באר עתיקה מתחת ליסודות: איך מתמודדים עם ממצאים ארכיאולוגיים באתרי בנייה

שן של פיל, בית קברות ישן, באר בת 1,500 שנה ומערת נטיפים - אלה רק חלק מהממצאים הרבים שהתגלו בשנים האחרונות בעת עבודת בנייה ברחבי הארץ. על פי רשות העתיקות, בישראל ישנם כיום כ־40 אלף שטחים המוכרזים אתרים ארכיאולוגיים, שבהם ישנו פוטנציאל למצוא פריטים היסטוריים בעלי משמעות חשובה למדע ולמורשת. מה קורה כשאתר בנייה פוגש פריט פרה היסטורי או ערך טבע? כמה זמן לוקח לשחרר את הקרקע ומה היא תוספת העלות?

לפי רשות העתיקות, החוק מחייב פנייה למנהל רשות העתיקות וקבלת אישור בכתב לביצוע עבודת פיתוח באתר עתיקות מוכרז. ברשות מדגישים כי "הבעלות על האדמה אינה משתנה במקרה של גילוי עתיקות, אבל כל שריד ארכיאולוגי הוא רכוש המדינה. לאחר חשיפתו הופך השטח שבו התגלתה העתיקה לנכס מדינה למשך הזמן הדרוש לטיפול בו. אם המדינה מעוניינת להפוך את החזקת השטח שבו נמצא השריד הארכיאולוגי לקבועה, עליה לנקוט הליכי הפקעה". אולם יודגש כי עד כה, טרם הופקעה אדמה בשל ממצאים ארכיאולוגיים.

 אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות / צילום: יולי שוורץ

לדבריהם, "עלויות העבודה נקבעות לפי מחירון שקבע משרד האוצר ולשטחים פרטיים או ציבוריים יש תעריף שונה שאושר על ידי הממשלה". אגב, רשות העתיקות אינה היחידה שמורשית לערוך חפירות בשטח - אולם היא צריכה להעניק רישיונות חפירה לגופים אחרים שניגשים למכרזים על חפירות הצלה.

כך או כך, ברגע שנמצא ממצא ארכיאולוגי הוא עשוי לעכב את הבנייה, להוסיף הוצאות, ובמקרים מסוימים לשנות את התכנון, כפי שאפשר ללמוד מכמה מקרים.

ירושלים: באר מים עתיקה מתחת לבניין לשימור

בירושלים, מטבע הדברים, כמעט בכל מקום עשויות להימצא עתיקות. על כך יעיד למשל אבישי מאירוביץ, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת בית ירושלמי, המתמחה בבניית פרויקטים למגורים, התחדשות עירונית ופינוי בינוי בעיר. החברה בנתה עד כה 41 פרויקטים בירושלים, הכוללים יותר מ־6,000 יחידות דיור. כמו כן, החברה בונה 22 אלף מ"ר שטחי מסחר ו־18 אלף מ"ר למשרדים.

מאירוביץ מספר כי באחד הפרויקטים של החברה, פרויקט עמינדב בשכונת אבו תור, מדרום לעיר העתיקה, התגלתה באר מים מתחת למבנה, וכל התכנון עבר שינוי בהתאם. "זה מתחם שיש בו שני בתים היסטוריים, לרבות רצפות פסיפס ועמודים מעוצבים, והתברר שמה שראינו מעל פני הקרקע היה רובד אחד ומתחתיו מצאנו באר מים עתיקה ומיוחדת הבנויה בשיטה ייחודית".

לדבריו, "ידענו שאנחנו נכנסים לאתר עם ערכי שימור מחמירים, שהיה בפיקוח הדוק של מינהל שימור של רשות העתיקות, ופקחים באו כל הזמן לאתר. זה לא בא לנו בהפתעה. אולם הבור היה מלא מים, ונמצא באמצע המגרש וזה גרם לכך שכל הבנייה הייתה צריכה להיעשות מסביבו בצורה שתעטוף אותו ובכדי שלא לפגוע בו".

כמה זמן התעכבתם וכמה זה עלה?
"העיכוב היה בפן התכנוני ולא בפן הביצועי", אומר מאירוביץ'. לדבריו, התגלית עיכבה את קבלת ההיתר בערך בשנה וחצי. "אני מאמין שהנזק הכספי עמד בסוף על כשלושה מיליון שקל, בסך הכול כשני מיליון שקל נזק ישיר ועוד כמיליון שקל בעקבות עיכובים. זה נבע מריביות לבנקים ופתרונות ביצוע שייקרו את העבודות - בסוף היינו צריכים לעבוד שם כמעט בידיים, העבודה הצריכה קונסטרוקציה מיוחדת של ברזל שתחזיק את כל האתר מעל הבאר בגובה של כ־15 מטר".

