הכנסות הריבית ומחזורי הגיהוץ זינקו, אז למה ישראכרט מפטרת מאות עובדים?

ההחלטה של ישראכרט  לצמצם את מצבת כוח האדם בחברה אינה אירוע חדש, אך נראה שאת עוצמת המהלך אף אחד לא צפה. בבוקר יום רביעי הודיע דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כי אישר את תוכנית ההתייעלות שתביא לפיטוריהם של 250 עובדים , אחד מכל שמונה עובדים בחברה.

● המכה שהנחית הפועלים על ישראכרט מורגשת: הרווח נמוך משל המתחרה כאל
● לאומי שוקי הון בביקורת קשה על עסקת ישראכרט והפועלים  

על פי התוכנית, בחברה מתכננים לצמצם יחידות כפולות, לאחד בין יחידות שצריכות לעבוד במשותף ואף לשטח את ההיררכיה הניהולית, תוך שינוי המבנה הארגוני וחלוקת האחריות בין בעלי התפקידים.

ההודעה על הפיטורים הנרחבים, שהגיעה בעקבות מיפוי שערכו בישראכרט בחצי השנה האחרונה בכל מחלקות החברה, מגיעה כשהיא רושמת באופן כללי דוחות טובים ברבעון השלישי של השנה. אמנם הרווח הרבעוני ירד בכ־40% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ־60 מיליון שקל, אבל החברה הצליחה להגדיל את תיק האשראי הצרכני שלה ביותר מ־13% לכדי כ־4.9 מיליארד שקל ואת תיק האשראי המסחרי שלה ב־14.5% לכ־1.35 מיליארד שקל.

בישראכרט נהנו ברבעון הקודם מעליית ריבית בנק ישראל בשיעור של 1.25%, שהגדילה את הכנסות החברה מריבית ב־35% אל מול הרבעון המקביל אשתקד לסך של 148 מיליון שקל. היא צפויה ליהנות מכך גם ברבעון הנוכחי, בו עלתה הריבית ב־1.25% נוספים.

בנוסף, בישראכרט, נהנו מכך שהישראלים טרם הפנימו את השפעת האינפלציה העולה והמחירים המטפסים, והמשיכו לגהץ את כרטיסי האשראי, ובעיקר חזרו לטוס ולבזבז בחו"ל אחרי תקופת הקורונה. ההכנסות של החברה מתחום כרטיסי האשראי צמחו ב־4.5% בתוך רבעון אחד לכ־558 מיליון שקל וב־15% אל מול הרבעון המקביל אשתקד.

אז מדוע חברת האשראי בכל זאת יוצאת למהלך כה רחב של צמצום בכוח האדם? סיבה אחת היא ההשפעה של הסכם התפעול החדש עליו היא חתמה לפני כשבועיים אל מול בנק הפועלים, בנוגע לכרטיסי האשראי הבנקאיים שהיא מנפיקה.

במסגרת ההסכם שונו תנאי החלוקה בין הצדדים בכל הנוגע לחלוקת ההכנסות מפעילות כרטיסי האשראי שמנפיקה ישראכרט עבור הבנק. כתוצאה מכך, ישראכרט נאלצת להגדיל מדי רבעון את סך הכספים בכ־50 מיליון שקל, במשך שמונה השנים הבאות.

העברת התשלום המוגדל כבר באה לידי ביטוי בדוחות החברה בשני הרבעונים האחרונים. כתוצאה, סיימה ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל, את הרבעון עם רווח נקי קטן מזה של שתי המתחרות - כאל שסיימה את הרבעון עם רווח של 86 מיליון שקל ומקס סיימה אותו עם רווח של 65 מיליון שקל.

"הסליקה נשחקה"

מעבר להכבדה על הרווח בשל ההסכם עם הפועלים, ההתייעלות היא המשך של מגמות שמתרחשות בשוק כרטיסי האשראי מזה זמן רב.

"הפיטורים מיוחסים ברובם לתחום ההנפקה והסליקה שבו הרווחיות די נמוכה ועל גבול ההפסדית", מסביר ליאור שילה, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות איביאי. "התחום הזה הולך ונשחק בעקבות המשך הירידה בעמלה הצולבת, כשישראכרט מאבדת את הבלעדיות על סליקת כרטיסי אמריקן אקספרס, והשילוב בין הדברים מביא לשחיקת העמלות שחברות כרטיסי האשראי גובות".

פעילות הסליקה וההנפקה הייתה כמעט כל הפעילות של החברה ועליה היא נבנתה, וכמעט כל המשאבים וכוח האדם הופנו אליה. מאחר שהרווחיות שהיא מספקת כיום נשחקה, והאופק מצביע על המשך המגמה, העדיפו בישראכרט להתמקד בתחום האשראי שמספק רווחיות גבוהה יותר.

"התוכנית לא עתידה להשפיע באופן ישיר על צמיחת תיק האשראי של ישראכרט, שהיה ונשאר מוקד צמיחה משמעותי מבחינת ההנהלה", סבור שילה. "זה מה שהשוק ציפה מהחברה לעשות מהיום הראשון שהפכה לעצמאית והיה צריך לקרות הרבה לפני כן אך לא קרה".

בנוסף, הדוחות הכספיים של חברות כרטיסי האשראי מלמדים שיחס היעילות שלהן - היחס בין הוצאות התפעול לבין ההכנסות (ברוטו), אינו טוב. "בעוד שבמערכת הבנקאית הממוצע עומד על כ־50%, בחברות כרטיסי אשראי הוא נושק ל־90%, וזה מראה כמה השומנים בחברות האלה גבוהים. זה נובע בעיקר מפעילות ההנפקה והסליקה שבעבר היו דורשות כוח אדם רב לתפעול, בפעולות שהיום אפשר להעביר חלקים גדולים מהן למערכות דיגיטליות", מציין שילה.

צפויה להמשיך לצמוח

זו לא הפעם הראשונה שבישראכרט יוצאים למהלך הכרוך בצמצום כוח האדם. לפני שנתיים כבר סיימו את עבודתם כ־200 עובדים בחברה במטרה להקטין את ההוצאות.

בשוק ההון קיבלו בצורה טובה את תוכנית ההתייעלות, ושילה חושב כי זו בשורה טובה להמשך דרכה של החברה: "נצטרך עוד לראות מה יקרה בשנה הבאה מבחינת תנאים מאקרו כלכליים, אבל בחברה רוצים לשמור על קצב צמיחה גבוה כדי לחפות על אותן שנים שהחברה לא צמחה בהן ועל הקורונה שפגעה בצמיחה בתיק האשראי".