מכונית חשמלית במאה אלף שקל בלבד, ועם לא מעט פשרות

פלח מכוניות המיני החשמליות הוא אחד הגדולים בשוק הרכב הסיני. הכלים האלה, שנמכרים בהיקף של מאות אלפים מדי שנה, מספקים פתרון תחבורתי עבור רבים מתושבי הערים הגדולות בסין: הם נעים בטווח מחיר זול (6 עד 12 אלף דולר), אחרי סובסידיות ממשלתיות נדיבות; קטנים מספיק כדי להשתחל לרחובות צרים ומקומות חניה בלתי אפשריים; מרווחים מספיק להסעת שניים עד ארבעה נוסעים או לשינוע מטענים; וההוצאות השוטפות שלהן שואפות לאפס.

● מחפשים רכב חשמלי משומש, והכול יקר? המחירים עשויים להצטנן כבר בשנה הבאה | ניתוח
● משרד התחבורה הודיע: באבל בגוש דן ותיק תק בירושלים ייסגרו

עד כה נמנעו היצרנים הסינים מלייצא כלים כאלה למערב בשל מגבלות התקינה והבטיחות המחמירות. אבל כעת גם הסכר הזה מתחיל להיפרץ בשל התחרות בתוך סין עצמה ובזכות היוקרה שנלווית לייצוא רכב למערב. אחת הנציגות הראשונות של הפלח שנוחתות בישראל היא ה־T03 של חברת LeapMotor הצעירה.

נראות לא בעדיפות

הסינים לא מייחסים חשיבות לאסתטיקה של החשמליות העירוניות הקטנות. ואכן, ל־T03 יש פרופורציות קצרות־צרות־גבוהות וגלגלים קטנים שממוקמים ממש בפינות הרכב. הגג שטוח, החרטום פחוס ובחזית ממוקמים פנסי LED, שניצבים מעל גריל חסום. זה לא עיצוב שמסובב ראשים.

תא הנוסעים מעניק תחושה של מרחב גדול מכפי שהוא באמת. הגובה הנכבד ועמודי הצד הזקופים יחסית, מספקים מרחב ראש מרשים שמתאים גם לנוסעים גבוהים. המושבים הקדמיים ממוקמים די גבוה מעל הכביש לטובת ראות וכניסה נוחה, ומשטחי הזכוכית הענקיים מחדירים הרבה אור לתא. את "אפקט החממה" משלים גג פנורמי, שהוא פריט אבזור לא נפוץ בפלח הזה.

אבל כמובן שאת חוקי הפיזיקה אי אפשר לכופף, ובסופו של דבר זו מכונית שנמתחת לאורך כ־3.6 מ' וניצבת על בסיס גלגלים של 2.4 מ'. כשמוציאים מהמשוואה את הגובה החריג, מגלים מושב אחורי שמיועד לשני מבוגרים לכל היותר, ומרחב רגלים די מוגבל מאוחר. זה לא נורא בנסיעות קצרות, אבל פחות נוח לנסיעות ארוכות.

תא המטען הצר והעמוק מסתפק ב־210 ליטר, והוא יכול להכיל מטען קניות מזדמן אך יתקשה להכיל מטען חורג כמו עגלת תינוק. המושבים הקדמיים נוחים יחסית לנסיעות קצרות. עיצוב הפנים עדכני עם עמדת פיקוד שכוללת לוח מחוונים דיגיטלי זערורי, ומסך מולטימדיה משני דמוי טאבלט שמאפשר לשקף טלפונים סלולאריים ברזולוציה סבירה.

הנדסת האנוש מינימליסטית עם מעט מאוד מתגים פיזיים, ואפילו מוט ההילוכים ממוקם על עמוד ההגה בנוסח מרצדס. עם זאת, הפונקציות על מוט השליטה שמצידו השמאלי של ההגה מבלבלות ודורשות הסתגלות.

רמת אבזור הנוחות מכובדת ביחס לקטגוריה, למרות שאיכות הרמקולים של מערכת הקול הזכירה לנו ימים נשכחים. איכות הייצור והחומרים מפתיעה לטובה, בידוד הרעשים סביר עד סביבות 100 קמ"ש וחומרי דיפון נעימים למגע.

בכל הנוגע לאבזור בטיחותי, ה־T03 מפגרת כרגע אחרי הסטנדרטים של המערב, ומציעה שתי כריות אוויר בלבד ומערכת התרעה פסיבית של מובילאיי, ללא מערכות בטיחות אקטיביות. מדובר ב"באג" שיווקי לא זניח לרכב, שאמור לשמש נהגים ומשפחות צעירות.

אמנם החברה מתהדרת בשימוש נרחב במתכות בקשיחות גבוהה במרכב ובשילוב הסוללה בגוף לטובת בטיחות הפסיבית, אך בסין היא גם מצוידת בחבילה של מערכות בטיחות אקטיביות, ויש רק לקוות שהן יהיו חלק מהאבזור העתידי של הרכב גם בישראל.

