תתחילו לדאוג: הידידות בין רוסיה לאיראן הפכה ל"ברית צבאית מלאה"

ביום ו' בקעה הערכה דרמטית מאוד מפיו של דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן. קשרי הביטחון בין רוסיה לאיראן מתפתחים לכלל "שותפות צבאית מלאה", אמר האדמירל ג'ון קֶרבי. הרקע הוא צרכיה הנואשים של רוסיה במלחמת אוקראינה, אבל ההקשר הפוליטי והגיאוגרפי רחב הרבה יותר.

● הרווח כולו שלהם: מי סובל ומי מרוויח מהדפסת הכסף והאינפלציה? | פרשנות
● תתבייש לך, אדוני השגריר: על המבוכה שגרם שגריר ישראל בהודו | פרשנות

"מוטב לנו להיות ברורים", אמר קרבי, "מן השותפות הזו נובע איום לא רק על אוקראינה אלא גם על שכנותיה של איראן". ארה"ב שיתפה במידע הזה את בעלות בריתה, במזרח התיכון ומחוצה לו, הוא הוסיף.

סימנים להתקרבות ניתנים זה חודשים אחדים. איראן מילאה את מחסורה של רוסיה במל"טים, שעשו חיל בהריסת תשתית האנרגיה והמים של אוקראינה. השימוש בהם פחת בחודש שעבר, מפני שהמלאי התרוקן. אבל ביומיים האחרונים, המל"טים האיראניים חוזרים ומופיעים בשמי אוקראינה.

בממשלה בקייב אומרים, שבין שישי לשבת הם ניתקו את אספקת החשמל לכל אזור אודסה, עיר הנמל העיקרית של אוקראינה בים השחור. מיליון וחצי בני אדם שקעו בחשיכה ובקור. הטמפרטורה באודסה בלילה מרחפת השבוע סמוך לאפס.

"רמה שאין לה תקדים"

המל"טים הם רק חלק מרשימת הקניות של רוסיה. איראן פיתחה יכולת בליסטית ניכרת. ארה"ב ובריטניה אומרות, שרוסיה רוכשת מאות טילים איראניים. בשעה שצבא רוסיה נקלע לעמדת התגוננות בשדה הקרב, וסובל אבדות עצומות, הריסת התשתית האזרחית של אוקראינה הפכה ליעד מרכזי.

הנשיא פוטין דיבר על זה בגלוי ביום ו', ולגלג על "הרעש" שארצות המערב עושות בעניין הזה. "אנחנו נמשיך", הוא אמר. והם אומנם ממשיכים, והם צריכים לחזור ולחדש את המלאי.

לפי ממשל ביידן, רוסיה ואיראן עומדות להתחיל ייצור משותף של מל"טים על אדמת רוסיה. אבל הנשק והתחמושת לא יזרמו בכיוון אחד בלבד. "רוסיה מציעה לאיראן סיוע צבאי וטכני ברמה שאין לה תקדים, והיא הופכת את מערכת היחסים ביניהן לשותפות צבאית מלאה".

צריך להתאמץ מאוד כדי שלא להבחין בחומרה יוצאת הדופן של האזהרה האמריקאית. מלחמת אוקראינה מערערת את הביטחון הרחק מגבולותיה. זה כולל עכשיו חצי מיבשת אסיה, כולל המזרח התיכון.

כל האמצעים והשותפים

המשטר במוסקבה מטיל את כל יהבו על ניצחון באוקראינה. אין לו מוצא. פשרה, או ויתור, או נסיגה יחרצו את גורלה של כל האליטה הרוסית. הגדרת הניצחון אינה משתנה: כניעה מלאה של אוקראינה. גם אם היא תוסיף להתקיים על הנייר, עליה לחדול להיות ארץ עצמאית, ולהפוך למחוז רוסי כנוע, כמו בלארוס.

לפני עשרה חודשים, פוטין האמין שהיעד הזה יושג כהרף עין. הוא נגמל מן הציפיות האלה, מבלי להיגמל מיעדי המלחמה. פירושו של דבר שהוא מוכן לנקוט את כל האמצעים ולהסתמך על השותפויות המפוקפקות ביותר.

הואיל ורוסיה חדלה אפילו להעמיד פנים שהיא מעוניינת ביציבות בינלאומית, אין עוד סיבה להניח שהיא תהסס לערער את היציבות הזו באזורים קרובים ורחוקים.

היא קושרת עכשיו את גורלה בשתי ארצות, שעניינן המוצהר הוא הריסת הסטטוס קוו באזוריהן. צפון קוריאה, מקור לא אכזב לתחמושת רוסית, מנסה טילים בליסטיים בין־יבשתיים, שיוכלו לפגוע בוושינגטון ובניו יורק. איראן מנסה לכונן רצף יבשתי בין הים הכספי לים התיכון ולרכוש הגמוניה במפרץ.

