העודפים התקציביים שצברה מדינת ישראל במחצית הראשונה של 2022 הוסיפו להישחק בנובמבר, זה החודש הרביעי ברציפות. בחודש שעבר נרשם גירעון של 1.2 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה - כך עולה מהעדכון החודשי של החשב הכללי במשרד האוצר.
● כך עובדי מדינה מתחמקים מדוחות תנועה על חשבון הקופה הציבורית
● התחזית הפסימית: כלכלת ישראל בסכנה גדולה יותר משחשבנו, וזו הסיבה
במצטבר מתחילת השנה נמדד עדיין עודף תקציבי גבוה, בהיקף של כ-28.9 מיליארד שקל. בחישוב של 12 החודשים האחרונים, העודף התקציבי יורד ל-7.5 מיליארד שקל, שהם כ-0.4% מהתוצר.
הוצאות המדינה עלו מתחילת השנה ב-5.6% לעומת התקופה המקבילה ב-2021, בנטרול הוצאות הקורונה. אלא שהתוכניות שנכללו בתקציב המדינה היו אמורות להביא עד כה לגידול גבוה יותר, של 6%. המשמעות היא שנכון לנובמבר, משרדי הממשלה ושלוחותיהם לא ביצעו כ-7% מהתוכניות שתוקצבו עבורן.
לפי הנתונים, הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על 398.9 מיליארד שקל, מתוכם כ-6.5 מיליארד שקל הוצאות לתוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה. אל מול ההוצאות, הכנסות המדינה הצטברו מתחילת השנה לסכום של 427.9 מיליארד שקל, שהכה את כל התחזיות שנובאו בתחילת השנה.
עד לפני שנה הייתה עדיין שקועה המדינה בגירעון של כ-48 מיליארד שקל. המעבר מגירעון לעודף נחשב עדיין להישג נדיר במונחי כלכלות לאומיות, למרות השחיקה במגמה בחודשים האחרונים. לפי התחזית המקורית לתקציב 2022, השנה הייתה אמורה להסתיים בנתון גירעוני של קרוב ל-65 מיליארד שקל. בפועל תסתיים השנה, ככל הנראה, בעודפים נאים.
ההסבר לכך הוא גם בגידול החריג של המדינה מהכנסות מסים השנה, שמוסבר בעיקר בהכנסות חד-פעמיות, ומנגד תת-הביצוע של המשרדי הממשלה. עם זאת, בחודש הבא יפורסמו נתוני דצמבר, שמאופיין כחודש בעל הוצאות גבוהות לניצול התקציב לפני סוף השנה, ורק אז נדע את נתוני המאקרו לשנת 2022 כולה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.