הסקטור שעליית הריבית בבנקים דילגה מעליו, וזה שלא

בנק ישראל החל לאחרונה בפרסום נתוני הריבית שגובים הבנקים על ההלוואות שהם מעניקים למשקי הבית. מהנתונים עולה כי הריבית הממוצעת במסלול הפריים עלתה במהלך הרבעון השלישי של השנה בעקבות העלאת הריבית של בנק ישראל מ־6.32% בחודש יולי ל־7.23% בספטמבר.

הנתונים של בנק ישראל מגלים אמנם כיצד גלגלו הבנקים את עליית הריבית להלוואות של משקי הבית, ופחות ממהרים לגלגל אותה לפיקדונות הציבור, אך הם לא ממחישים את השפעת העלאת הריבית על הלוואות הניתנות לבתי העסק בישראל, ושם השינוי ככל הנראה קיצוני אף יותר, לפחות בנוגע לעסקים קטנים.

● יש גם תחזיות אופטימיות: ישראל תצמח מעל המצופה וההאטה בארה"ב תהיה מתונה
● הריבית בארה"ב תעלה כנראה ב-0.5%. החידה היא מה יקרה אחרי
● ראשון לציון, שבמשך שנים הייתה מגנט מסחרי אזורי, מאבדת מעוצמתה | ניתוח

הפרמטר הפומבי שמאפשר לאמוד את השינוי שחל בהכנסות הבנקים מריבית הוא המרווח שלהם על האשראי שהם נותנים למגזרים השונים.

ככל שההכנסות מהריבית גדלות בשיעור ניכר יותר לעומת ההוצאות של הבנק, בעיקר אל מול מקורות המימון שלו, המשמעות היא שהבנקים מעלים את הריביות הנגבות מהציבור.

חגיגת האשראי: הרווח כולו של הבנקים

על מנת לבחון את השינוי שחל בחודשים האחרונים במרווחי הבנקים, בדקנו את ההכנסות שהם רשמו מהריבית שנגבתה מהלקוחות על פי הסגמנטים השונים במשק, ביחס לסך האשראי (הממוצע) שהם נתנו בכל רבעון.

מבדיקה זו עולה, כי את המרווח הגבוה ביותר גוזרים הבנקים מהלוואות שניתנו לעסקים קטנים. כך, בעוד שברבעון השני של השנה, בו החלה הריבית של בנק ישראל לטפס על מנת להילחם באינפלציה, עמד המרווח הממוצע מאשראי לעסקים קטנים בבנקים על קצת יותר מ־4%, הרי שבעקבות העלאות הריבית ברבעון השלישי (שהסתכמו ב־1.25%) בסוף אותו רבעון הוא כבר נשק ל־5% - כלומר צמיחה בשיעור של 23% במרווח בתוך רבעון אחד.

  

בתרגום לשקלים: חמשת הבנקים הגדולים בישראל הגדילו ברבעון השלישי את האשראי המצרפי לבתי העסק הקטנים בכ־7.2 מיליארד שקל, לכדי תיק מצרפי של 223 מיליארד שקל. הגידול הזה, יחד עם עליית הריבית, תרמו להכנסות הריבית נטו שלהם כ־2.8 מיליארד שקל, גידול של 600 מיליון שקל לעומת הרבעון השני של השנה.

לשם השוואה, ההלוואות שניתנו על ידי הבנקים למשקי הבית ברבעון השלישי (תיק אשראי הגדול פי שלושה משל בתי העסק הקטנים) תרמו להם 4.7 מיליארד שקל הכנסות מריבית נטו - גידול של 1.1 מיליארד שקל שנבע גם מצמיחת המרווח מ־2.37% ברבעון השני לכ־3%.

עליית המרווחים הנגבים מלקוחותיהם היו גורם מרכזי לרווחי השיא שהציגו הבנקים ברבעון החולף - מעל 6 מיליארד שקל ברבעון.

  

העסקים הגדולים: מכה קלה בכנף

הסיבה שהבנקים מרשים לעצמם לגבות ריביות גבוהות יותר מעסקים קטנים וממשקי הבית ביחס לעסקים הגדולים, נעוצה ברמת הסיכון הגבוהה יותר מבחינתם מחד והתלות הגבוהה יותר של אותם לקוחות, שמקורות המימון שלהם מוגבלים באופן יחסי. לכך יש להוסיף כי "הביזנס" שאותו הם מביאים לבנק, וההכנסות הנצברות ממנו, הוא קטן יותר.

על פי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, עסק קטן מוגדר ככזה שמעסיק 5-20 עובדים ומחזור מכירות של עד 20 מיליון שקל. בשנת 2020 פעלו במגזר העסקי בישראל כ־625 אלף עסקים, כ־99.6% מהם קטנים ובינוניים (עד 100 מועסקים). בכל שנה נסגרים כ־40 אלף עסקים.

 המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

צלילה אל נתוני הבנקים, מגלה כי הבנק ששומר על המרווח הקטן ביותר עבור העסקים הקטנים הוא הבינלאומי שאמנם העלאה את המרווח בכמעט 1% אך נותר עם המרווח הקטן ביותר.

מזרחי טפחות  לעומת זאת הגדיל את המרווח בשיעור קטן יותר, אך הוא עדיין הבנק עם המרווח הגדול ביותר (5.8%), בעוד הפועלים  הגדיל ברבעון החולף את המרווח בשיעור הניכר ביותר (1.16%). במגזר משקי הבית מזרחי טפחות פתח פער אל מול המתחרים כשהגדיל את המרווח ב־0.25% בלבד לכדי 2.22%, בעוד יתר הבנקים הגדילו את המרווחים ב־0.7%-0.8% וחלקם עמוק מעבר ל־3%.

