מרתון החקיקה החל: אלה המכשולים בפני חוק דרעי וחוק בן גביר

14:27

שר המשפטים גדעון סער ציין בנוגע ל"חוק דרעי" כי "ח"כ משה ארבל סתר את עצמו סתירה חזיתית. הוא אמר שהצעת בחוק איננה סידור עבודה כזה או אחר, וכעת אמר משהו שונה לחלוטין המתייחס לפרשנות הצבעת מצביעי ש"ס. זה לא מתיישב אחד עם השני. מי שקיימה דיון בשתי הצעות חוק טרם הונחו על שולחן הכנסת היא הוועדה המסדרת, אנחנו בוועדת שרים לחקיקה עשינו זאת לאחר מכן.

"התכנסנו בוועדה, כי אתם מחוקקים כעת, כי ממשלה יש רק אחת. אנחנו בממשלה המכהנת, עד שממשלה אחרת תקבל את אמון הכנסת. גם בממשלה הזו וגם בממשלה הבאה הדיון בוועדת שרים הוא לגיטימי, ועובדי המדינה צריכים לבוא לדיונים. תמיד כשהיו חוקים מהסוג הזה, התחולה הייתה נדחית. הציבור לא הצביע על חוק עוקף קלון. יש רוב ברור בציבור נגד החוק הזה".

במקביל, בדיון על "חוק בן גביר" אמרו המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמית מררי ועו"ד גיל לימון, בעניין סמכויות המשטרה בוועדה בכנסת כי "ההצעה בנוסח המונח בפני הוועדה אינה מאזנת כראוי בין סמכויות השר לבין עצמאותה המקצועית של מערכת אכיפת החוק, ויש בשילוב ההוראות המוצעות בה פוטנציאל לפגיעה ממשית וקשה בעקרונות יסוד במשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל.

"בדיון הוסבר כי שינוי חקיקה כה משמעותי, שעוסק באיזון העדין בין סמכותו של השר לבין עצמאותה של משטרת ישראל, אינו מתאים לחקיקת בזק ערב השבעת הממשלה. ראוי שהתיקון יגובש כהצעת חוק ממשלתית, לאחר דיון מקצועי ומעמיק". 

המפכ"ל: "המשטרה אינה צבא" 

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יעקב שבתאי, אמר כי "בחברה מקוטבת כמו שלנו יש גוף אחד שפועל מולה, והוא המשטרה. עצמאותה היא נושא מרכזי. זו הצעת חוק שקשה להכריז על חשיבותה, ותהיה לה השפעה דרמטית. איננו מתנגדים לשינויים, אבל שינויים דרמטיים שכאלה חשוב שייעשו בדיון מעמיק.

"המשטרה אינה צבא, המשטרה עובדת מול אזרחים ולא מול אויב מוגדר כמו הצבא. והשאלה, מה הבעיה במצב הנוכחי? ובהתאם לכך יש לפעול ולשפר. אנחנו זקוקים לתקציבים, לכוח-אדם ועוד.

"אני יודע כיצד לממש את התוכניות. כמפקח הכללי אני יודע לייצר את השינוי. לשר יש סמכויות רבות. שירתתי תחת שני שרים, זה לא שלא היו מחלוקות. הצעת החוק לא מפרטת מה ניתן ומה לא לעשות במסגרתה. יש היום סמכויות רחבות לשר".

ח"כ בן גביר הפטיר לעבר המפכ"ל: "אבל אין שם מדיניות, קובי". המפכ"ל, רב-ניצב שבתאי, אמר בתגובה: "יש תקציבים, ותוכניות העבודה כולן נתונות בידי השר, הסמכויות לקבוע קצינים מדרגת סנן-ניצב, השר מאשר כל מינוי ומינוי. הסמכות להכרזה על אירועי חירום היא בידי השר, ולכן קשה לי להבין, כי השר הוא מעין חותמת גומי.

