במקום לחגוג את השער שהביא לנצחון של נבחרת שוויץ על קמרון במונדיאל, החלוץ ברל אמבולו הרים את ידיו בתנועת התנצלות לעבר אוהדי הקבוצה היריבה. אמבולו הפך לשחקן הראשון שכובש שער נגד המדינה שבה נולד, לפני שאמו יצאה לאירופה ומצאה אהבה ואזרחות בשוויץ. בהפוך על הפוך, אירוע לאומי ופטריוטי כמו המונדיאל מבהיר לנו עד כמה הגדרות בין מדינות העולם נמוכות, ודאי כשמדובר בהגירה של אנשים שהשלטון חפץ ביקרם ובכשרון שלהם. סך השחקנים שייצגו על הדשא בקטאר מדינות שבהן לא נולדו היה הפעם הגדול מתמיד - 137, יותר מ-16% מכלל השחקנים. ראיתם את פפה מתרגש בהמנון הפורטוגלי? הוא בכלל נולד בברזיל, חלם לשחק בה, אבל פורטוגל פיתתה אותו ראשונה עם אזרחות ומדים לאומיים בגיל 24.
● "להיות רתך זה בזוי? להיות עורך דין שמרוויח 7,000 שקל זה בזוי יותר" | ניתוח
● החוקר שמזהיר: ״כל עוד ישראל לא מצליחה לבנות זהות אזרחית משותפת, היא בסכנה״ | ראיון
● קמפיין מימון הנתבעים שמקדם יאיר נתניהו הוא לא פחות מאיום על חופש הביטוי | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש
הקמפיין הגרמני לחיזור אחרי מהגרים
אבל כדורגל הוא כמובן רק משל. במאה ה-21, לא רק כדורגלנים נחשבים לאטרקטיביים לחיזור ולקבלת אזרחות מהירה במדינות שונות. הטור נכתב בעקבות הכותרות בימים האחרונים מגרמניה, שם נשא השבוע הקנצלר אולף שולץ נאום היסטורי, כשהציג את תוכניות הממשלה להרחבה משמעותית של מתן אזרחות לזרים וציין כי "מי שחי ועובד כאן דרך קבע צריך גם להיות מסוגל להצביע ולהיבחר. הם צריכים להיות חלק מהמדינה שלנו". שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק פרסם סרטון ביוטיוב, עם הכרזה מפורשת "אנחנו צריכים אותך", שיועדה לזרים ברחבי העולם.
על מה ולמה? שר העבודה הגרמני הוברטוס הייל אמר בממשלה כי "עבור חברות רבות, החיפוש אחר עובדים מיומנים הפך לנושא קיומי". לפי חישוב שפרסם משרד העבודה, גרמניה זקוקה ל-400 אלף עובדים מחו"ל מדי שנה על מנת להניע את הכלכלה המקומית, הסובלת ממחסור חריף הן של ידיים עובדות והן של מוחות מבריקים. במקביל, מדינות האיחוד האירופי לא מסוגלות לעזור לגרמניה הגדולה להתגבר על המחסור, כשרובן מתמודדות עם אתגרים דמוגרפיים דומים.
ככה זה כשבכל העולם המערבי, ללא יוצא מן הכלל למעט מדינה מערבית קטנה (יחסית) במזרח התיכון, שיעור הילודה נמוך בהרבה מ-2.1 ילדים לאמא, רמה שנחשבת לשיעור התחלופה ששומר על האוכלוסייה יציבה. בגרמניה, אמא יולדת בממוצע 1.5 ילדים, וזה עדיין יותר מאוסטריה השכנה עם 1.4 ילדים או איטליה וספרד עם 1.2 ילדים בממוצע.
כל זה אמור להציב לנו מראה מול הפנים. לא להבהל יותר מדי מאיומי הגירה של ישראלים שמזהירים כי הממשלה החדשה אינה לרוחם, אבל גם להפנים ולהכיר בכך שהרבה מאוד מדינות זקוקות יותר ויותר לאנשים מוכשרים. על אחת כמה וכמה כשבביתם האהוב והמוכר הנטל הולך ונעשה כבד (יוקר המחיה בכלל ומחירי הדיור בפרט), כשתמהיל הדיירים משתנה משמעותית (לפי תחזית הלמ"ס, למשל, בשנת 2065 משקל החרדים יהווה 33%, לעומת 12% כיום), ואפילו הטכנולוגיה עושה את המעבר והניתוק לנוחים יותר, כשהיא מאפשרת לשמור על קשר עם המשפחה, החברים והעבודה בקלות יחסית. ומנגד, ברור לגמרי כי הקרב על מוחות מוצלחים, ואפילו סתם על אנשים בגילאי עבודה שיזרימו מסים למדינות המזדקנות, רק ילך ויגבר.
