לידיעת רואי החשבון לעתיד: כך תיראה ההתמחות שלכם בקרוב

ל' השלים לאחרונה את שנת ההתמחות הראשונה שלו בראיית חשבון באחת ממשרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל. מי שאמור היה לחנוך אותו הוא אחד השותפים הבכירים בפירמה, ובתקופת ההתמחות הוא עובד על דוחות של החברות הגדולות ביותר במשק. לכאורה מדובר בהתמחות חלומית עבור רואי החשבון לעתיד, אבל ל' מתוסכל ושוקל להשלים את ההתמחות במשרד אחר. בפועל, הוא לא ראה את החונך שלו מתחילת ההתמחות, ורוב העבודה שלו טכנית. 

● הצעה אחת עשויה לשנות מהקצה אל הקצה את שוק ראיית החשבון בישראל 
● פרויקט 40 הצעירים המבטיחים של גלובס: ההרשמה נפתחת 
● בנק ישראל מגביר את הלחץ על הבנקים לגלגל את הריבית לצרכנים 

הבעיה של ל' לא ייחודית לו. מתמחים רבים בראיית חשבון מתלוננים כי הם לא מקבלים את הכלים המתאימים ולא לומדים כלום במהלך ההכשרה. בעיה זו מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי, מנסה לתקן באמצעות רפורמה בהתמחות רואי חשבון. 

 עו''ד ערן דוידי, מנכ''ל משרד המשפטים וראש מועצת רואי החשבון / צילום: יח''צ

ב־24 בנובמבר הצביעה מועצת רואי החשבון, בראשה עומד דוידי, על אישור כללים חדשים להתמחות בראיית חשבון. עד היום אמות־המידה להתמחות במקצוע נגעו רק לפרטים טכניים של ההתמחות, בהם משך ההתמחות, זהות המאמן ונושא ההתמחות. גיבוש כללים חדשים נועד לספק סטנדרט אחיד לסל הכלים שידרשו אליו המתמחים במקצוע במהלך תקופת ההתמחות. 

כללי ההתמחות החדשים יחולו על מתמחים החל מ־1 בינואר 2024. עם זאת, ניתנה תקופת הסתגלות לשוק, כך שעובדים אשר יתחילו את התמחותם בין ינואר 2024 לינואר 2025, יידרשו בשנתם הראשונה להתמחות מחצית מההיקף הנדרש.

1,700 שעות ביקורת

בלב הכללים החדשים מצויה דרישה מהותית בנוגע להיקף שעות ההתמחות במחלקות הביקורת, שעד היום לא הוגדר. במסגרת תהליך ביקורת על הדוחות הכספיים, נוטל המתמחה חלק בעבודת הביקורת שתכליתה לאפשר לרואה החשבון לחוות את דעתו על הדוחות הכספיים.

על־פי המסמך שגובש, על כל מתמחה לעסוק בביקורת לפחות מחצית מתקופת ההתמחות שלו. כלומר, לא פחות מ־1,700 שעות בתקופה של התמחות מלאה בת שנתיים יוקדשו לביקורת.

הדבר השני שמדגישה המועצה כתנאי להתמחות נאותה הוא המיומנויות שעל המתמחה לרכוש. לגישת המועצה, על המתמחה לרכוש בין היתר את היכולת לבצע עבודה עצמאית תוך קבלת אחריות מקצועית, את היכולת ללקט ולעבד מידע, להסיק מסקנות וליישמן בזמן אמת, ורכישת הבנה עסקית הכוללת הבנת מהות העסק.

כל זאת, לצד לימוד התהליכים העסקיים, הכרת השוק, הבנת כללי הממשל התאגידי, הכרת כללי הדיווח החשבונאי, הכרת תקינת הביקורת, הכרת דיני המס, הבנת ההיבט הציבורי והחוקי של ההסתמכות על חוות־דעת רואי החשבון המבקרים ועוד.

מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי, המשמש גם כיו"ר מועצת רואי החשבון, סבור כי הכללים החדשים ישנו את פני ההתמחות במקצוע. "המטרה היא להבטיח שהמתמחים ייצאו לשוק העבודה כשבידיהם הכלים להיות רואי החשבון הטובים והמקצועיים ביותר".

