לא רק בנק ישראל וארגון ה־OECD חותכים את תחזיות הצמיחה למשק הישראלי: הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, פרסמה את תחזית המאקרו המעודכנת שלה, שלפיה התוצר יצמח בשנת 2023 ב־3% בלבד. זאת, לעומת התחזית הקודמת מיוני, שצפתה צמיחה של 3.5%.
● "תהיה האטה מסוימת במשק": נגיד בנק ישראל בשיחה עם הצוללת
● בניגוד למגמה, הכירו את התחזית האופטימית לכלכלה
● "עלול להקפיץ את האינפלציה": נגיד בנק ישראל מזהיר מגל העלאות שכר
החדשות הטובות, לפי הכלכלנית, הן שבד בבד עם המגמה הצפויה בצמיחת התוצר תדעך גם האינפלציה, לרמה של 2.7% בשנה הבאה - לעומת יותר מ־5% כיום. למרבה האירוניה, דווקא העובדה שלא צפוי תקציב מדינה מאושר עד אמצע השנה הבאה, עשויה לשחק לטובת האוצר - בריסון הדרישות התקציביות של הפוליטיקאים.
התחזית החדשה לוקחת בחשבון את ההתפתחויות האחרונות בארץ ובעולם, בהן מגמת העלאות הריבית של בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים נוספים בעולם, על רקע האינפלציה שפרצה את הגבול העליון של טווח היעד והגיעה ל־5.1% באוקטובר. במהלך השנה העלה הבנק המרכזי את הריבית בשש פעימות, לרמה של 3.25%. באוצר מעריכים כי העלאות הריבית ישיגו את מטרתן ויביאו להתמתנות עליית המחירים לצרכן, אבל כאמור, לא לפני האטה בצמיחה.
הצפי להאטה בכלכלה מגיע בתזמון שבו שיעור התעסוקה בישראל גבוה במונחים היסטוריים. כנראה שגם התעסוקה תיפגע במידה מסוימת עקב ההאטה בצמיחה. "שוק העבודה עדיין הדוק, והתחזית מניחה ששיעור האבטלה יעלה מעט בשנת 2023", נכתב בדוח האוצר. "המגמות בשוק ההון מאופיינות בתנודתיות רבה. התחזית מבוססת על הנחה שבשנת 2023 המדדים יחזרו למגמת עלייה".
מה מעריכים ב־OECD?
התחזית העדכנית של האוצר מיישרת קו עם בנק ישראל. גם בחטיבת המחקר בבנק מעריכים כי תירשם צמיחה של 3% בשנת 2023. את 2022 צפוי המשק הישראלי לסיים עם צמיחה מרשימה של 6.3%, כך לפי תחזית האוצר, ואילו בבנק ישראל מעריכים שהצמיחה השנתית תסתכם ב־6%. כלומר, קצב הצמיחה צפוי בשנה הבאה להיחתך במחצית.
ה־OECD פרסם בנובמבר את תחזיות הצמיחה שלו, שלפיהן הכלכלה העולמית צפויה לצמוח ב־2.2% ב־2023, וב־2.7% ב־2024. גם לפי קרן המטבע העולמית, הצמיחה הגלובלית תאט ב־2023 ל־2.7% ומיליונים ברחבי העולם ירגישו במיתון משמעותי.
באשר לצמיחה בישראל, ב־OECD חוזים כי ב־2023 היא תיחתך ביותר מחצי ל־2.8%. ב־2024, מעריכים בארגון, הצמיחה צפויה לעלות ל־3.4%. חברת הדירוג S&P מעריכה כי הצמיחה בשנה הבאה תעמוד על 2% בלבד. בניגוד למגמה, כלכלני בנק לאומי פרסמו סקירה לאחרונה, שבמסגרתה העריכו כי ישראל תצמח בשנה הבאה ב־3.4%, מעל מרבית התחזיות בשוק. התורמים העיקריים: תחום האנרגיה והתעשיות הביטחוניות.
האינפלציה תחזור ליעד
עוד מצוין בדוח של הכלכלנית הראשית כי על רקע ההתפתחויות הכלכליות בארץ ומעבר לים, הועלתה תחזית האינפלציה לסוף 2022, לשיעור של 5.1% - בהשוואה של חודש דצמבר לתקופה המקבילה אשתקד. התחזית ל־2023 עודכנה מטה ל־2.7%.
בשנת 2021, שהתאפיינה בהתאוששות של המשק ממשבר הקורונה, נרשמה צמיחה שנתית חזקה של 8.6%. בתחילת שנת 2022 כבר ניכרה התהפכות של המגמה לאחר שברבעון הראשון התכווץ התוצר ב־3.4%. ברבעון השני נרשמה צמיחה בקצב מהיר מהצפוי של 7.3%, הודות להמשך הצמיחה ביצוא שירותי הייטק וגידול בצריכה הפרטית. ברבעון השלישי צמח התוצר ב־2.1%, קצב איטי יותר אך גבוה מהתחזיות בשוק.
ב־2022 נהנתה קופת המדינה מעודפים תקציביים נדירים, בעיקר בזכות גידול חריג בהכנסות ממסים - אך בחודשים האחרונים נחלשה המגמה. בנובמבר, אף חלה ירידה של כ־10% בגבייה לעומת שנה אחת קודם. גביית המע"מ צנחה בתקופת זמן זאת ב־17%, בעיקר עקב היחלשות בפעילות הנדל"ן והמסחר.
באוצר מבקשים להרגיע ומציינים כי קצב הגידול חזר בסך הכל בהכנסות המדינה ממסים לרמתו טרם פרוץ משבר הקורונה. באוצר הדגישו כי ההשוואה לנובמבר 2021 בעייתית, שכן באותו חודש נרשמו הכנסות מס גבוהות במיוחד.
הגירעון עלול לגדול
הירידה המסתמנת בהכנסות המדינה, אחרי חגיגה שנמשכה יותר משנה, עלולה להביא להגדלת הגירעון. ראשי הקואליציה כבר התבטאו לגבי שלל תוכניות עתירות תקציב שהם מבקשים לממש, כמו הורדת מחירי החשמל, המים, הארנונה, ביטול מיסי שתייה ממותקת וכלים חד־פעמיים, הגדלת השכר במגזר הציבורי, והגדלת קצבאות לאברכים. גם אם משרד האוצר יפרוץ את מסגרת ההוצאה ויאושר בתקציב הבא ניצול של עודפי המס, ההשלכות על הגירעון עלולות להיות מדאיגות.
כך, למשל, בלידר שוקי הון חוזים "גירעון תקציבי של 2.7% בשנת 2023, על רקע ציפייה להמשך חולשה בהכנסות ממסים וגידול בהוצאות". בלידר מציינים כי "בכירים באוצר אופטימיים מעט יותר" באשר לגירעון. באוצר אף ציינו באוזני לידר שהיעדר תקציב עד אמצע 2023 "צפוי לרסן את הוצאות הממשלה". מהסקירה עולה כי "החשש היותר משמעותי הינו לעלייה נוספת בגירעון בשנת 2024".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