ישראל השתמטה לאורך השנים מדיון גלוי בשאלת כוונותיה של רוסיה בסוריה. מנהיגים ישראליים חזרו והשתבחו בהבנות האסטרטגיות עם פוטין. ההבנות האלה, במידה שהיו ראויות לאמון מלכתחילה, מתקרבות מאוד אל תאריך הפקיעה שלהן.

הצורך להגביל את השפעת איראן בסוריה מעסיק את ולדימיר פוטין פחות לאין שיעור משאלת הסיוע שאיראן יכולה להושיט לו בחיסול אוקראינה. לישראל אין עוד סיבה רציונלית להניח שהיא יכולה להסתמך על רצונה הטוב של רוסיה.

לפי הבית הלבן, טייסים איראניים מתאמנים בהטסת מטוסי סוחוי 35 רוסיים, ועניין של זמן בלבד הוא לפני שרוסיה תתחיל לספק אותם לאיראן. אין גם ספק שאיראן תפיק תועלת ניכרת מן הידע הרוסי בפיתוח מל"טים וטילים בליסטיים.

מאז שנות ה־60 של המאה שעברה, מדינת ישראל לא עמדה במצב שבו אויבת גדולה ופעילה שלה, השוחרת את חיסולה ורוצה לכונן הגמוניה אזורית, יכולה להסתמך על ציוד צבאי מתקדם ממעצמת על. אז זו הייתה כמובן מצרים של עבד א־נאצר, והמעצמה הייתה ברית המועצות. הנסיבות היו שונות, אבל הדינמיקה לא השתנתה.

סילונים, פרשים וציפיות

הרושם של שינויים אסטרטגיים סביב גבולות ישראל התחזק בשבוע שעבר גם בדרום. ביקורו "ההיסטורי" של רודן סין בערב הסעודית הבהיר את המידה שבה סין גמרה אומר להיכנס למזרח התיכון. שי ג'ינפינג מצא מארח כלבבו בריאד, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן (מב"ס) שיצא מגדרו לכבד את שי. תחילה במטס חגיגי עם סילונים פולטי עשן, אחר כך בליווי חגיגי של פרשים, ולבסוף בלחיצת יד לבבית שהאפילה ללא קושי על קבלת הפנים הפושרת לג'ו ביידן בשנה שעברה.

מה בדיוק השיג מסעו של שי, חוץ מהצהרות חגיגיות וכמה הסכמים לשיתוף־פעולה שלא חייבו את נוכחותו, איננו יודעים. אבל ההודעה המקדימה של משרד החוץ הסיני חשובה אולי יותר מעצם הביקור, במובן זה שהיא מעידה על כוונות ועל ציפיות.

"זה יהיה המאורע הדיפלומטי הגדול ביותר ורם־הדרג ביותר בין סין לעולם הערבי מאז ייסוד הרפובליקה העממית של סין [ב־1949]", אמרה דוברת משרד החוץ הסיני ערב הביקור. "זה יהיה ציון דרך שיפתח עידן חדש בהיסטוריה של יחסי סין עם הערבים", היא הטעימה. אכן, קשה להתלונן על לשון המעטה או על היעדר סימני קריאה אצל הסינים.

ארה"ב מזהירה

ארה"ב מתבוננת בחרדה במהלך העניינים הזה. האיש המחזיק בתיק המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, ברט מקגרק (McGurk), הזהיר בחודש שעבר כי "שותפויות מסוג מסוים עם סין יגבילו [במקור, "יציבו תקרה"] את מה שאנחנו נהיה מסוגלים לעשות". הוא אמר את הדברים בוועידה בבחריין.

אזהרתו הייתה סתומה, אבל בעבר ארה"ב הפצירה בידידיה להימנע מלהעניק כניסה למערכות ה־5G שלהן לענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי (Huawei).

האמריקאים מאמינים שוואווי אינה מחפשת שווקים חדשים רק כדי לעשות כסף, אלא גם כדי למלא משימות שמטילים עליה שירותי הביטחון של סין. האמריקאים גם מתייחסים בחשד לשיתוף־הפעולה הסעודי־סיני בפיתוח טילים בליסטיים.

נקל לשער מה המטרות ארוכות־הטווח של סין. כמו רוב העולם, סין סבורה שמתקרבת אל קיצה העליונות האמריקאית רבת השנים כמעט בכל עניין שהוא. ואף כי היא מביעה התנגדות פומבית לעצם התפיסה של "ואקום פוליטי", אין ספק שהיא מניחה כי ואקום כזה מתפתח והולך, גם במזרח התיכון. היא תוקעת אפוא רגל גדולה מאוד בדלת.

לרודן הצעיר של ערב הסעודית נעימה מאוד חברתו של הרודן הקשיש של סין. שניהם שונאים ממשלות דמוקרטיות, המביעות דעות על מצב זכויות האדם בארצותיהם. אחוות רודנים היא המוטיב הטראגי של זמננו: ממוסקבה עד טהראן, מבייג'ינג עד ריאד.

רשימות קודמות ב־yoavkarny.com FCV וב־sebolg-https://tinyurl.com/karny
ציוצים (באנגלית) ב־twitter.com/YoavKarny