות האחוז מעל 5% וירדה כמה עשיריות האחוז מתחת לרמה זו, אבל בעיקר נעה במגמה אופקית. אז מתי האינפלציה תתחיל לרדת?", הוא שאל את השאלה שכולם מחפשים את התשובה עליה.

כדי לענות על כך, הוא הציע להזיז הצידה את תחזיות החזאים הפרטיים וחבריו לוועדת השוק הפתוח, ובמקום זאת לבחון אילו תנאים כלכליים צריך כדי להוריד את קצב האינפלציה ל-2% לאורך זמן.

ראשית, הוא הדגיש כי הפד כבר עשה נעשתה התקדמות משמעותית בדרך לשם עם העלאת הריבית ב-3.75% מאז מרץ, ובנוסף הדגיש כי נראה לי סביר שרמת התעריפים האולטימטיבית תצטרך להיות מעט גבוהה ממה שחשבו בזמן פגישת ספטמבר וסיכום התחזיות הכלכליות.

לפי פאוול, צריך להעלות את הריבית לרמה שתגביל את האינפלציה ל-2%. יש חוסר ודאות איזו רמת ריבית צריך לשלם כך, אבל אין ספק שנעשתה התקדמות משמעותית.

"נראה לי שהרמה האולטימטיבית של שיעור הריבית תצטרך להיות גבוה במידה מסוימת מזו שהופיעה בתחזיות ספטמבר (4.25%-4.5% בסוף 2022 וכן 4.5%-4.75% בסוף 2023)", אמר. בשוק כבר צפו ריבית גבוהה יותר מתחזיות הפד, ולכן אמירה זו בהחלט יכולה להיתפס כמותנה ביחס לתחזיות השחורות ביותר.

בהמשך החל פאוול לנתח את המצב הכלכלי בארה"ב מאז משבר הקורונה ולאחריו. הוא ציין את הצמיחה הנמוכה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) השנה, לאחר הנתונים החזקים של 2021, ואת הצורך להשאיר את הצמיחה נמוכה כדי למתן את האינפלציה.

אבל זה כאמור עדיין לא קרה, וכדי להעריך מה יידרש כדי להוריד את האינפלציה, פאוול מציע לפרק את אינפלציית הליבה (ללא מחירי האנרגיה והמזון) לשלוש קטגוריות של רכיבים: אינפלציית סחורות ליבה, אינפלציית שירותי דיור ואינפלציית שירותי ליבה שאינם בתחום הדיור.

לדבריו, אינפלציית סחורות הליבה, שהחלה לזנק ב-2021 כבר נמצאת בירידה ב-2022, בשעה שאינפלציית שירותי הדיור עדיין עולה בחוזקה, אולם צפויה להתחיל לרדת במהלך 2023. לעומתן, אינפלציית שירותי הליבה האחרים מתנדנדת ללא כיוון ברור.

הסיבות לכך, לפי פאוול, הן תמורות בשוק התעסוקה האמריקאי שיצרה מגיפת הקורונה ואשר גרמו לעודף ביקוש על היצע של עובדים. לדבריו המגיפה יצרה מחסור בעובדים, שאינו צפוי להיסגר בזמן הקרוב. לדבריו, זה נגרם בעיקר בשל עודף פרישה של עובדים לגמלאות בעקבות המגיפה, לצד השפעות נוספות כגון מוות של אנשים רבים מהמגיפה וצמצום ההגירה לארה"ב. כל אלו, יוצרים לפי שעה מחסור בעובדים בארה"ב, אשר מקשה לדעת פאוול על הורדת האינפלציה.