משה גפני הגיש הצעת חוק להקפאת הריבית על המשכנתאות

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הגיש הצעת חוק לפיה הריבית על המשכנתאות לא תעלה כאשר ריבית בנק ישראל עולה. ההצעה מתקנת את חוק הבנקאות שירות ללקוח, וקובעת כי "על אף האמור בכל דין, שיעור ריבית שתאגיד בנקאי גובה בעד הלוואה לדיור עבור דירה יחידה המשמשת למגורים לא ישתנה עקב עליית שיעור ריבית בנק ישראל, ואם שיעור ריבית בנק ישראל עלה ביותר מ-1% בשנה אחת, התאגיד הבנקאי יהיה רשאי לעלות את הריבית עד מחצית שיעור העלייה בפועל באותה שנה". 

● "מחירי הדיור הם כישלון של שר האוצר": משה גפני חוזר לתפקיד השריף הכלכלי של הכנסת | ראיון 
● "זוגות מוותרים על דירות במחיר למשתכן": יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות מודאג מעליית הריבית | ראיון 
● האנשים שהביאו לכם יותר כסף בחיסכון לכל ילד יוצאים להילחם בבנקים 
● הנגיד עונה לגפני בנושא הריבית במשכנתאות: "מי שמנסה למצוא פתרונות פלא יפגע בשכבות החלשות"
● ההצעה של גפני להקפיא את הריבית על המשכנתאות משאירה מאחור את ההיגיון הכלכלי | פרשנות

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי במהלך השנה האחרונה הועלה שיעור הריבית באופן ניכר ביחס לשנים הקודמות, דבר שהביא לעלייה בגובה ההחזרים החודשיים של המשכנתאות. על-מנת להקל על הנטל הכספי, מוצע לקבוע כי שיעור הריבית שנקבע בהלוואה לדיור לא ישתנה בעקבות החלטה על עליית הריבית, או ישתנה במחצית השינוי אם הריבית עלתה ביותר מ-1% בשנה, זאת לשם הקלה על הנטל הכלכלי שמוטל על הלווים.

כיום אנו נמצאים לאחר עשור וחצי בו הריביות היו אפסיות, כאשר ריבית אפסית מייצגת עולם בו אין מחיר לכסף, ולמעשה היא מעיין סם - היא יוצרת תחושת עושר מזויפת, מאפשרת לקיחת אשראי בזיל-הזול ומתמרצת צריכה על פני חיסכון. היא גם עודדה בעשור האחרון עלייה במחירי נדל"ן ולקיחת משכנתאות ענק, שכן הן ניתנות בריבית נמוכה.

משכנתה היא הלוואת ענק שנוטל משק הבית. כשמשק הבית לוקח הלוואה כזאת, הוא מצמיד אותה למסלולים שונים - בהתאם לתאבון הסיכון שלו. ככל שהוא לוקח על עצמו יותר סיכונים, הריבית נמוכה יותר. כך למשל, אם הוא החליט לקחת את סיכון עליית ריבית בנק ישראל או את סיכון האינפלציה, הוא ישלם פחות מאשר אם בחר לא לקחת סיכונים אלה ולקחת ריבית קבועה. כלומר, כבר היום מי שרוצה יכול לקחת משכנתה בלי שאף סיכון - עליית ריבית או אינפלציה - ישפיע לו על ההחזר החודשי, ולשלם על כך בהתאם.

אילו מנגנוני הצמדה כן יספגו הצרכנים?

גפני מציע למעשה לנתק את הקשר בין הסיכון לתמחור שלו, ולקבע את התמחור הנמוך למי שבחר לקחת על עצמו את סיכון עליית הריבית - כלומר בחר במסלול הפריים. ההשפעה הראשונית צפויה להיות לנוטלי המשכנתאות החדשות, שכן הבנקים יצמצמו את מסלול הפריים ויתמחרו אותו בהתאם. כלומר: העלות ההתחלתית וההחזר החודשי למי שצפוי לקחת משכנתה חדשה, יעלו.

בנוסף, הצעתו של גפני מעוררת שאלות רבות: מה בדבר עלייה באינפלציה, בתשואות האג"ח, בלייבור או בכל מנגנון הצמדה אחר שנבחר? האם את זה כן יספוג הצרכן?

וכמובן קיימת הבעיה הגדולה ברמת המאקרו: עליית הריבית נועדה להוריד אינפלציה - וכן, גם את מחירי הנדל"ן. ככל שלציבור יש פחות כסף פנוי, הוא יצמצם צריכה, והמחירים יירדו. ככל שיש מחיר יותר ריאלי לכסף, הציבור ייקח פחות הלוואות ומשכנתאות בקלות-ראש.

עליית הריבית גם על המשכנתאות נועדה לשרת את זה, וההצעות להקפאה עשויות לערער את כל היכולת של בנק ישראל לפיקוח מוניטרי ולדיכוי התפרצות האינפלציה.

הצעת החוק של גפני היא הצעת חוק פרטית, וכעת הוא מחתים חברי כנסת נוספים על הצעת החוק, ולאחר מכן בכוונתו להגישה.