בכירה בג'יי.פי מורגן ישראל: "יש היום יותר מועמדים בשוק, אז אנחנו מרשים לעצמנו להיות בררנים"

אישי: בת 45, נשואה ואם ל-2 השכלה: תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בלימודי עבודה מספר עובדים: 130 תחום פעילות החברה: בנקאות

מסלול הקריירה שלי. "התפקיד הראשון שלי בניהול משאבי אנוש היה בסטארט־אפ קטן שעסק בהשקעות בשוק ההון. אחרי שהוא נסגר עברתי לשטראוס, שם נשארתי חמש שנים. זה מקום שאפשר להתפתח בו בשל מספר החטיבות והמעברים האפשריים ביניהן. כשרציתי לעשות שינוי, החלטתי לצאת מתחום הקמעונות, ועברתי למשרד רואי החשבון KPMG. כעבור כשנתיים עברתי ל־ICE, חברה אמריקאית שהיא הבעלים של בורסות ברחבי העולם, שם נשארתי כשש שנים שאחריהן המשכתי ל־JP מורגן".

פרופיל העובדים. "השילוב בין סוגי העובדים השונים שלנו, הוא חלק ממה שעושה את התפקיד שלי מעניין. בארץ הם מחולקים לשניים: יש את מרכז החדשנות והפיתוח, שם בעיקר עובדים מהנדסים בדרגות ניסיון שונות - החל מג'וניורים ועד לבעלי ניסיון של עשר ואף יותר מעשרים שנה. הם אלה שמפתחים את הפלטפורמות שמשרתות אותנו. חלק אחר וקטן יותר של העובדים יושב בתל אביב, והם הבנקאים שמלווים הנפקות, רכישות ומיזוגים, ובכלל עסקאות. אמנם שתי הקבוצות לא נפגשות זו עם זו במהלך היומיום, אבל לי כמנהלת משאבי אנוש, יש גיוון גדול בעיסוק ובצרכים".

אתגרי הגיוס. "זה מאתגר למצוא את העובדים הטובים ביותר, אבל השוק עצמו משתנה. לפעמים הוא יותר תחרותי, כך היה בתחילת השנה. גם כשיש שינוי ויותר חברות מצמצמות גיוסים, עדיין יש אתגר לגרום לטובים ביותר להגיע דווקא אלינו. אני צריכה לייצר מודעות למותג - לשם, לטכנולוגיות ועוד. לפעמים יש לאנשים תפיסה מיושנת לגבי מה היא טכנולוגיה בבנקאות, ואני צריכה להראות לעובדים הפוטנציאליים שזה לא ככה".

המשבר בהייטק. "יש יתרון בלהיות ארגון בינלאומי גדול - הוא מסוגל להישאר יציב לאורך זמן ולא כל טלטלה בשוק מפילה אותו. אז נכון שהיו מקרים שבהם גם בנק גדול נפל, אבל מאז היו שינויים ויש יותר פיקוח. אנחנו מסוגלים לצלוח גם תקופות ומשבר וממשיכים לגייס. אני מרגישה שיש יותר מועמדים בשוק, אבל מצד שני, ככל שיש יותר מועמדים, אנחנו אולי מרשים לעצמנו להיות קצת יותר בררנים. אך כמובן שאנחנו לא היחידים שעושים את זה".

תחרות עם סטארט־אפים. "אני חושבת שאנחנו מצליחים להיות תחרותיים מבחינת השכר, וגם כשהשוק נמצא במצב שמאפשר לנו להציע פחות, אנחנו לא מנצלים את זה. עם זאת, אנחנו כנראה לא אחת מהאפשרויות של מי שרוצים לעבוד בסטארט־אפ. אנחנו לא סטארט־אפ, לא רוצים להיראות ככזה, והדגשים שלנו הם לא שולחן ביליארד בכניסה ובירות במקרר. אנחנו מעניקים הדרכות טכנולוגיות, ולמשל עכשיו מגייסים סטודנטים למדעי המחשב בסמסטר האחרון, ובסיום הלימודים הם עובדים במשרה מלאה. אלו, בין היתר, הדברים שהופכים אותנו לאטרקטיביים בעיני המועמדים".

ניהול וחופש בקבלת החלטות. "אנחנו ארגון גדול וכמובן שיש מדיניות שהחברה מובילה. היתרון שלי בתפקיד Head of HR בישראל הוא הניסיון בענייני משאבי אנוש. אם צריכות להתקבל החלטות בנוגע לעבודה היברידית או למתן הטבות, מבחינת ההנהלה אני המומחית לאיך שזה צריך להתנהל בארץ".

מנטורינג. "כיוון שאנחנו ארגון גדול הפועל ברחבי העולם, עובד צריך לפעמים מישהו לשאול אותו שאלה קטנה, לאו דווקא מקצועית, כזו שלא בהכרח המנהל הישיר הוא הכתובת לה. לכן, לכל אחד מצמידים בהתחלה 'באדי'. בנוסף לו יש גם מנטור - יש לנו אתר שבו נעשית ההתאמה בין שמעוניינים להתנדב לעשות מנטורינג למי שמחפשים. הם כמובן לא חייבים להיות באותה המדינה. שלי למשל, יושב באיטליה".

הבדלי תרבות. "אנחנו שייכים לאזור אירופה והמזרח התיכון, וקיימים הבדלים בתרבות הארגונית מול המדינות השונות. לדוגמה, בארץ מקובל לצאת לטיולים יחד או לקיים ימי כיף. בחו"ל הם לא מבינים למה צריך לעשות דבר כזה, ועוד על חשבון יום עבודה. אירוע חברה עבורם זה מסיבת כריסמס או ברביקיו אחרי שעות הפעילות".

עבודה היברידית. "החברה ממליצה כאידיאל על שלושה ימים במשרד ויומיים מהבית, כמה שיפיק את מירב התועלת מכל הצדדים. אבל אנחנו כן מגלים גמישות ומודלים קצת שונים, עבור מי שיש להם אילוצים אישיים".

שחיקה. "היא קשורה להיברידיות - הפחתת הזמן על הכביש והגדלת הזמן עם המשפחה, מסייעת להתמודד איתה. כמובן שלעבוד רק מרחוק לאורך זמן, זה לא פתרון טוב. התמודדות עם שחיקה היא גם מעבר בין צוותים שעושים דברים מעט שונים. יש גם עובדים שמעבירים לחו"ל. אני בטוחה שהאפשרות לרילוקיישן היא אחד השיקולים של מועמדים".

טעות ניהולית שלמדתי ממנה. "כיוון שיש לי פה תחומים שונים מעבר ליומיום ולגיוס, כשנכנסתי לתפקיד רציתי לעשות את הכול. בחודש הגאווה למשל, ארגנתי פעילות ועשיתי את זה במקביל לפעילויות אחרות. המנטור שלי הסביר לי שזה בסדר לא לעשות את הכול יחד ושלפעמים עדיף לחכות. האתגרים לא ייעלמו. בנוסף, למדתי שאפשר גם להאציל את הטיפול בדברים החשובים".