כך השפיע המשבר בהייטק על הסטארט־אפים שסומנו כמבטיחים

בשנת 2020, בשיאה של הקורונה, נבחרה ביזאבו, חברת הטכנולוגיה לכנסים, למקום הראשון ברשימת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס. כמה חודשים קודם לכן, פיטרה החברה כחמישית מעובדיה בשל המגפה, אך במהרה היזמים התעשתו והבינו את האוצר שיש להם ביד: החברה צמחה פי שניים בהכנסות וצברה קצב הכנסות שנתי של עשרות מיליוני דולרים בשל הביקוש לכנסים וירטואליים.

● משווי של 30 מיליון דולר ל-450 מיליון בשנתיים: זה הסטארט-אפ המבטיח של גולשי אתר גלובס
● מנכ"ל סטארפ-אפ התשלומים מליו מתייחס לפיטורים: "אם המצב היה נשאר כמו ב-2021, אולי היינו מחכים" | ראיון 

בנובמבר 2020 גייסה החברה 138 מיליון דולר והעתיד נראה ורוד. אבל המנכ"ל ערן בן שושן התבטא בזהירות: הוא צפה כי הכנסים הפיזיים יחזרו, אך שיער שהקורונה תקבע קונספט של אירועים היברידיים.

אלא שלמציאות היו תוכניות אחרות והתחום הפך לתחרותי יותר ויותר עם כניסה של חברות וידאו נוספות - דוגמת קלטורה הישראלית או זום. בינתיים ביזאבו, שבעצמה נשענת על לקוחות מענף ההייטק הפגוע, מצאה את עצמה בזירה תחרותית.

ביולי האחרון פיטרה החברה 120 עובדים, כ־30% מכוח האדם, אך לטענתה הדבר לא נעשה בשל ביטולי כנסים, אלא כחלק מההיערכות לקראת החורף הכלכלי. בתחילת דצמבר החברה החליטה לערוך גל פיטורים נוסף, הפעם של 100 איש. כך, היא הצטמקה בפחות משנה מ־400 עובדים ל־160.

ביזאבו ספגה מכה, אך מוקדם להספיד אותה. החברה מספרת, אומנם באמצעות גלי פיטורים, את הסיפור של כל חברת טכנולוגיה ישראלית, וייתכן שתצא מהמשבר מחוזקת. כרגע היא חותכת בפעילויות עתירות סיכון, נסוגה מטריטוריות לא רווחיות, ופונה להציע שירותים בתשלום.

"הייתה הרגשה שהכל הולך בקלות"

ביזאבו לא היתה חברת ה"הישארות בבית" היחידה שדורגה גבוה וחוותה טלטול. פבריק, אלמנטור, לייטריקס וסטרים אלמנטס - כולן התבלטו בדירוגים של גלובס בעבר, וכולן ניצלו את המשבר כדי להיערך מחדש.

"כתעשייה, התבלבלנו ושכחנו כמה זה קשה להצליח", אומר לגלובס משקיע באחת החברות שנאלצו לפטר. "רק עכשיו יזמים מתחילים להפנים את מה שלמדו בדורות הקודמים - שסטארט־אפ זה קשה. הייתה הרגשה שהכל הולך בקלות, אבל בסוף את הכסף סופרים במדרגות".

FaceTune, אפליקציית עריכת התמונות של לייטריקס מירושלים, שדורגה במקום גבוה ברשימת גלובס לפני ארבע שנים, שימשה צעירים שהיו תקועים בבית בשיפוץ הסלפי שלהם. כעת, עם החזרה לשגרה, היא הגיעה למסקנה שיש צורך בשינוי אסטרטגי. המיקוד החדש הוא במתן כלי עיצוב למשפיעני רשת, אלא שגם תחום כלכלת היוצרים נקלע למשבר עם הירידה בתקציבי השיווק.

זו גם הסיבה שבגללה סטרים אלמנטס (Stream Elements), פלטפורמה שמאפשרת למשפיענים לייצר הכנסות ממפרסמים, נאלצה להיפרד מכמה עשרות עובדים בחו"ל ולהזיז אחרים מתפקידם בחודש יוני האחרון - למרות המשך הצמיחה בהכנסות. החברה כיכבה במקום הרביעי ברשימה בשנה שעברה.

ג'ויטיונס (Joytunes) הפכה לסנסציה בשנות הקורונה בזכות מיליוני משתמשים שהורידו את האפליקציה שפיתחה ללימוד ביתי של פסנתר וגיטרה. ביוני 2021 גייסה החברה 50 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, שינתה את שמה ל"סימפלי" ופיתחה אפליקציות הדרכה לשירה, ציור ובעתיד גם לבישול ולריקוד. בשונה מאפליקציות ישראליות אחרות, החברה לא עברה זעזועים אך היציאה מהקורונה היוותה עבורה קריאת השכמה להרחבת המודל העסקי שלה.

