האמיש אנדרסון הוא קופירייטר, מנהל קריאייטיב ועיתונאי
"הכפתורים של חולצות הגברים קשורים למיניות", אומרת נטלי נודל. עד התקופה הוויקטוריאנית, מסבירה נודל, המלמדת היסטוריה של בגדי גברים במכון הטכנולוגי לעיצוב בניו-יורק (FIT), אנשים חשבו ש"המקום שבו החולצה נסגרת הוא לא צנוע". העניבה, היא מחדדת, "נועדה להסתיר את הסגירה הזו".
על פי המדד הזה, אנחנו חיים בזמנים שערורייתיים. סגרי הקורונה והעבודה מהבית הפכו את העניבות - שכבר לפני המגיפה הפופולאריות שלהן היתה בדעיכה - לנדירות. כשעובדים שבו למשרדים, מעטים חזרו עם עניבה. "חולצות שנועדו להילבש עם עניבה הן מעט מיושנות", אומר דאג גרנת', מייסד שותף של Saman Amel, מותג בגדי גברים שבדי, עם קהל לקוחות גדול בארה"ב.
משמעות התפוגגותן של העניבות ונטיית מעצבי האופנה לסגנון סקסי־סליזי היא שלגברים יש יותר הזדמנויות לחשוף את עצמות הבריח, בין אם במשרד או בחוץ. על השטיח האדום, גם כוכבים חושפים מעט מעצם הבריח שלהם. לדוגמא: אהרון טיילור־ג'ונסון לבש בהקרנת הסרט "רכבת הקליע" חולצה מנוקדת. לי פייס לבש בבכורת הסרט "גופות גופות גופות" חולצה שהייתה מכופתרת כל כך ברישול, שאנשים קיבלו הזדמנות נדירה לבחון את הטבור שלו.
● הילדים של קיילי ג'נר, ביונסה וסרינה וויליאמס הפכו לאייקוני אופנה
● אמנים, סופרים ומוזיקאים מגדירים מחדש את חוקי הלבשת הגברים
● הסלבריטאים כבר אימצו את הטרנד: עלייתם של השעונים הקטנים לגברים
אבל כמה נמוך צריכים בחורים, שלא משלמים להם כדי להיות זוהרים, לרדת? זה דיון שנמשך כבר משנות ה־30. בתקופה הזו, אומרת נודל, גברים החלו לפתוח את כפתורי החולצות שלהם, וכך נוצרה הפרדה ברורה בין בגדי עבודה ובגדי פנאי. חברות אמריקאיות החלו לשווק חולצות לגברים שנועדו מראש להילבש פתוחות. דוכס וינדזור, אדוארד השמיני, אייקון אופנה בזמנו, צולם לעתים קרובות עם חולצה ששני כפתוריה פתוחים.
לדעת גרנת', החולצה של הדוכס, עם שני הכפתורים הפתוחים, היתה נחשבת היום בהרבה סביבות משרדיות לפריט לבוש לגיטימי. אחרים אולי לא יסכימו. כפתורי החולצה נותרו סוגייה פתוחה בקרב חובבי בגדי גברים. לא משנה כמה כפתורים תכפתרו או תפתחו - מדובר בהצהרת אופנה.
האם אתם מכפתרים את החולצה עד הצוואר או מראים לעולם כמה משערות החזה שלכם? הנה דעתם של ארבעה מומחי אופנה על הנושא.
לכפתר את החולצה עד הצוואר
קווין קארני
בעל חנות הבגדים Mohawk General Store בלוס אנג'לס
"גדלתי בצפון קרוליינה בשנות ה־80. כולם לבשו חולצת פולו או חולצה מכופתרת ועניבה; כולם לבשו בגדים מבד אוקספורד (בד עשוי מכותנה). זה היה מאוד מחויט. אני לא הייתי בעניין הזה. קראתי אז את המגזין i-D ואהבתי את להקת "הסמית'ס". נעלתי נעלי בד עם סוליה עבה, ולבשתי חולצת כפתורים מעומלנת ומכופתרת עד הסוף. אני מניח שפשוט רציתי להיראות כמו מוריסי, סולן הסמית'ס.