גם כך אנחנו אומה שנולדה עם מזוודות. לא רק בגלל אלפי שנות נדודים והעובדה שלא ממש מזמן כולנו באנו ארצה, אלא גם בגלל שלכמיליון ישראלים יש היום דרכון זר (לחלקם הלא מבוטל גם שפה זרה כשפת אם), שיכול לעזור להם לזרז הגירה מוצלחת. ולא שזה לא קרה עד עכשיו: לפי נתוני הלמ"ס, בין השנים 1948 ועד 2019 כ-746 אלף ישראלים יצאו לחו"ל ולא חזרו.
הגל הקטן יכול להפוך לצונאמי
וכדאי גם לזכור שהחיים אינם לינאריים. מה שמתחיל בגל קטן, יכול די בקלות להפוך לצונאמי. גם בגלל שכבר מזמן היורדים הללו לא מוקצים ("נפולת של נמושות", כפי שכינה אותם רבין ב-1976), אבל לא רק. הרבה יותר קל לבוא למקום שכבר כולל לא מעט מהגרים כמוך, ומדינות העולם, כאמור, מתחילות לחבק אזרחים חדשים, ודאי כאלה שמגיעים ממדינות איכותיות, בדיוק כמו ישראל.
כוכבי השבוע
בלתי מספיק: הניסיון להפוך את סמוטריץ' וגולדקנופף למנותקים מעודד אותם לדאוג רק למגזר שלהם
כדרכה של תקשורת ושל ציבור, שוב אנחנו נדבקים לכותרות. לשר השיכון הבא יצחק גולדקנופף, שאמר שהוא "לא יודע שיש משבר בענף הדיור" (ועידת השלטון המקומי); או לשר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' ,שהכריז כי "אם ניישם את התורה, נזכה לשפע כלכלי" (מגזין משפחה).
גולדקנופף וסמוטריץ' הם אנשים חכמים. תהיו בטוחים שגם גולדקנופף מדבר עם החבר'ה בבית כנסת על הקושי של הילדים לקנות פה דירה, וסמוטריץ' כבר הוכיח בימיו הקצרים במשרד התחבורה, שהוא בא לעבוד. להפוך אותם למנותקים או לכסילים רק ישרת אותם, ויאפשר להם לחזור ולדאוג בעיקר לסקטורים מהם באו. אמירות כאלו, בכוונה או במקרה, מכוונות את כל האש לקוריוזים, במקום למהות. ובמילים אחרות: השאלה היא לא מה הם יאמרו ובאיזה סיסמאות ינופפו, אלא מה הם יעשו ואיך הם ינהלו את המשרדים, לטובת כל מי שחי פה. בהצלחה.
מצוין: מכשיר החיסכון של בנק ישראל שמייצר תחרות אמיתית במערכת הפיננסית
כבר התרגלנו שבנק ישראל קורא לבנקים, מאיים על הבנקים, ומזהיר את הבנקים - כדי שהללו יואילו בטובם לגלגל חלק מהרווחים והריבית העולה גם על הציבור הרחב. אבל טוב עשו שם שכבר לא הסתפקו רק במילים גבוהות, והשבוע הם הנפיקו מק"מים, מלוות קצרי מועד, בהיקף של כמעט 40 מיליארד שקל, כדי לייצר תחרות אמיתית לבנקאים הזחוחים.
בבנק המרכזי מציעים לכולנו ניירות ערך נזילים, שיניבו תשואה שנתית של 3% לפחות. ראשית, זה מוכרח לאלץ את הבנקים ליישר קו ולהציע לנו גם פקדונות משלהם בתנאים דומים. בנוסף, זה יזכיר ללא מעט ישראלים שניתן היום להשיג בחסכון חסר סיכון תשואה הגבוהה מתשואה שמתקבלת מהשכרת דירה בתל אביב. על הדרך, אולי זה גם ישכנע ישראלים שזה הזמן לחסוך ולא לצרוך, אחרי ששוב איבדנו את הראש במבצעי הקניות של חודש נובמבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.