 אבו תור. שימור מבנה היסטורי בגלל באר מים שנמצאה מתחתיו / צילום: AFIFON

לצד זאת, מאירוביץ' סבור כי יש צד חיובי לגילויים כאלה: "יש לכך השלכה היסטורית וזה מעלה את ערך הנכסים כמובן". אולם לדבריו הליך השימור בעיר הוא מאוד קשוח. "יש מקרים שדורשים מאיתנו לשמר סורגים מלפני 40 שנה ולא 100 שנה נגיד שיש להם ערך היסטורי". זו לדעתו הסיבה ששכונות שלמות, כמו נחלאות ובקעה, אינן מתחדשות. "בשכונות הללו יש בניינים לשימור ויזמים נרתעים ולא רוצים לגעת בהם. וכך המבנים נותרים מוזנחים".

מה הפתרון?
"לדעתי צריך לתת דגש על האלמנטים היותר מרכזיים לשימור, ולוותר על מה שפחות חשוב. יש גם טכנולוגיות של הסטה וכו'. אם החלטות על שימור ייבחנו יחד עם מחלקות התכנון בראייה כוללת יותר של שימור תכנון המתחם, הדבר יאפשר ישימות תכנונית גבוהה הרבה יותר".

רמת החייל, תל אביב: עיכוב של שלושה חודשים בגלל באר ביזנטית

לפני כמה שנים החלה קבוצת סופרין בבניית פרויקט בית הרופאים ברחוב הברזל שבשכונת רמת החייל בתל אביב. הבניין מאוכלס כולו על ידי מרפאות וקליניקות, ובקומת הקרקע מסחר ומסעדות. בעת העבודות התגלתה באתר באר ביזנטית בת כ־1,500 שנים, אולם בקבוצת סופרין מספרים כי "יצאו בזול" מהאירוע כי הפרויקט התעכב כשלושה חודשים בלבד, ועלות השימור שלו הסתכמה בכ־700 אלף שקל.

צחי סופרין, בעל שליטה וסגן יו"ר דירקטוריון בקבוצת סופרין, מציין כי "היה ידוע לנו מראש שבאזור רמת החייל יש כל מיני פריטים היסטוריים, וגם בנסח טאבו רשומה הערה לטובת רשות העתיקות, אבל לא ידענו לצפות מה יהיה היקף הממצאים באתר אם בכלל יימצאו כאלה, כי כמה שנים לפני כן בנינו פרויקט אחר באתר המוכרז פוטנציאלי לממצאים ארכיאולוגיים ולא הייתה שם בעיה.

"כשהתחילו העבודות ברחוב הברזל התגלו ממצאים ולפי החוק היינו צריכים להודיע לרשות העתיקות. לקח לרשות כשלושה חודשים עד ששחררו את האתר. הם הביאו צוותים, סימנו את השטח והתחילו לעשות חפירת הצלה - כלומר מצילים את הממצאים ומעבירים למקום אחר. הם מצאו שם פריטים מהתקופה הביזנטית דוגמת באר ומפעל מים".

סופרין מציין כי לשמחתו הרשות לא דרשה לשמר את המקום, "אין ספק שיצאנו בזול במקרה הזה", הוא מדגיש. "להערכתי עלויות החפירות היו 500־700 אלף שקל, שזה היה סכום זעום יחסית לגודל הפרויקט שעשינו שם".

מודיעין: מערת נטיפים נשארה מתחת לפרויקט מגורים

במודיעין, שכונת מגורים שהייתה כבר מתוכננת, נתקלה במערת נטיפים מתחת לאדמה, דבר שאילץ את משרד האדריכלות CityBee שתכנן את המתחם לשנות את התכנון. השינוי גרר עיכוב של כשישה חודשים ועלותו נאמדה ב־2.5 מיליון שקל.

ערן שקד, בעלים ומנכל משותף ב־CityBee, מסביר כי כשנמצאה המערה "כמובן שדיווחנו לרשות הטבע והגנים שביקשו מדידה ומיפוי על ידי גורם מוסמך, והוציאו חתך ותוכניות של המערה שהייתה מתחת הקרקע".