"עדיין קשה לי לענוב עניבה. אם יש מקומות שדורשים לבוש רשמי, אני אכפתר את החולצה עד הסוף. לרוב זו תהיה חולצה מחויטת, פשוטה, כמו חולצה של המותג "קום דה גרסון", עשויה מכותנת "פימה" או מבד באריגה רחבה. זו תלבושת שמתאימה לחתונות וללוויות, אבל גם למסיבות בריכה בימי ראשון. ואם לובשים בלייזר מתוחכם, חולצה מכופתרת עד הסוף מונעת מהצווארון להימחץ, כך שהמראה כולו נראה מתוקתק".
לפתוח כפתור אחד
אהרון פוטס
מייסד מותג הבגדים A.Potts בניו יורק
"אני אוהב חולצות פתוחות לגמרי או כאלה שרק כפתור אחד בהן פתוח - בצווארון. זה הכול או כלום. מגן חובה ועד כיתה ח' למדתי בבית ספר לותרני, וקוד לבוש כלל חולצות מכופתרות ולעתים עניבות. מבחינתנו, לפתוח את הכפתורים בחולצה, ולו כמה, היתה דרך להיאבק בשררה. זו הייתה מרדנות של בנים. אני חושב שמכאן מגיעה ההעדפה שלי: חולצה שרק כפתור אחד בה פתוח - בצווארון.
"חולצה מכופתרת עד הסוף מגבילה מדי, בעוד שחולצה עם כפתור אחד פתוח, בצווארון, מאפשרת תנועה וחופש. זה נכון לגבי חולצות עם גזרה צרה או מעט רחבה. אם אני הולך לאירוע רשמי שקוד הלבוש שלו הוא חליפה ועניבה שחורה, אני פותח את הכפתור העליון של החולצה. כאילו תחילת הערב הוא גם סיום הערב".
לפתוח שני כפתורים
מקסוול אוזבורן
מייסד מותגי הבגדים AnOnlyChild ו-Public School בניו יורק
"אני אוהב לשלב את המראה המרושל עם המראה המוקפד. אם אני לובש חולצה מחויטת, אני אכפתר את כפתוריה עד הצוואר ואשלב אותה עם ג'ינס או מכנסי כדורסל קצרים. ואם אני הולך על מראה נינוח יותר, אלבש חולצת צווארון מעט מוגזמת, עשויה משי למשל, ואשלב אותה עם פריט חגיגי כמו מכנסיים מתרחבים.
"כשאני לובש חולצה מעט תיאטרלית, אני מרשה לעצמי לפתוח שני כפתורים. לו הייתי בכושר, אני מניח שהייתי פותח שלושה או ארבעה. עם שני כפתורים פתוחים, אתה מראה משהו, אבל אתה עדיין נמצא באזור הבטוח. זה כאילו אתה חלק מהמסיבה, פשוט לא במרכז הרחבה".
לפתוח שלושה כפתורים או יותר
ביט בוליג'ר
סטייליסט מניו יורק
"בקיץ אני לובש גופייה מתחת לחולצה, אז אני פותח שלושה או ארבעה כפתורים. אני אוהב את המראה הזה, אבל הוא מתאים רק למי שלא חושש לחשוף את גופו.
"בעבר אנשים חשבו שלפתוח כל כך הרבה כפתורים בחולצה זה מעשה ראוותני, אבל היום זה כבר לא ככה. אני חושב שכללי האופנה, שבעבר היו מקובעים, פתוחים היום לפרשנות. זה תלוי בדימוי שאתם רוצים לייצג. אם אתם נוטים לגישה אופנתית מינימליסטית כמו זו של המעצבת ג'יל סנדר, חולצה מכופתרת היא הפריט שלכם. אבל אם אתם נוטים יותר לסגנון היצרי של המעצב טום פורד, תפתחו שלושה כפתורים, לפחות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.