"זוגות מוותרים על דירות במחיר למשתכן": יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות מודאג מעליית הריבית

אבי אבגיל, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, מודאג. "23 שנים אני במקצוע הזה, ומעולם לא ראיתי את ציבור הלווים במצב כל כך קשה", הוא אומר.

נתוני המשכנתאות שנלקחו בחודש אוקטובר היו אכן מדאיגים: ניכר היה שרבים מהלווים החליטו לוותר על רכישת דירה, אבל לווים אחרים, בעיקר כאלה שזכו בדירות מוזלות במסגרת "מחיר למשתכן", החליטו לממש את הזכיות ולקחת משכנתאות בהיקף של כמעט 1.1 מיליון שקל בממוצע. סכום שלא נראה כמותו.

אבגיל מספר שחברי ההתאחדות מטפלים בכל אותם זוכים, והמצב אינו פשוט כלל. "ככל שעובר הזמן אנחנו נתקלים ביותר ויותר זוגות שעם כל הרצון הטוב והעזרה של המשפחה, לא יכולים להיכנס לעסקה שכזו. היא מתגלית כגדולה עליהם.

"הם חלמו על רכישת דירת חמישה חדרים אבל יצטרכו להסתפק בדירה הרבה יותר זולה מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא ההון העצמי. אנחנו רואים שיותר ויותר זוגות צעירים מתקשים לגייס הון עצמי ונדחפים להלוואות - ממשפחה, מגופים חוץ בנקאיים ובנקאיים, שהן קצרות יותר ויקרות יותר.

"סיבה שנייה היא מדד תשומות הבנייה, שעלה מאוד והעלה את מחירי הדירות שנרכשו בעשרות אלפי שקלים. משפחות רבות לא מצליחות לגייס את הכסף וחלקן אף לא מודעות עדיין לעומק הבעיה, שמתגלה רק לקראת מסירת הדירה.

"סיבה שלישית היא תקופת הזמן שעוברת עד לקבלת הדירה והשנים שלאחר הקבלה, שבהן לא יוכלו למכור אותה. זה מסנדל אותם. הרבה זוגות רצו לעשות עסקה שתניב להם רווח כלכלי שיבוא לידי ביטוי בעת מכירת הדירה, אבל הבינו בשלב מאוחר שזה יתאפשר להם רק בעוד ארבע־חמש שנים.

"לכל אלה מתווספים יוקר המחיה ועליית הריבית על המשכנתאות. אנחנו נתקלים ביותר ויותר זוגות צעירים שמתלבטים ומוותרים על רכישת דירות במחיר למשתכן".

להרוויח פחות אבל להימנע ממצוקה כלכלית

אתם נכנסים איתם לתוך שיקולי הרווח והסיכון, או שלא רוצים "להיכנס לקרביים" הכלכליים שלהם?
"אנחנו נאלצים להיכנס לקרביים. אנחנו צריכים לתת להם את ההמלצה הכי טובה שאנחנו יכולים. לפעמים אנחנו חושבים שהעסקה גדולה על המשפחה, כלומר שבמהלך השנים עד שיוכלו לממש את הזכות למכירת הדירה וירוויחו הם עלולים להיקלע לקשיים ולא לשרוד את התקופה הזו, ההמלצה שלנו היא לא להיכנס לזה.

"למשל, רבים לא לוקחים בחשבון את התרחבות המשפחה בשנים הקרובות, והצטרפות ילד למשפחה, שמבחינה כלכלית זה עלול להיות יותר קשה ממשכנתה לפעמים.

"אם זוגות מגיעים אלינו לפני שלב בחירת הדירה, יש לנו יותר אפשרות להשפיע. אם הם רצו לקנות דירת חמישה חדרים ואנחנו רואים שזה גדול עליהם, אנחנו ממליצים להם ללכת על דירה קטנה יותר, וכך אולי ירוויחו פחות בעת המכירה, אבל יוכלו לעבור טוב יותר את התקופה הזו, מבלי להיקלע למשבר כלכלי, וכבר ראינו משברים כאלה, שהביאו או זירזו תהליכים של פירוק המשפחה".

מה לגבי אנשים שנחנקים מהמשכנתה?
"פונים אלינו גם אנשים כאלה, בהחלט. יש לקוחות שבאים אלינו ואומרים, לפני שנה לקחנו משכנתה בהחזר חודשי מסוים, ולא צפינו שהריבית תעלה כל כך מהר ולא תכננו החזר כזה, והיום אנחנו מתקשים להחזיר את המשכנתה והנגיד אומר שהריבית עוד תוסיף לעלות. וזו רק ריבית הפריים, שהיא בכותרות - כל שאר הריביות הקבועות הצמודות והלא צמודות התייקרו עוד לפני עליית הפריים והן מוסיפות להתייקר כך שאין לנו היום מפלט של מסלול שלא התייקר".

