כך עובדי מדינה מתחמקים מדוחות תנועה על חשבון הקופה הציבורית

המדינה מסמנת כיום בעדיפות גבוהה את האכיפה הדיגיטלית של עבירות תנועה כגון מהירות מופרזת, אי ציות לרמזורים ועוד, ומתכוונת להשקיע עשרות מיליוני דולרים בשדרוג ציוד האכיפה וייעול מתן הדוחות בשנים הקרובות. אולם מהדוח האחרון של מבקר המדינה, שעוסק במינהל הרכב הממשלתי, עולה תמונה בעייתית ביחס המדינה לעבירות התנועה של כ־5,000 כלי הרכב בצי הממשלתי (לא כולל רכבי משרד הביטחון).

● לא רק עבירות מהירות: המערכת החדשנית שתזהה שימוש בסלולר בזמן נהיגה | בלעדי 
● רשות המסים השיקה טופס חדש לצורך החזר מס, וחוללה סערה 
● תמורת בונוסים ומענקים: התעשייה האווירית תעסיק אלפי עובדים במפעל חדש בבאר שבע | בלעדי

המדינה משלמת על הדוח פי 4

על פי מבקר המדינה, משרדי הממשלה נוהגים לשלם מהתקציב הממשלתי מאות דוחות תנועה של עובדי ממשלה, שמבצעים עבירות בכלי רכב ממשלתיים. בדרך זו נקודות החובה הנלוות לא נזקפות לנהגים בגין העבירות שביצעו והעלות למדינה גבוהה. המבקר מציין כי על פי פקודת התעבורה "הקנס לתאגיד (כולל משרד ממשלתי), שלא מוסר את שם הנהג שביצע את העבירה, גדול פי ארבעה מסכום הקנס המקורי לנהג". על חלק מהעבירות, דוגמת מהירות ונסיעה ברמזור אדום, תשלום "דוח ללא שם נהג" על ידי הממשלה יכול להגיע ל־4,000 שקל לדוח.

על פי נתוני מבקר מדינה מתחילת 2019 ועד סוף 2021 הופקו 1,273 דוחות למשרדי ממשלה בגין עבירות שבוצעו ברכבי מינהל הרכב. 202 דוחות לא שולמו על ידי הנהגים "מסיבות שונות" ומשרדי הממשלה שילמו בגינם סכום כולל של כ־246 אלף שקל. כך זה עובד:

במקרה שנהג נתפס במצלמת מהירות, מצלמת רמזור, או עבירה אחרת שלא כוללת הזדהות בפני שוטר תנועה - הדוח מועבר לחברת הליסינג שרשומה כבעלת הרכב, ומשם עד לאחראי על צי הרכב באותו גוף ציבורי. אותו אחראי יכול להעביר את הקנס לנהג, או לחלופין, לדווח ש"הנהג לא אותר". במקרה כזה, המדינה תשלם קנס מוגדל ו"תספוג" עבור הנהג את הנקודות, אם ישנן.

אף אחד לא עוקב אחרי העבירות

גורם המצוי בפרטים העיד כי לעיתים יש לממונה אינטרס שלא להעביר את הדוח אל מי שאחז בהגה בפועל בזמן העבירה, למשל במקרים של נהגים מקצועיים, שהעבירה עלולה להביא להסתבכותם בשלילת רישיון נהיגה והשבתתם מעבודה. לדברי המקור, זכורים אף מקרים שבהם עובד בכיר שעשה עבירה "לא אותר", למרות שהוא בעל רכב צמוד ונהג יחיד ברכבו. בפעם אחרת, לטענתו אף נעשה ניסיון להעביר אחריות על עבירות מעובד אחד לעובד אחר.

המבקר מציין כי "אין בידי משרדי הממשלה ומינהל הרכב נתונים בדבר היקף עבירות התעבורה שביצעו נהגי הרכבים של מינהל הרכב, ולא מתקיים תהליך של בדיקה מול המשרדים והנהגים המבצעים עבירות תעבורה באופן תדיר". המבקר מוסיף כי בניגוד לתקנות התעבורה, מינהל הרכב אינו מוסר דוח שנתי לרשות הרישוי על היקף התלונות שהתקבלו מהציבור על הנהגים ברכבים הממשלתיים. עוד נמצא כי "מינהל הרכב אינו ממיין את התלונות שהתקבלו לפי חומרתן ואינו מקיים בירור של התלונות בדרגת חומרה גבוהה".

מדוח המבקר גם עולה תמונה עגומה על היקף המעורבות של כלי רכב ממשלתיים בתאונות שבהן נגרם נזק לכלי הרכב ולעיתים גם מעורבים בהם נפגעים.

מבדיקת המבקר מול חברת "ענבל", המבצעת ביטוח לרכבי הממשלה, עולה כי בכל אחת מהשנים 2019־2021 הוגשו לחברה בממוצע כ־3,400 תביעות בגין תאונות רכוש על רכב ממשלתי, כשליש מהן בעלות של יותר מ־3,000 שקל. נוסף על כך, הוגשו 46 תביעות בממוצע בגין תאונות עם נפגעי גוף. "בגין 75% מהרכבים טופלה בממוצע בכל שנה תביעת ביטוח, וכ־42% מהתאונות היו בעלות תביעה של יותר מ־3,000 שקל".

החיוב השנתי של חברת ענבל הממשלתית בגין תאונות, שבהן היו מעורבים רכבי מינהל הרכב, עומד בממוצע על כ־28 מליון שקל בשנה. עוד עולה מהתרשים כי בממוצע, כ־19 מיליון שקל משולמים בגין תביעות רכב רכוש ו־9 מיליון שקל בגין תביעות רכב חובה.

תגובת מינהל הרכב: "משרדי הממשלה נדרשים לבדוק מדי חודש באתר המרכז לגביית קנסות אם קיימים דוחות על שם המשרד, ובמידת הצורך להסב את הדוח על שם הנהג". מינהל הרכב ציין כי אין באפשרותו לדעת האם בוצעו עבירות תנועה בידי בעלי אישור נהיגה ברכב ממשלתי מאחר ועל פי רוב הנהג משלם את הדוח ישירות ומינהל הרכב אינו צד בעניין.

ביחס לתלונות הציבור על עבירות שמתבצעות ברכבי ממשלה, נמסר כי "עקב מחסור בקציני בטיחות, בירורי תלונות על הנוהגים ברכבים ממשלתיים לא נעשו בצורה מספקת. לאחר גיוס קציני הבטיחות, הם יבררו את התלונות וינקטו צעדים משמעתיים".