"קטסטרופה": מאות חברות בבורסה נותרו בלי סחירות ובלי נזילות

שנת 2022 תסתיים בקרוב כשהיקפי המסחר בבורסה בתל אביב צפויים לשבור שיא. על פי נתוני הבורסה, מחזור המסחר היומי במניות עמד בממוצע בין החודשים ינואר לנובמבר השנה על 2.3 מיליארד שקל, כפול מבתחילת העשור הקודם. אלא שאליה וקוץ בה: לצד הגידול החד בהיקפי המסחר, מתברר כי רק חלק קטן מהחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב נהנות ממנו.

● מניות העם החדשות: איזו מניה המשקיעים הספקולנטים הכי אוהבים? | בדיקת גלובס
● החידה שכל השוק מחכה לה: מה יקרה לקצב האינפלציה בארה"ב?
● העלאות הריבית מתחילות להשפיע: ירידה בהכנסות המדינה ממסי מקרקעין

מנתוני הבורסה עולה כי נכון להיום כ־74% ממחזור המסחר היומי מתרכז במניות של חברות הנכללות במדד ת"א 125, המתבסס על שווי השוק של החברות הנכללות בו - ככל שהחברה יותר גדולה משקלה במדד רב יותר.

לעומת אותן 125 חברות שמניותיהן נכללות במדד המוביל (וכמו כן במדדי ת"א 35 ות"א 90), יתרת המניות של מעל 400 חברות הנסחרות בתל אביב מסתפקות במחזור יומי ממוצע של 180 מיליון שקל בלבד, שהיווה השנה כ־8% מכלל המחזור היומי. בנובמבר אף צנח חלקן של אותן מניות, המהוות מעל 70% מהמניות הרשומות למסחר בתל אביב, לכ־4% מהמחזור היומי - פחות מ־100 מיליון שקל.

  

בחלק מהחברות, המסחר היומי מסתכם במאות בודדות של שקלים, כשבשש מהן הוא עמד בחודש נובמבר על פחות מאלף שקלים בסך־הכול (גאון אחזקות , פיט השקעות , ויז'ן סיגמא , מנרה , אוסטרליה ישראל  וג'י.אף.סי-ש ).

"המצב של היעדר סחירות הוא קטסטרופלי. אין כסף שזורם למניות האלה לא מהגופים המוסדיים, לא מקרנות הסל הפסיביות ולא מהציבור", אומר חתם בכיר. "נוצר כדור שלג שבו המוסדיים לא רוצים להשקיע בחברות עם שווי שוק של מתחת ל־800 מיליון שקל. הם הפכו להיות גדולים מדי עבור אותן חברות, אך עדיין מחזיקים באותם ניירות ערך שכבר רכשו בעבר, לעיתים בהנפקות, ואת 'השקל השולי' הם רוצים להשקיע בחברות סחירות ונזילות", הוא מסביר.

  

לדברי החתם, התוצאה היא שחברות קטנות ובינוניות שהבורסה אמורה להוות פלטפורמה עבורן, הופכות להיות לא רלוונטיות: "יש פערי תמחור אדירים בין המניות של החברות הגדולות לאלה שנמצאות בשורה השלישית והרביעית. אפשר למצוא במדד SME60 (הכולל את 60 המניות עם שווי השוק הגדול ביותר אחרי מניות הנכללות במדד ת"א 125, ר"ו) מניות במחירים זולים מאוד של חברות מאוד אטרקטיביות, אבל לא קונים אותן. זאת כאשר השקעה של מיליון שקל יכולה להרים את המניה ב־20%-30%".

התוצאה היא היווצרות של פערים עצומים בין מניות הבנקים, שמהוות ארבע מתוך חמש המניות הסחירות במהלך נובמבר, לבין המניות של חברות גדולות ומוכרות כמו חברת מרכזי המסחר של רני צים, חברת האופנה טרמינל איקס או חברת הדלק דור אלון. בעוד שאת ראשות טבלת הסחירות מאכלסות מניות הפועלים ולאומי, עם מסחר יומי ממוצע של יותר מ־100 מיליון שקל בחודש החולף, מניית רני צים נסחרה ב־174 אלף שקל בממוצע, זו של דור אלון ב־127 אלף שקל וזו של טרמינל איקס ב־78 אלף שקל בלבד.

"גם משקיעי הריטייל לא מתעניינים"

בבורסה מודעים לבעיה ואף מקדמים רפורמה שנועדה בין היתר לשפר את הסחירות והנזילות. "המחזורים בתל אביב הם הגבוהים ביותר בשנים האחרונות, בפער ניכר, אפילו מעל לשנת הקורונה", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה.

 יניב פגוט, סמנכ''ל הבורסה / צילום: סיון פרג'

"מצד שני זה כמו עם העושר, לא כולם נהנים ממנו והמשקיעים מתמקדים בחברות הגדולות, כך שלחברות הקטנות שלא נכללות במדד ת"א 125 יש בעיה קשה. המוסדיים אומרים שהן קטנות מדי עבורם, כשבמקביל יש בעיה של ריכוזיות השחקנים בקרב אותם גופים עצמם, לאחר שרק בחודש האחרון נרכשו בתי ההשקעות אפסילון ורוטשילד ומוזגו לרוכשיהם, ובשנה שעברה שתי קופות גמל התמזגו לגופים גדולים יותר - הלמן אלדובי ופסגות".