כיצד מתכוונת המועצה ליישם את הכללים? במסמך הכללים צוין: "בחודשים הקרובים המועצה תבחן את ההתאמות הנדרשות לגבי מאמנים במפעלים עסקיים ומוסדות ציבור שהוכרו על־ידי המועצה כמקומות התמחות". במסמך לא צוין כיצד תתבצע הביקורת, ולא נקבעו סנקציות אם יתברר שהכללים לא יושמו, ומסתמכים על הפיקוח הקיים עד כה על ההתמחות.

הקשיים בדרך ליישום

לדברי רו"ח אושר אמסלם, מייסד ומנהל משותף בפורום המתמחים בראיית חשבון ורואה חשבון בפירמת EY, קיים צורך משמעותי בשוק ראיית החשבון בכללים להתמחות. "מתמחים רבים מתלוננים על זה שהם לא לומדים כלום בהתמחות", הוא אומר. "מעמיסים עליהם המון משימות טכניות. לכן, הכללים המהותיים חשובים מאוד".

לצד זאת, רו"ח אמסלם תוהה כיצד יאכפו ויפקחו על הפירמות. "איך הם מתכוונים לוודא שהפירמות באמת עומדות בכללים החדשים? איך אפשר לבחון אילו מיומנויות רכש המתמחה, והאם הוא באמת יודע לעבד מידע ולכתוב חוות־דעת במיסוי ועוד? אני לא רואה שזה ישים".

גם רו"ח ועו"ד אלי אור, דיקן בית הספר לחשבונאות במסלול האקדמי המכללה למינהל, סבור כי העקרונות חשובים, אך תוהה לגבי היישום שלהם: "העקרונות שנקבעו על־ידי מועצת רואי החשבון הכרחיים על־מנת לשפר את מסלול ההכשרה של המתמחים. על־מנת ליישם את הכללים, יש להקים צוות פיקוח רחב ומקצועי במועצת רואי החשבון".

יובל עבדי, יזם מייסד סטארט־אפ ומנהל שותף בפורום המתמחים, מציין כי גם הדרישה להתמחות של 50% בביקורת עלולה להתברר כבעייתית. "סטודנטים רבים שלומדים ראיית חשבון ומתמחים בכלל לא רוצים היום לעסוק בביקורת. הם רוצים לעסוק בייעוץ עסקי, בייעוץ מס או בליווי חברות במהלכים של מיזוגים ורכישות וכדומה.

"היום פירמות ראיית החשבון עוסקות בתחומים אלה באופן חלקי, אז למתמחים יש יכולת להתמחות במחלקות שלא נוגעות בכלל בדוחות ובביקורת. אם יאמרו למתמחים שהם חייבים לעסוק בביקורת, הם עלולים להחליט שלא להתמחות בכלל או לא ללמוד חשבונאות. זה עלול לפגוע במקצוע ובביקוש למסלול הלימודים הזה".

"תפקיד רואה החשבון הוא לבקר"

גורמים במשרד המשפטים מגיבים לטענות על חוסר היכולת לאכוף את הכללים החדשים, ומבהירים כי כבר היום ישנם פקחים שתפקידם לבצע בדיקות וביקורות פתע לגבי אופי ההתמחות במשרדי ראיית החשבון. "החל מינואר הבדיקה שלהם תתחדד ותיעשה על־פי כללים ברורים יותר של מה צריכה לכלול ההתמחות", אומר גורם ממשרד המשפטים. "למועצה אשר מטעמה פועלים הפקחים יש סמכות לזמן מאמנים של מתמחים לדין משמעתי. שם ניתן לקבל החלטה בדבר התראה, נזיפה, קנס, התליית רישיון או ביטול רישיון".

באשר לטענות כי הדרישה לביקורת עלולה להרתיע סטודנטים מללמוד את המקצוע ולהתמחות, אומר אותו גורם: "רואה חשבון כהגדרתו בחוק הוא רואה חשבון מבקר. הפצת אמות־המידה להתמחות נועדו לענות על הפער הזה. מתמחים רבים לא עוסקים כלל בביקורת.

"למועצה, כרגולטור וכמעניק הרשיון, יש אחריות לוודא כי רואה חשבון מוסמך היוצא לשוק העבודה התנסה והוסמך בליבת המקצוע שהיא ביקורת. לא ייתכן שישנם מתמחים שכלל לא עבדו בסביבות ביקורת, גם אם בהמשך דרכם המקצועית הם יבחרו לעסוק בנושאים אחרים".