מי צריך פרסומאים: הבינה המלאכותית מאיימת על המקצועות היצירתיים

הכותב הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה  

בשבוע האחרון השיקה OpenAI - מהחברות המובילות בעולם בתחום עיבוד השפה הטבעי (NLP) ומי שהביאה לעולם רק לפני מספר חודשים את מנוע הבינה המלאכותית שיודע לייצר תמונות - שירות נוסף בשם DALL‪-E2 ChatGPT

● בין הפיזי לדיגיטלי: החסמים המרכזיים של המטאוורס בעידן הנוכחי 
● מטאוורס זה לא רק פייסבוק: כשהעולם האמיתי יתערבב עם העולם הווירטואלי 
● המרוץ לעולם החדש: מי החברות שיובילו את כניסת המטאוורס לחיינו?

מדובר בסוג של צ'אט בוט מאוד מתקדם, שממחיש את העידן החדש שאליו אנחנו נכנסים, ושאותו אני מכנה עידן ה־Generative AI (בינה מלאכותית יצרנית).

מהפכה רב־תחומית

לפני שנצלול, נסביר מהי בינה מלאכותית יצרנית. בגדול, מדובר בתת־תחום בתוך עולם הבינה המלאכותית, והוא כולל יישומי AI שמייצרים תכנים בעצמם (בהתבסס על דוגמאות ומידע שעליהם הם התאמנו). כך, לדוגמה, המנוע של DALL‪-E2 מייצר תמונות לפי בקשה על בסיס מיליארדי תמונות שעליהן הוא אומן, כלומר הוא מייצר תמונה חדשה שלא הייתה קיימת (מכאן התואר "יצרני", כי הוא מייצר).

באותו אופן, הכלי החדש ChatGPT לא עונה לשאלה מתוך בנק תשובות מוכנות מראש, או מרדד תשובה כתובה לעיקרי הדברים, אלא ממש כותב את הדבר על בסיס ניתוח מידע שהוא למד. במילים אחרות, גם הוא מייצר תוכן מקורי שלא היה קיים לפני כן.

הבשורה האמיתית היא שהדבר הזה עומד לשנות את העולם. למה? כי מהרגע שהבינה המלאכותית הגיעה לרמות שהיא יודעת לייצר תוכן שלא היה קיים לפני כן, ועוד בצורה איכותית ומדויקת - כמות האפשרויות שנפתחת היא אינסופית.

זה מתחיל מבוטים שידעו לייצר תמונות ועיצובים כמו DALL‪-E 2 וממשיך בעוזר וירטואלי אמיתי ויעיל (לא כמו סירי ואלקסה, שעם כל הכבוד, הן נחמדות מינוס) שילמד אותנו דברים שאנחנו רוצים ללמוד, יספק לנו רעיונות, יכתוב עבורנו תכנים וכדומה.

בהמשך נראה כלי AI יצרני שיודעים לייצר תרופות חדשות, לכתוב תסריטים לסרטים וסדרות, לייצר סרטוני וידאו ואנימציות, אפילו משחקים שלמים, לכתוב קוד ואולי, רק אולי, אפילו טורים לעיתון (מי יודע, אולי אפילו את הטור הזה כתב בעצם AI יצרני, ואני לא מספר לכם?!).

אני יודע שבאינטואיציה, כשאתם קוראים את זה, אתם נזכרים באיזה בוט גרוע שהתכתבתם איתו בשירות לקוחות של חברה מסוימת, או שדיברתם איתו במוקד טלפוני בינוני של חברה אחרת - אבל זה לא המצב. מה שקורה בשנה האחרונה עם OpenAI ועם חברות אחרות בתחום כמו AI21LABS הישראלית, Stable Defussion, Jasper ואחרות זו לא פחות ממהפכה.

למכונה יש רגשות?

כמו בהרבה מהפכות טכנולוגיות בעבר, גם כאן אנחנו רואים הרבה עבודה של הרבה שנים, שמתכנסת יחסית מהר למוצרים שמערערים את כל מה שחשבנו והערכנו שאפשרי לפני כן. וזו רק ההתחלה.

רוצים להבין עד כמה זה מטורף? שאלתי את ChatGPT מה יהיה העתיד של מקצוע הקופירייטינג בעידן של AI יצרני. התשובה שקיבלתי: "העתיד של קופירייטינג בעידן ה־AI היצרני יהיה ככל הנראה שילוב של שיתוף־פעולה אנושי ושל מכונות.

"אלגוריתמי בינה מלאכותית יוכלו ליצור קופי באיכות גבוהה מאוד, מהר יותר ובצורה יעילה יותר מבני אדם, אך עדיין יהיה צורך בבני אדם כדי לספק קלט יצירתי ובקרת איכות. זה כנראה יוביל להזדמנויות עבודה חדשות לקופירייטרים המיומנים בעבודה עם כלים וטכנולוגיות AI".