 האדריכל ערן שקד / צילום: CityBee

בשונה ממצאים ארכיאולוגים, מערות נטיפים נמצאות באחריות רשות הטבע והגנים. שקד מציין כי כשמצאו את המערה ולאחר שרשות הטבע והגנים הכריזה עליה כמערה ייחודית, הם ביקשו שהחברה תנקוט אמצעים לשימורה בכדי שלא תיפגע, דבר שאילץ את CityBee להציע חלופות תכנון בהתאם למגבלויות שהוטלו, כדי לשמר את הממצא אבל לא לבטל את הפרויקט.

"לקח לנו כשישה חודשים להתאים את התכנון מחדש ולעשות את המיפוי והבדיקות. הזזנו את כל העמודים שהיו אמורים לרדת לאדמה והרמנו את כל הפרויקט בכ־3 מטר מהגובה המקורי שלו בכדי ליצור שכבה מוגנת מעל המערה", אומר שקד.

 הפרויקט במודיעין. שכבת בטון שמגנה על המערה מתחת לגינה / צילום: מנהל מגורים ישראל

"במקביל, ובשיתוף פעולה עם העירייה, אפשרנו גישה למערה להמשך מחקר ללא הגבלת זמן. למרות זאת, הרשות החליטה לאטום אותה כדי למנוע כל סיכוי לאירוע בטיחותי. מה שכן, יש להם מיפוי ויש להם היכולת לגשת לאתר ולהמשיך מחקר מתי שירצו" .

בסוף, לדברי שקד, "הפתרון שהוצע מיטיב עם כל הצדדים בפרויקט. הדיירים קיבלו את הדירות בזמן, רשות הטבע והגנים קיבלה גישה לאתר ואנחנו סיימנו את העבודה בזמן. הדיירים מודעים לכך שיש להם שכבת בטון שמגנה על המערה מתחת לגינה".

בית דגן: גת ביזנטית שולבה בלובי של בניין המשרדים

לפני כשבע שנים השלימה חברת נס־פן, מקבוצת אמות, את אכלוסו של בניין משרדים בבית דגן הנקרא כיום בית אגד, ובו נמצאו שרידים של גת ביזנטית בת אלפי שנים.

באמות מציינים שהתגלית צצה בעת חפירות גישוש. "זו הייתה קרקע לפיתוח ובאזורים כמו בית דגן, בית שמש או ירושלים, שהייתה בהם התיישבות קודמת, יש ציפייה שנמצא באדמה משהו. זו קרקע גדולה בשטח כ־30 דונם, והממצא היה בחלק אחד ממנה - מתחת לאחד הבניינים". בכיר בחברת אמות מספר שהגת שנמצאה בעת החפירות היא בעצם חלק מיקב ביזנטי, אבל העיכוב בפרויקט ארך כשבועיים בלבד. עלות הטיפול הסתכמה ב־200 אלף שקל, אולם לדבריו היה אפשר לצאת מהסיפור בכמה עשרות אלפי שקלים.

 בית דגן. במקום לכסות את האתר, החליטו להציג את הגת לראווה / צילום: חיים בן עזרי

במקום לכסות את האתר, הממצאים מצאו חן בעיני אמות. בהמשך הוחלט לעשות בהם משהו מיוחד והם שולבו בבנייה והפכו לחלק מהלובי ולחלק מהעיצוב של הבניין. "הפכנו את הלימון ללימונדה. ובמקום לראות בזה מכשול כיום תלמידי בתי ספר, וכל מי שחפץ בכך, יכולים לבוא לבקר ולראות את הממצאים, בתנאי שזה יהיה בתיאום מראש".

זה לא פשוט כל כך. באמות מספרים כי "כשמחליטים להשאיר ארכיאולוגיה חשופה מוטלת על בעל הנכס אחריות לתחזק ולשמר אותה בצורה מקצועית, וזה עולה הרבה כסף. לכן, החלטנו לשלם לקבלן שעובד עם רשות העתיקות בכדי שידאג לזה".

באמות מסבירים שאם לא היו בוחרים לנקות ולשמר את הממצא העלות הייתה מסתכמת בכמה עשרות אלפי שקלים בלבד, "לנו זה עלה 150־200 אלף שקל כי החלטנו להשאיר את הגת כחלק מהבניין ורוב הכסף הלך על מעקות זכוכית מסגרת של בטון ותאורה, גם הניקיון והתחזוקה השוטפת של הממצאים".