אז מה אתם אומרים לזוג כזה?
"אנחנו בודקים מה האפשרויות שלו. האם יש להם אפשרות לנשוך שפתיים ולעבור את התקופה הזו מתוך ציפייה שבמהלך 2023 הפריים יתחיל לרדת. אבל יש זוגות שלא יכולים לעבור את התקופה הזו, והם צריכים עזרה מהמשפחה, או מיחזור של משכנתה, שאנו נאלצים לבצע בלית ברירה.

"אנחנו ניסינו גם לפעול מול בנק ישראל ועכשיו גם מול הכנסת, על מנת למצוא פתרונות מערכתיים כדי להגן על המשפחות האלה. הן נכנסו למצוקה, ומי שאחראי לזה הוא בנק ישראל, שהעלה את הריבית מתוך כוונה להלחם באינפלציה.

"אבל גם בנק ישראל צריך למצוא פתרון למשפחות הללו, כי מדובר במצוקה אמיתית. כדי שבנק ישראל יפעל, הוא צריך לראות את הפיגורים בהחזרי ההלוואות ובכך להיווכח במצוקה.

"אנחנו חושבים שבסופו של דבר זה יתבטא בדוחות של הבנקים, והמשמעות של זה תהיה שהרבה משפחות כבר נסחפו לתוך תהליך הפיגורים וזה יהיה מאוחר מדי. לכן אנחנו חושבים שבנק ישראל צריך לפעול כבר היום, כדי למנוע מקרים כאלה מראש".

"קל לתקוף, אבל גפני מדבר מדם ליבו"

ראינו את בנק הפועלים מאפשר ללקוחות שלו להאריך את טווח המשכנתה, על מנת להקטין את ההחזרים. מה דעתך?
"זו יוזמה שלנו - פנינו לבנק ישראל בבקשה להפעיל את זה בצורה מערכתית, כלומר על כלל המערכת הבנקאית, ולא בצורה של מיחזור משכנתה, אלא במה שנקרא 'שינוי תנאי ההלוואה'. כלומר לא למחזר את המשכנתה, כי במיחזור מה שעלול לקרות הוא שריבית הפריים תהיה מאוד גבוהה.

"בנק ישראל לא קידם את זה ולכן פנינו עם זה לבנקים. בנק הפועלים היה הראשון שהרים את הכפפה, בנק דיסקונט אחריו ואני חושב שבנקים נוספים בדרך, אבל בלי כותרות גדולות, כי בנק הפועלים ספג ביקורת שהוא עושה את זה להעלאת רווחיו, בעוד שזה באמת צעד שנועד להקל על הציבור".

יו"ר ועדת הכספים הזמני, משה גפני, הציע לנטרל את שינויי הריבית מהמשכנתאות, וגם הוא סופג ביקורת. מה דעתכם?
"קל לתקוף את גפני על הדבר הזה, אבל הוא מדבר מדם ליבו להגן על השכבות החלשות ואני חושב שבתקופה הזו צריך לייצר דברים לא סטנדרטיים.

"עיני אינה צרה ברווחי הבנקים וחשוב שבנק ישראל ישמור על מערכת יציבה וחזקה. אבל לא הגיוני שבנק ישראל תומך במערכת הזו ומגן עליה וגם מגדיל בצורה ישירה את הרווחים שלה. בתקופות טובות בנקים מרוויחים הרבה כסף ובתקופות קשות הם מרוויחים יותר. ראינו את הדוחות שלהם עכשיו. הרווחים עלו בצורה מטורפת, והציבור נאנק".

מה אתם מצפים מבנק ישראל?
"בתקופת הקורונה למשל, בנק ישראל איפשר לבנקים לתת הלוואות לעסקים בקשיים, בריבית צמודת פריים. הבנקים שילמו על הכסף הזה ריבית של 0.1% שהייתה נהוגה אז; לקוחות מאז נאלצים לשלם החזרים בריבית שעולה על 6%. יש פה אי־סימטריה: בנק ישראל עוזר לבנקים בתקופות משבר, והיום הציבור נמצא במשבר וצריך לעזור לו".

בבנק ישראל סירבו להגיב.

אבי אבגיל

אישי: בן 50, גרוש + 4 מקצועי: יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, תואר ראשון בכלכלה עוד משהו: מנגן בגיטרה ועוסק בכתיבת סיפורים קצרים ותסריט לסדרה