בשיחה עם אסף גלעד, כתב ההייטק של גלובס, התייחסו כמה מבכירי ההייטק הישראלי למשבר שתקף את הענף בחודשים האחרונים. בפאנל שנערך בכנס הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2022, הדגישו הדוברים את החשיבות של ניהול נכון של החברות, ודיברו על חלק מהמאפיינים שקרנות ההון סיכון מחפשות בסטארט-אפים צעירים.
● חשיפה: אלה 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס
● משווי של 30 מיליון דולר ל-450 מיליון בשנתיים: זה הסטארט-אפ המבטיח של גולשי אתר גלובס
● כך השפיע המשבר בהייטק על הסטארט־אפים שסומנו כמבטיחים
● שלמה קרמר: "אנחנו חושבים שכל 2023 תהיה משברית. חלק מהחברות ייעלמו"
● מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "הפיטורים לא מדלגים על אף אחד"
"אחרי תקופה ארוכה שהכול הצליח והכול היה קל, עכשיו כולם מתאפסים ומתחילים ולהבין איפה אנחנו נמצאים, ובעיקר לדאוג להישרדות", אמר אדם פישר, שותף בקרן בסמר. "בטווח הקצר זה אומר שנערכים לקיצוצים, לשינויים בתוכניות, לפעמים לבטל פרויקט, למשל עוד מוצר. ואז כמובן לדאוג לכסף חדש, או גיוס פנימי, או חיצוני, לפעמים גם הלוואות".
פישר התייחס גם לטענה שהקרנות לא ביצעו בדיקות נאותות מלאות לפני שהשקיעו במיזמים: "אין ספק שהיו קיצורי דרך, אבל זה בשני הכיוונים - גם היזמים עשו קיצורי דרך בלהכיר את המשקיעים, ומי שנתן את ההצעה המהירה והגבוהה ביותר, המשקיעים גם הגיבו לזה, ואז שני הצדדים זזים ממש מהר, ואי-אפשר בזמן כל-כך קצר לקבל החלטה לפעמים לעשור קדימה".
אדם פישר, שותף בקרן בסמר / צילום: איל יצהר
1,000 קרנות הון סיכון חדשות
חמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטג', התייחסה למשקיעים שנמצאים בשוק הישראלי, אך ככל הנראה לא צפויים להשקיע בחברות נוספות. "בארבע השנים האחרונות קמו יותר מ-1,000 קרנות הון סיכון חדשות", סיפרה. "הרבה מהן קמו על-ידי משקיעים לא מנוסים, ורוב המשקיעים הלא מנוסים לא מכירים שוק בירידה, אפילו בקריסה. להרבה מהן יהיה קשה לגייס השקעות המשך. כמו שלחברות לא טובות קשה לגייס כסף, כך גם לקרנות לא טובות".
"אני חושבת שכמו שהמשקיעים עושים בדיקת נאותות על החברה והיזמים, גם היזמים עצמם חייבים לעשות בדיקות על הקרן", הוסיפה מרידור. "לראות מה אומרים עליה, לדבר עם יזמים שהיו שם. אני חושבת שמשקיע טוב נבחן ברגעים קשים ולא כשהשוק עולה ונורא קל לגייס כסף".
חמוטל מרידור, שותפה, Vintage Investment Partners / צילום: איל יצהר
ענר מזור, סמנכ"ל אסטרטגיה בכיר בחברת סניק שממש השבוע גייסה כסף בשווי פחות מהסבב הקודם, סיפר על ההחלטה. "בעצם אחד הדברים שעשינו זה לחשוב איך אנחנו נערכים לשנתיים-שלוש הבאות, ואיך מנצלים את ההזדמנויות שיש לפנינו", אמר. "הכסף מאפשר שני דברים: אחד זה עוד אורך נשימה, למרות שכבר היה לנו כמעט 400 מיליון דולר בבנק לפני זה, אבל זה גם יאפשר לנצל הזדמנויות שאנחנו מאמינים שיהיו בחודשים הקרובים".
"ויתרנו על 14% מהשווי שלנו מצד אחד; מצד שני ביחס למה שקורה בשוק זה מקבע אותנו במקום הרבה יותר גבוה", הסביר מזור. "זה שיש לנו מחיר שוק מקובע זה הרבה יותר משמעותי מסכום גבוה יותר מלפני שנה או שנה וחצי".
ענר מזור, סמנכ''ל בכיר אסטרטגיה, snyk / צילום: איל יצהר
"חזרנו לבסיס"
זיו גפני, מנהל החדשנות הגלובלי בג'יי.פי מורגן, התייחס למשבר בענף מנקודת המבט של המוסד הפיננסי הגדול. "אף אחד לא אוהב תקופה כזו, אבל היא מאפשרת לחברות שיודעות לנצל את המצב, לשמור על האסטרטגיה שלהן ולנצל הזדמנויות", סיפר. "אנחנו יודעים לקחת גם עסק בתקופה קשה, בזמן שהמתחרים מפחדים יותר, בלי להפחית בדיקות נאותות, אבל לוקחים הרבה עסקאות. כרגע אנחנו לא מפחיתים השקעות, אנחנו ממשיכים בכל הכוח קדימה, במטרה לנצל ולצאת מחוזקים".
זיו גפני, מנהל החדשנות הגלובלי של השווקים הפיננסיים, J.P. Morgan / צילום: איל יצהר
ענת שקד, מנכ"לית חברת השבבים נקסייט, דיברה על ההחלטה שלא לצאת לסבב פיטורים, כמו הרבה חברות אחרות, ועל הדילמה בין רווחיות לצמיחה. "אני חושבת שחזרנו לבסיס. זו לא בהכרח שאלה של צמיחה או רווחיות - צמיחה לא מבטיחה שום דבר, ורווחיות לא בהכרח מצופה. אני חושבת שהפרמטר שהפך לפחות בענייננו למנבא להצלחה זה הכסף שחוזר על ההשקעה של לקוחות, כמה הם מצליחים לקבל מכפיל על השקעה שלהם במוצר ולהרוויח מזה".
ענת שקד, מייסדת-שותפה ומנכ''לית, Nexite / צילום: איל יצהר
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף J.P.Morgan , בחסות מיקרוסופט ו-Next47 ובהשתתפות רשות החדשנות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.