באמות יודעים שיש פוטנציאל לממצאים נוספים בסביבה: "יש לנו קרקע צמודה לאתר וברור לנו שברגע שיבצעו שם חפירות גישוש כנראה שימצאו משהו", אומרים באמות.

רבדים: שיניים של פיל הורחקו מקו הסניקה

חברת אמפא בנתה באחרונה שכונת מגורים בקיבוץ רבדים, ליד גדרה, שכללה הרחבת קו סניקה של אחת השכונות. על פי החברה, בעת חפירת הקו לאחד מקווי הסניקה של השכונה התגלו שאריות של פילים פרה־היסטוריים.

"במהלך הבנייה של הקו התגלה משהו שהצריך את הגעת רשות העתיקות", מספר אלי אגם, מנכ"ל אמפא ישראל. "רשות העתיקות הגיעה, תחמה את השטח ועצרה את העבודה. ושם נמצאו כל מיני דברים קטנים. אחרי כחודש וחצי השטח שוחרר בחזרה, והעבודות שלנו נמשכו. סך הכול העבודות של רשות העתיקות נמשכו כחודש וחצי, מימנ ו את החיפושים וזה עלה כ־200 אלף שקל".

אגם מוסיף כי לפני ארבעה חודשים אנשי הרשות מצאו בקרבת מקום (כ־150 מטר מהשטח המדובר) שיניים של פיל פרה־היסטורי, אבל התגלית לא פגעה בעבודות של החברה כי ממילא סיימו את העבודות שם.

"אתה יכול לראות היום בדף האינטרנט של רשות העתיקות איזה אזורים מוכרזים כפוטנציאל עם עתיקות, ובנייה במקומות כאלה היא סוג של סיכון. אם אני יודע שמצפה כאב ראש באזור מסוים אני מוותר ולא קונה את הקרקע. אני לא נכנס לפרויקט שיש בו פוטנציאל לסיכונים.

"אם היינו נתקלים בשן של הפיל ברבדים בזמן שעבדנו באתר, אני מניח שהיינו מתבקשים לשנות את התוואי של הקו. למזלנו היא נמצאה בדיעבד".

איך אתה מתאר את הדינמיקה עם רשות העתיקות? עד כמה הם מחמירים?
"הם אנשים שאפשר לדבר איתם, אבל הם רואים בעבודה שלהם שליחות אמיתית, הם מאמינים במה שהם עושים. הלכנו לבקר באתר בזמן שהם עבדו שם, הרי בסוף אנחנו אלה שמממנים את העבודה, וראינו הרבה סטודנטים מהחוג לארכיאולוגיה שיושבים מהבוקר עד הערב מנקים את החלקים עם מברשות שיניים".

לחסוך בעלויות: ברשות העתיקות רוצים להשתתף בשלבי התכנון המקדימים 

לפני שנים אחדות תוכנן כביש בעיר יבנה ממש על תל יבנה, ללא תיאום על רשות העתיקות. "עלות הפגיעה בארכיאולוגיה והטיפול הייתה גבוהה למדינת ישראל", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "אם היו מתכננים את הכביש 200 מטר מזרחה, מעבר למסילת הרכבת, היו חוסכים אולי 100 מיליון שקל ושנה של חפירות".

לדבריו, "בשנה וחודשיים מאז שנכנסתי לתפקיד הגעתי להבנות עם מינהל התכנון, שכל תוכנית של כבישים, מסילות או בנייה תעבור דרך רשות העתיקות, ולכן מינינו אדם מיוחד למשימה זו - בכדי שלא נתכנן על אתרים רגישים אלא על מקומות יותר פשוטים וגם כדי לתת פתרונות. זה עשוי כמובן לקצר את תהליך החפירה הארכיאולוגית ולהפחית מהעלויות.

"באחרונה התחילו לערב אותנו בחשיבה העקרונית בכל התכנונים של הוות"ל בשלבים מקדימים כדי שלא נתכנן על אתרים רגישים. אנחנו מקווים להגיע להבנות עם מינהל התכנון על מנת שיהיה נציג של רשות העתיקות במועצה הארצית, בוותמ"ל ובוועדות תכנון מחוזיות".

במינהל התכנון מסרו לגלובס כי "הנושא אכן נבחן ומצריך שינוי חוק, אולם בכל מקרה הנציג של רשות העתיקות יהיה על תקן ממלא מקום של נציג אחר קיים".