מאות עובדים מקוצצים, בעיקר בשיווק

לא רק חברות הפונות לצרכן הסופי נפגעות מהמשבר. תקציבי הרכש המתכווצים בחברות מביאים גם ספקיות שירותים טכנולוגיים לקצץ: אלמנטור, שירות בניית האתרים, נאלץ לקצץ מאות עובדי שיווק, אחרי שנתיים שבהם זכה לצמיחה. במקביל, המודל העסקי התלוי בקוד פתוח ובשירותים חינמיים רבים הביאו את אלמנטור לחפש אפיקי רווחיות חדשים.

גם דאטהריילס (DataRails), שדורגה בשנה שעברה ברשימת החברות המבטיחות שלנו ושפיתחה מוצר החוסך למנהלי כספים עבודה ידנית, בחרה להעביר פונקציות מסוימות לפיליפינים. דאטהריילס היא דוגמה לחברה שמתכוננת למשבר הכלכלי, אך ממשיכה לצמוח: שיעור הצמיחה שלה ירד מפי 5 בשנה שעברה לפי 3.5 בלבד השנה.

"יש משהו משחרר בסיטואציה החדשה, למרות המצב המדכדך", אומר לגלובס אחד היזמים שיצאו לגל פיטורים. "בשנה שעברה פעלנו תחת לחץ גדול מצד המתחרים להיות כמוהם: לגייס סיבובי גיוס גדולים ולצמוח. הרגשנו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להישאר מאחור".

ויש גם כאלו שהמשבר תרם להן

המשבר הכלכלי פוגע בחברות מסוימות, אך לאחרות הוא מספק הזדמנות פז. פבריק, למשל, היא חברה שדורגה במקום השלישי ברשימת החברות המבטיחות ב־2017. המודל העסקי שלה, שהתבסס על בניית מחסנים רובוטים בסניפים עירוניים של רשתות מרכולים התברר כיקר והפסדי, והחברה החליטה לשנות כיוון לאספקת רובוטים ושירותי רובוטיקה.

מי שהשכילה להציע מלכתחילה מודל עסקי בריא יותר היא טריגו, שדורגה במקום השישי ברשימת גלובס לשנת 2019. החברה מאפשרת לסניפים ברשתות ענק להפוך לאוטומטיים, ללא קופאים. במקביל, היא מייעלת את תהליך המשלוחים ודואגת שלא ייווצר מחסור בפריטים עבור מזמיני האונליין באמצעות זיהוי תמונה של המלאים בחנות. כך, היא גייסה באוקטובר האחרון 100 מיליון דולר.

 אסף עזרא וטל סייג, מייסדי גרנולייט / צילום: כדיה לוי

בין חברות העבר הבולטות של רשימת גלובס, עוד רבות שניצלו את ההזדמנויות. מאנדיי השכילה לצמוח מעבר לציפיות השוק ואף דיווחה על רווח למנייה. יזמי גרנולייט (Granulate), חברת ניטור המידע שמסייעת לארגונים לחסוך בעלויות הענן, החליטו למכור בזמן, ושבועות ספורים לפני תחילת גלי הפיטורים במשק ביצעו אקזיט ענק של 650 מיליון דולר לאינטל. החברה נותרה יחידה עסקית עצמאית באינטל וגדלה מאז הרכישה ב־60 עובדים.

קונקטים שכבשה את המקום השני בדירוג של השנה שעברה, בינתיים מלקקת דבש מרעידת האדמה שמשפיעה על שוק היעד שלה. אפליקציית התקשורת הפנימית וניהול המשמרות לעובדי חברות לואו טק, כמו חברות בנייה או תשתיות, השכילה לגייס סיבוב הון ענק בתחילתו של המשבר בשווי נמוך באופן יחסי למה שהיה נהוג עד כה - 120 מיליון דולר, לפי שווי של כ־800 מיליון. כיום היא נהנית מהיחלשות המתחרות האמריקאיות ומהמוטיבציה הארגונית לחסוך בהוצאות.

המערכת שלה יכולה להחליף עד שבע מערכות אחרות בארגון, בהן ניהול משמרות, תקשורת, וחתימות דיגיטליות. למרות שהדבר לא פופולרי כבר בקרב חברות סטארט־אפ, קונקטים מכניסה את היד לכיס כדי לסבסד לקוחות ולכבוש נתחי שוק מהמתחרים שמצבם הורע.