ומה לגבי העסקים הגדולים? הם כרגיל מסתדרים. לא רק שהמרווחים של הבנקים במימון שניתן לעסקים גדולים היו נמוכים מלכתחילה ביחס לעסקים הקטנים, הם גם עלו בשיעור נמוך בהרבה ברבעון השלישי - ב־13.7% "בלבד" ונעצרו בסוף הרבעון השלישי על 2.25% בממוצע.

שינויים בתיק האשראי: צניחה בהלוואות לנדל"ן

בנוסף, בדקנו כיצד השתנה תיק האשראי של הבנקים על פני הסקטורים השונים. ענף הבינוי והנדל"ן, שהיה אחד הסקטורים הצומחים ביותר בבנקים בשנה שעברה, מראה צניחה חדה כאשר בוחנים את תיק האשראי ברבעון השלישי לעומת הרבעון השני, ומשווים את השינוי הזה לרבעונים המקבילים אשתקד.

בעוד שבין הרבעון השני לשלישי אשתקד האשראי לענפי הבינוי והנדל"ן (ללא משכנתאות), צמח ב־21.6 מיליארד שקל, השנה הוא צמח ב־13 מיליארד שקל, ירידה של 40%. למעשה, רק מזרחי טפחות הגדיל את תיק האשראי שלו לבינוי ונדל"ן, בעוד אצל הפועלים נרשמה ירידה של כ־70% בתחום ואצל דיסקונט כ־60%.

מגמה דומה ניתנה גם לגבי המגזר הפיננסי. בעוד שבין הרבעונים השני והשלישי אשתקד היה גידול של כמעט 12 מיליארד שקל בתיק האשראי של הבנקים, הרי שבין הרבעון השני והשלישי התיק קטן ב־12 מיליארד שקל, בעיקר שלאומי (קיטון של 8.3 מיליארד שקל), מזרחי טפחות (4 מיליארד) ודיסקונט (3.8 מיליארד) הקטינו את החשיפה לסקטור. מנגד, הפועלים דווקא הגדיל את התיק ב־3.6 מיליארד שקל, שיעור דומה לזה של אותה תקופה אשתקד.

עם זאת, יש לציין כי לא כל ההשפעה מיוחסת למתן אשראי. "השינוי בתיק האשראי בסקטור הפיננסי נובע לדוגמה מכך שגופים מוסדיים, להם יש השקעות גדולות בחו"ל, ספגו ירידת ערך פתאומית וצריכים לחזק את הביטחונות. במאזני הבנקים זה יופיע כאשראי, אבל לא בהכרח שאותם גופים לוקחים אשראי נוסף כדי לממן צמיחה", מסביר גורם בכיר במערכת הבנקאית.

באשר לכלל השוק, הוא מוסיף כי הבנקים מעניקים לאור עליית הריבית תשומת לב נוספת לכל אשראי שהם נותנים. "אם בעבר הבנקים היו מממנים עסקאות בשיעור גבוה, עד כדי מינוף של הון עצמי מזערי, כיום הם דורשים הון עצמי גבוה יותר", הוא מוסיף.

נציין עוד כי השינויים בתיקי האשראי משקפים את הנעשה עד ספטמבר, בעוד שחלק ניכר מהעלאות הריבית (עלייה מצטברת של 1.25% באוקטובר ונובמבר) נכנסו כבר לרבעון הרביעי, וככל הנראה הם יחזקו את המגמה עליה מדבר הגורם הבנקאי הבכיר.

הבאות בתור: חברות הטכנולוגיה?

הגורם הבנקאי הבכיר מציין שלושה תחומי פעילות שצפויים להיות מושפעים מעליית הריבית, ולגביהם הבנקים ינקטו בחודשים הקרובים במשנה זהירות.

"הראשון - תחומים שבהם עליית הריבית משבשת את המודל העסקי. זה יכול להיות בנדל"ן מניב, שם עלויות המימון הן פרמטר משמעותי ברווחיות החברות. התחרות ועלויות הקרקע שהתייקרו יצרו מרווחים יחסית קטנים המתבססים על כך שעלויות המימון נמוכות, וכשהריבית עולה מופעל לחץ על החברות האלה. המודל העסקי של חברות אנרגיה ירוקה, הנשען לרוב על מימון ארוך טווח ובנוי על תשלומים שמגיעים באופן שוטף, נפגע מעליות ריבית. ברגע שהריבית עולה החברות האלה מקבלות כיווץ מאוד גדול שיכול גם להביא להפסד, ושם המערכת כולה - לא רק הבנקאית - מסתכלת על החברות בצורה זהירה יותר באשר בעבר".

לדבריו, אזור שני שעליו המערכת הבנקאית מסתכלת אחרת הוא היכן שקיימת "אי ודאות לגבי תנאי השוק, כלומר שאין מספיק מידע כדי לתמחר את האשראי ואז באופן טבעי נעשים זהירים יותר. למשל, בענף הבנייה, בכל מה שקשור למימון קרקעות נראה זהירות גבוהה יותר, דרישות גבוהות יותר כדי לקבל מימון ושיעורי מימון נמוכים יותר. לקבלני ביצוע למשל יש אי ודאות על תנאי השוק. כך גם לחברות ליווי פרויקטים קבלניים שלא יודעים מה יהיו קצבי המכירות", הוא מסביר.

הרכיב השלישי הוא חברות שגיוסי ההון הם חלק לא מבוטל מהאקו־סיסטם שלהן. "למשל, חברות טכנולוגיה. ברגע שהנגישות שלהן להון יורדת, הבנקים כגורם מממן נזהרים יותר. הבנקים נותנים אשראי וימשיכו לתת, אבל סביבה כזו מייצרת תשומת לב רבה יותר", מסכם הגורם הבנקאי.