גם פגוט מסכים כי נוצר מצב שעוד ועוד חברות עם שווי שוק קטן הפכו לפחות רלוונטיות: "חברה ששווי השוק שלה מאות מיליוני שקלים פחות מעניינת מוסדי עם תיק של 50 מיליארד שקל השקעות בישראל, גם אם היא חברה טובה. הן גם לא בפוקוס של מערכי הייעוץ והמחקר של הבנקים, כך שחוץ מקרנות גידור ומחפשי מציאות, אין קהל טבעי שמחפש את אותן חברות.

  

"גם משקיעי הריטייל לא מתעניינים במניות מעבר למדד ת"א 125, רובם לא משקיע כלל באופן ישיר אלא באמצעות קרנות סל וקרנות מחקות, ובהחלט צריך להכניס קהלים חדשים לחברות האלה. לכן הלכנו לרפורמה שתשפר את המדדים, ותופעת הלוואי שלה תתרום גם בצורה משמעותית לנזילות. נצטרך לעשות עוד דברים, אבל אנחנו לא קוסמים".

אז מה אפשר בכל זאת לעשות?

מעבר לרפורמה שמקדמת הבורסה שצפויה להיכנס לתוקפה באמצע השנה הבאה, אחד החסמים הגדולים שמזהים בשוק הוא היעדר מחקר אנליטי על מניות החברות הקטנות.

  

"יש כאן בעיה גדולה מאוד", מסביר פגוט. "פנינו לרשות ניירות ערך וביקשנו להרחיב את תוכנית האנליזה שכיום מתמקדת בחברות הייטק גם לשאר החברות, כך שיהיה יותר מחקר ושיח סביב החברות הקטנות והבינוניות, שיביאו לעוד השקעות בהן.

"במקביל ישנו חוק הייעוץ בתקשורת שאנחנו מחכים לו הרבה זמן, שיאפשר להרחיב את השיח הכלכלי. זה לא קורה 'משום מקום', ואני מקווה ששני הדברים הללו יקודמו בקדנציה של יו"ר רשות ניירות ערך הבא. אם לא מדברים על מניות ולא מסקרים מניות, אם אין שיח, יש בעיית נזילות וכך קשה לתפוס את תשומת הלב של הציבור למניות של חברות מהשורה השלישית".

לעומתו, החתם הבכיר לא רואה בסוגיית המחקר חסם אקוטי בפני החשיפה של אותן חברות. "מי שרוצה לעשות מחקר יש לו גישה לעשות זאת", הוא מדגיש, "אבל אם היו עושים מחקר לכולן זה היה מקל, ואולי הבורסה יכולה לסבסד את עלות המחקר לחברות הקטנות, שהסוגייה הזו היא לא במוקד תשומת הלב הניהולית שלהן.

"בנוסף הבורסה, שהיא חלון הראווה למשקיעים הקטנים, היא זו שצריכה להביא אותם ולגרום למשקיעים אלו להיות יותר אקטיביים, להציע להם עלויות יותר נמוכות ולסבסד להם את המסחר".

החתם, שמעורב בשורה של הנפקות גדולות בשנים האחרונות, מציין כי היעדר הסחירות משפיע מאוד על הנפקות חדשות. זאת לאחר שבשנים 2021-2020 הצטרפו לבורסה מעל 100 חברות, רובן מתחום הטכנולוגיה, שהמשקיעים בהן חוו בדרך כלל הפסדים כבדים.

"הסיכוי להיכנס למדדים הוא שיקול קריטי כשמתכננים הנפקה, בוודאי. אבל זה מקרה של ביצה ותרנגולת", אומר החתם. "אם אני אבוא למוסדיים ואגיד להם שיש לי חברה קטנה שאני רוצה להנפיק, הם יגידו 'עזוב אותנו, אנחנו לא שמים את השקל השולי שלנו שם'. החברה צריכה להיות במחיר כזה אטרקטיבי כדי שהם ייכנסו, כך שמבחינתה זה כבר יהיה פחות רלוונטי".

מנגד, פגוט מסביר כי כאשר שטף את הבורסה גל ההנפקות בשנה שעברה, נשמעו ביקורות רבות על כך שהשוויים שניתנו לחברות החדשות היו גבוהים מדי. "איפה כל מחפשי המציאות כשהמניות ירדו ב־30%-40% ואפילו 60% אחרי ההנפקה? נכנסו פה לשיתוק" מזכיר פגוט. "יש יכולת לנצל הזדמנויות בחברות שחטפו חזק, אבל בפועל לא רואים את זה קורה".

לדבריו, בעולם יש השקעות גדולות יחסית במניות קטנות אך אצלנו זה לא קיים. "מדדים עולמיים כמו ראסל 2000 או S&P600 הם מבוקשים. דווקא לאחר המימוש החד במניות אלה, תיבול של תיק המניות בקרן סל על מדד SME 60 או SME 150 (קרן סל של ת"א 90 + SME60) יכול להיות יופי של השקעה לטווח הבינוני, ומקטין דרמטית חשיפה לנייר בודד או לסקטור יחיד, סקסי ככל שיהיה".

