שנה לתוכנית "מעבר בקליק": כמה ישראלים החליפו בנק?

שנה חלפה מאז השקת רפורמת הניוד בקליק בין הבנקים השונים, ונראה שהציבור עדיין לא ממהר לעבור בין הבנקים ומעדיף להישאר נאמן לבנק הקיים.

על פי נתונים שפרסם היום (ג') הפיקוח על הבנקים, החל מהשקת המערכת המקוונת ועד ל-30 בנובמבר הוגשו סה"כ כ-96 אלף בקשות למעבר מבנק לבנק, כאשר בפועל כ-67 אלף לקוחות עברו בנק באמצעות המערכת המקוונת. בנוסף למעברים באמצעות המערכת המקוונת, ישנם מעברים בין בנקים המתבצעים שלא באמצעות המערכת המקוונת, בעקבות סגירת חשבונות. במחצית הראשונה של שנת 2022, כ-125 אלף לקוחות סגרו חשבונות עו"ש. 

● סוף שנה בצל אינפלציה וריבית מטפסת: אילו הטבות מס כדאי להכיר 
● הכירו את הישראלי שנבחר לנהל תיק השקעות של 100 מיליארד דולר | ראיון
● שוקי ההון ממשיכים לפגוע ברווחי חברות הביטוח, ומי בכל זאת רשמה רבעון חיובי? 
● סקר המשקיעים הענק: צופים שיפור בביצועי התיק על אף המגמה בשווקים, ובורחים משוק האג"ח 

בחלוף שנה, עדיין לא מדובר במספרים שמשנים את יחסי הכוחות בין הבנקים. הבנקים הקטנים והבינוניים יצטרכו להדגיש את היתרונות שלהם, בעיקר בריביות על ההלוואות שעלו עם עליית הריבית של בנק ישראל, כדי למשוך לקוחות.

על פי בנק ישראל, מתוך כ-29 אלף בקשות הניוד שהוגשו אך לא הושלמו בפועל - 35% בוטלו ביוזמת הלקוח. כ-10,000 לקוחות ביטלו את הבקשות כתוצאה מפעולות שימור של הבנקים ומהצעות לשיפור תנאי ניהול החשבון שהובילו את הלקוחות לבטל מיוזמתם את בקשת המעבר.

בהתייחס ל-65% מהבקשות לניוד שבוטלו ביוזמת הבנקים, כ-47% מהן נדחו מסיבות טכניות שונות (דוגמת מחסור בזהות בעלים, מספר חשבון שאינו קיים או חשבון שאינו פעיל וכיו"ב), כ-38% נוספים נדחו מכיוון שהלקוח לא הסדיר את התחייבויותיו בבנק שאותו הוא מעוניין לעזוב וכ-11% נוספים הינם מקרים בהם קיימת מניעה או מורכבות משפטית לביצוע הניוד באמצעות המערכת המקוונת.

ההלוואות הפכו לגורם מעכב

אותם 38% שלא הסדירו את התחייבויותיהם לבנק, הם בעיקר לקוחות להם הלוואה מהבנק הקיים. מדיווחי הבנקים לפיקוח אודות סיבות הסירוב לביצוע המעבר המקוון, עלה כי סיבת הסירוב הבולטת נובעת מקיומו של אשראי בבנק המקורי. לאור זאת, הבנקים התבקשו לבחון את התנהלותם בעת טיפול בבקשות מעבר מבנק לבנק שבהם קיימת הלוואה בבנק המקורי (בדגש על ניוד עסקאות נושאות ריבית בכרטיס אשראי בנקאי), ואת ישום האפשרויות השונות שברשותם במטרה לאפשר את ביצוע המעבר, על אף קיומו של האשראי.

עוד התבקשו הבנקים לבחון את התנהלותם באשר לעדכון הלקוחות אודות האפשרות לביצוע מעבר מבנק לבנק באופן מקוון, בדגש על העברת פעילות מבנק לבנק המבוצעת בסניף הבנק (למשל, בסמוך להליך פתיחת חשבון חדש בסניף).

בנוסף, הורה הפיקוח על הבנקים לבחון את שיפור המערכת המקוונת, כך שתזהה את הקלדת הפרטים השגויים עוד בטרם סיום הגשת בקשת המעבר, בניגוד למצב כיום בו בדיקת הפרטים השגויים מתבצעת רק בחלוף 1-2 ימי עסקים.

לטענת הפיקוח, שיפור שכזה עשוי להפחית את שיעור סירובי המעבר באופן משמעותי, שכן הליך זיהוי השגיאה ותיקונה יהיה מיידי, ללא צורך בהמתנה לתשובה או קבלת סירוב ניוד והגשת בקשת ניוד מחדש. לבסוף, התבקשו הבנקים לבחון אפשרות לביצוע הנגשת מעבר מבנק לבנק באופן מקוון גם באמצעות האפליקציה של הבנק בטלפון הנייד. יש לציין כי כבר כיום ישנם מספר בנקים המאפשרים זאת.

מיליון תנועות "עקוב אחרי" בעת המעבר

נתוני הפיקוח על הבנקים מגלים גם כי במסגרת שירות "עקוב אחרי", המאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי לאחר העברת הפעילות מהבנק הישן לבנק החדש, בוצעו כמיליון תנועות. מתוכן הועברו אוטומטית כ-425 זיכויים (משכורות, העברות כספים וכיו"ב), כ-540 אלף חיובים (חיובי כרטיסי אשראי בנקאיים, הוראות לחיוב חשבון וכיו"ב) וכ-37 אלף שיקים.

בפיקוח על הבנקים מציינים כי "ניתוב התנועות באופן אוטומטי, אשר מתבצע ברובו בהצלחה וללא תקלות, מהווה פתרון לחסם המשמעותי שהיה למעבר בין הבנקים טרום השקת המערכת המקוונת, בכך שהלקוחות נדרשו לפנות למוטבים השונים כדי לעדכן אותם בפרטי הבנק החדש".