זהירות עם הרגל

להנעת הרכב אחראי מנוע חשמלי בודד בהספק 108 כ"ס עם מומנט של כ־16 קג"מ. אלה נתונים בהחלט מכובדים לקטגוריית המיני, למרות שהרכב עצמו שוקל כ־1.2 טון, כמעט 200 קילו יותר מקיה פיקנטו. ההספק מתורגם לתחושה זריזה בתנאי נהיגה עירוניים עם תגובה נמרצת ללחיצה על הדוושה, יציאה זריזה מרמזורים ושמירה על מהירות מכובדת גם בעליות תלולות. העברת הכוח די לינארית ברוב התנאים, אבל בעת האצה על כבישים חלקלקים ורטובים, הגלגלים נוטים להסתחרר לפרק זמן קצר. לכן, נדרשת רגל זהירה על דוושת התאוצה.

  

ה־T03 מגיע לישראל עם סוללה בקיבולת של כ־41 קילוואט ומתהדר בטווח נסיעה חשמלי של עד 280 ק"מ בתקן WLTP. נסיעת מבחן במזג האוויר הישראלי הנוח של נובמבר, ללא הפעלת מערכת הקירור או החימום, תורמת לטווח הנסיעה של כל רכב חשמלי. עם זאת, הפעלת המזגן חותכת מיד נתח משמעותי מהטווח, ונראה שבקיץ אפשר לצפות לפחות מ־200 ק"מ בין טעינות. זה אולי לא "נתון שובר עסקאות" עבור לקוחות עירוניים עם עמדת טעינה נגישה, אבל פוגם בשימושיות של הרכב בנסיעות בין עירוניות, אפילו בישראל הקטנה.

המחיר לא תמיד קובע

במהלך הנסיעה בולטת העובדה שה־T03 תוכננה בעיקר עבור רחובות של ערים. סוללה המותקנת ברצפה מסייעת להוריד את מרכז הכובד של הרכב לטובת שיפור היציבות בפניות, אך האחיזה של הגלגלים הקטנים די מוגבלת, ובמהירויות של מעל 100 קמ"ש על הכביש המהיר, הנהג צריך לשמור ערנות מפני רוחות צד.

מצב ברירת המחדל של ההיגוי הוא קלילות חסרת תחושה, ולמרות שניתן לכייל אלקטרונית את תגובת ההיגוי למצב ספורטיבי, גם אז התחושה די דביקה. נכון שהתנהגות דינמית לא נמצאת בראש סולם העדיפויות של הלקוחות העירוניים, אך עדיין היצרנים המערביים מקפידים יותר בתחום הזה. גם הבלמים לא חדים במיוחד, אבל המערכת למחזור אנרגיית הבלימה עושה עבודה טובה בהאטת הרכב.

ספיגת הזעזועים במהירויות איטיות סבירה. יחד עם זאת, ככל שעולים במהירות, היא הופכת לפחות רגועה ומפגש עם רמפה ישראלית טיפוסית עלולה להפגיש בין האספלט לגחון הנמוך אפילו ב־40 קמ"ש.

ה־T03 היא אחת המכוניות הנמכרות בקטגוריה שלה בסין, ועולה שם כ־15 אלף דולר לגרסה המאובזרת ביותר, לפני הטבות מס ממשלתיות. אצלנו, ב־100 אלף שקל, היא החשמלית הזולה ביותר בשוק, שעדיין מרגישה מחוץ לטריטוריית המחיר הטבעית שלה. היא אמנם זריזה מספיק לתנועה עירונית ויש להניח שהעלויות השוטפות שלה יהיו מזעריות, אך ספק אם די בכך כדי להוות תחרות לדגמי הבנזין הקטנים ששולטים בקטגוריית המחיר הזו.

חלק מהמתחרות

פיאט 500E

פיאט 500 החשמלית מציעה עיצוב עתיר סטייל ותא נוסעים מרווח. לגרסת הבסיס, שעולה כ־120 אלף שקל, יש מנוע בהספק 95 כ"ס וסוללה של 24 קילוואט־שעה, שמספקת טווח של עד 190 ק"מ ב־WLTP ותומכת בטעינה מהירה.

 פיאט 500E / צילום: יח''צ

דאצ'יה ספרינג

החשמלית של קונצרן רנו מיוצרת בסין ואמורה להגיע בהמשך לארץ. היא נמתחת לאורך 3.73 מ' וניצבת על בסיס גלגלים של 2.42 מ'. להנעה אחראי מנוע של 45 כ"ס וסוללה של 27 קילוואט־שעה מספקת טווח של עד 230 ק"מ ב־WLTP.

 דאצ'יה ספרינג / צילום: יח''צ