"בעולם ההשקעות יש מונח שנקרא 'קור־סטלייט'", מוסיף פגוט, "שלפיו כל תיק צריך להחזיק ליבה של מדדים ולידו לוויינים של השקעה בסקטורים או במניות בודדות. עד השנתיים האחרונות, 'כשכל מטאטא ירה', במקום זאת היו רק לוויינים, ותיק כזה הוא לא נכון כלכלית ומתפרק לחתיכות בשנה שבה סקטור דומיננטי כמו הטכנולוגיה נפגע. מה שעבד בצורה טובה בסביבת ריבית אפס לא תופס כיון כשהריבית עלתה, ופתאום קשה מאוד להתמודד בתוצאות מול מדד מפוזר מבחינת מניות וסקטורים".

כך מתכוונת הבורסה להגדיל את הסחירות בתל אביב

היעדר הסחירות והנזילות ברוב המניות הנסחרות בה מטריד מאוד את הבורסה בתל אביב, בראשות המנכ"ל איתי בן זאב, שמנסה למשוך אליה משקיעים חדשים ולחדש את ההתעניינות של ציבור המשקיעים, שהגיעה לשיאים בתקופת הקורונה.

לכן, הבורסה מתכננת רפורמה מקיפה שנועדה "לזעזע" את המדדים, להכניס אליהם חברות חדשות שיראו נתוני נזילות גבוהים יותר ולהגדיל את שיעור החזקות הציבור בחברות שבהן בעלי השליטה מחזיקים חלק גדול מהמניות.

"נגמרו הימים שחברה לא דיברה נזילות ולא עניינה אותה נזילות"

בבורסה מסבירים את הרפורמה, שצפויה לצאת לדרך באמצע 2023, בכך שככל שהנזילות (החזקות הציבור) והסחירות של מניה גדולות יותר, היא תצליח למשוך יותר משקיעים פוטנציאליים לאורך הדרך, ובכך תיטיב גם עם ציבור המשקיעים שלה.

מנגד, טוענים שם, מחזורי מסחר דלילים פוגעים הן בחברות והן בציבור, שכן משקיעים פוטנציאליים מעדיפים שלא להיחשף למניה, וזאת למרות שפעמים רבות מדובר בהשקעה בעלת פוטנציאל רווח משמעותי.

הרפורמה עומדת על חמש רגליים מרכזיות. הראשונה היא כאמור, הכנסת נדבך של נזילות לתוך המשקל של כל אחת מהחברות הנכללות במדדים כתנאי מרכזי להיכלל במדד. "נגמרו הימים שחברה לא דיברה נזילות, ולא מעניינת אותה הנזילות", מסביר סמנכ"ל הבורסה יניב פגוט.

נכון להיום כניסה של חברות בבורסה למדדים מותנית בהשתייכות לשני מאגרים - "תמר" לכניסה למדדים הסקטוריאליים ולמדד צמיחה, ו"רימון" לכניסה למדדי ת"א 35, ת"א 90, ת"א 125 ו־SME60. על מנת להגביר את הסחירות, המניות בתמר ידורגו לפי חציון מהירות המחזור שלהן ולפי חציון הסחירות, כשבסופו של דבר כל חברה תקבל מקדם נזילות על פיו היא תדורג.

הרגל השנייה נוגעת לשדרוג מאגר רימון, שאליו ייכנסו מניות ממאגר תמר עם שיעורי החזקות ציבור גבוהים יותר, וכן כאלו המדורגות בין 300 החברות הראשונות במאגר תמר מבחינת שווי שוק, ואלו שיקבלו ציון של 300 לפחות בחציון הסחירות בחצי השנה שלפני המועד הקובע לעדכון.

רגל נוספת מתייחסת להחזקות הציבור בחברות. בבורסה רוצים לבטל את מדרגות ההחזקה של הציבור במניות. עד עתה נקבע למשל כי גוף שבו מחזיק הציבור בין 45% ל־60% ייהנה מיתרון מקסימלי של החזקת ציבור, אך מדרגות אלו ייקבעו ולאחר הרפורמה יצוין שיעור ההחזקה המדויק, וגוף שבו שיעור ההחזקות קטן יותר, יקבל משקל קטן יותר.

צמצום משמעותי של המסלולים המהירים להצטרפות למדדים

צעד נוסף שנכלל ברפורמה הוא הקטנה משמעותית של השימוש במסלולים המהירים, המאפשרים למניה להצטרף למדדים עוד לפני העדכון של המדד. פגוט מסביר כי התנהלות זו פגעה בשנתיים־שלוש האחרונות בביצועי המדדים, כיוון שהיא גרמה לתחלופת יתר בהרכב המדד.

הרגל האחרונה מגדירה מעבר לעדכון רבעוני של הרכב המדד, ולא עדכון חודשי כפי שהיה עד עתה, כדי להקטין את התחלופה.