במילים אחרות, ה־AI אומר לנו בעדינות להתחיל למצוא עבודה חלופית. וזו רק דוגמה לעשרות שיחות שלי עם ChatGPT בימים האחרונים.

הדבר הזה מערער את אמות הסיפין של כל־כך הרבה תחומים ומקצועות, שקשה אפילו למנות. קחו למשל מעצבי משחקים, שהיום צריכים לחשוב על הסצנות והרעיונות, אבל מחר אולי היכולת החשובה ביותר שהם יידרשו אליה היא להזין למכונה את הדרישות הנכונות, ולאפיין למנוע ה־AI היצרני מה הם מצפים לקבל. כנ"ל תסריטאים, מעצבים, כותבי תוכן, אנשי SEO (קידום אתרים), יוצרים, משוררים, סופרים, מהנדסי תרופות, אדריכלים ועוד ועוד.

כמובן שיש עוד כברת דרך לעבור, וכמובן שהקדמה הזו מביאה איתה גם סיכונים ומורכבויות. למשל, בנוגע לזכויות יוצרים, אם מודל מסוים של NLP שמתמחה ביצירת תמונות כמו DALL‪-E2 התאמן על מיליארדי תמונות, וביניהן תמונות שמעצב מסוים יצר, איך הגיוני שהמודל הזה מייצר משהו חדש, ואותו מעצב שעל בסיסו המודל התאמן לא מקבל כלום (כנ"ל בכל מודל אחר, והיחס לבעלים של מידע שעל בסיסו המודל התאמן).

מורכבות נוספת היא ביחסי אדם־מכונה. ההגעה לרמות כאלה של ייצור תוכן מטשטשת עוד יותר את הגבול בין אדם למכונה, ומעלה עוד ועוד תהיות בנוגע ליכולת של מכונות להיות בעלות רגשות או מחשבה עצמאית. לא מזמן פורסם שמהנדס מגוגל טען כי מנוע הבינה המלאכותית של החברה LaMDA הוא בעל רגשות. האומנם? אין ספק שככל שה־AI היצרני יתפתח, עוד יישומים יצאו לאוויר העולם, כך ששאלות כאלה יצופו שוב ושוב.

ולשאלת השאלות: מה עושים בעידן כזה? האם זה אומר שאין טעם ללמוד כלום ושה־AI היצרני והבינה המלאכותית בכלל יחליפו את כולנו? התשובה היא כנראה שלא, לפחות לא בטווח הנראה לעין. אבל זה כן אומר שכמעט כל בעל מקצוע באשר הוא צריך לפתח מודעות לנושא, ולהיות פתוח לשלב בעבודה גם כלים של AI יצרני.

חשוב גם ללמוד לאורך הדרך איך ניתן למקסם כלים כאלה כדי לעשות את העבודה בצורה טובה ויעילה יותר, ומצד שני, להעמיק כמה שיותר בתפיסות מולטידיציפלינריות. כלומר, ככל שעובד, ולא משנה כמעט באיזה תחום הוא, מביא איתו ערך מוסף של חיבור בין עולמות, הסקה, חשיבה יצירתית וכדומה - כך המרחק בינו לבין מה ש־AI יידע לעשות בעשורים הקרובים ילך ויתרחב.

קפיצה למטאוורס

אי־אפשר לסיים בלי מילה על המטאוורס. יכולות כמו אלה שאנחנו רואים מ־OpenAI ומתחרותיה הן בעיני עוד סימן לכך שהמטאוורס, שרבים מדמיינים אותו כבר כשלושה עשורים, מתקרב מאוד. המשמעות של מטאוורס, בין היתר, היא ממשק חדש לגמרי בין אדם לאינטרנט, חוויה הרבה יותר אישית, וככזו, היוזר ירגיש שהאינטרנט כולו נתפר סביבו.

העובדה שבינה מלאכותית יצרנית יכולה ליצור תכנים מקוריים, ובמהירות שיא, חשובה מאוד לחוויה כזו - ומקדמת אותה צעד אחד קדימה.

כנראה שעוד עשור מהיום, כשתשחקו בבית במשחק מחשב או תיכנסו לסדרה או סרט בסטרימינג, תעשו את זה ממשקפי VR. הסדרה או הסרט יתאימו את עצמם אליכם, כולל השחקנים (המראה שלהם, הקולות, הכול בעצם), הסצנות והתסריט.

זה נכון גם לגבי התכנים שתראו ברחוב כשתסתכלו על המציאות דרך משקפי AR, המידע שתקבלו במשקפי ה־AR בזמן שתיתקלו במישהו, וכן הלאה, והכול באדיבות ה-AI היצרני. בקיצור, לא יהיה משעמם.