"הצעת החוק היא דקלרטיבית. עצם ההצעה להשוות את המשטרה לצבא תפגע במערכת היחסים המורכבת בין השוטרים לאזרח. אני מנסה להבין את מהות הסעיף לצמצום סמכויות המפכ"ל. האם בהפגנות השר יקבע האם לקיים אותן או לא?". 

13:05

מרתון חקיקה 

מרתון חקיקה של קואליציית נתניהו החל היום (ד') בצהריים בוועדות הכנסת להכנת ארבעה חוקים לקריאה ראשונה: תיקון חוק יסוד: הממשלה ("חוק דרעי"), חוק כהונת שר נוסף במשרד הביטחון וסמכויותיו (לבקשת ח"כ בצלאל סמוטריץ'), חוק סמכויות השר לביטחון הפנים (של ח"כ איתמר בן גביר) וכן חוק פיצול סיעה לדרישת בנימין נתניהו. 

● 62 בעד, 53 נגד: חוק דרעי אושר בקריאה טרומית 
● כך מתכוננים בליכוד להכשיר את מינוי דרעי לשר
● מה ההשלכות של הפסקת עבודות התשתית בשבת, ומה עומד מאחורי סערת החשמל | ניתוח

בייעוץ המשפטי של הכנסת נוטים לחלק את ארבעת החוקים לשתי קבוצות: "חוק בן גביר" ו"חוק דרעי", שיהיו קשים יותר לחקיקה; וכן חוק פיצול סיעה וחוק שר במשרד הביטחון, שמשחזרים מצב קודם. כך, חוק פיצול הכנסת ישוב לקדמותו ויאפשר פיצול סיעה ברוב של שליש בלבד, כפי שהיה לפני התיקון שהוביל גדעון סער.

בנוסף, חוק כהונת שר נוסף במשרד הביטחון הוא חוק שהעבירה הקואליציה בממשלת גנץ-נתניהו לטובת כהונת ח"כ מיכאל ביטון בזמנו כשר במשרד הביטחון. החוק המוצע כעת לא יאפשר גם העברת סמכויות כפי שדרש סמוטריץ', ואלה יעברו לפי הצעת הייעוץ המשפטי של הכנסת רק בהחלטת ממשלה ולא בחוק. 

חוק דרעי: "היבט פרסונלי משמעותי" 

בתוך כך, בעוד בייעוץ המשפטי לממשלה מקשים על חקיקת "חוק דרעי", בייעוץ המשפטי של הכנסת לכאורה מתארים תיקון פשוט, שכן מדובר בהשוואת מצב השר למצב של חבר הכנסת. חברי הוועדה יידרשו להתייחס לארבע שאלות: שאלת הפרסונליות, שאלת העיתוי, שאלת הרטרואקטיביות וכן האם מדובר בתיקון מבהיר או מחדש.

ח"כ משה ארבל מש"ס הציג את "חוק דרעי" ואמר כי "ברור שהחוק מתייחס למאסר בפועל כיום ולא מאסר על-תנאי. מדובר בהצעת חוק מיותרת, ולא נדרשנו לחוקק אותה, משום שברור שריצוי עונש הוא רק במאסר בפועל. כיום אין לטעמי סמכות ליו"ר ועדת הבחירות לדון בסוגיית הקלון, משום שהסמכות נתונה לו רק אם נקבע מאסר בפועל ולא מאסר על-תנאי". עוד לדבריו, לא מדובר בחקיקה פרסנולית ולא רטרואקטיבית, שכן החוק יחול על כל אחד מחברי הכנסת שימונו לשר וכן רק לקראת השבעת הממשלה שתבוא.

במסמך שהכין הייעוץ המשפטי של הכנסת לחברי הכנסת נכתב בהקשר להיבט הפרסונלי ב"חוק דרעי" כי "במקרה שלפנינו מדובר בתיקון חוקתי שמבקש לצמצם מגבלה חוקתית הנוגעת לרף הנדרש מבחינת טוהר המידות של חלק מהשחקנים במערכת הפוליטית, ולא מוצע להחילו באופן עתידי, על הכנסות הבאות למשל, אלא באופן מיידי. על כן, יש בו היבט פרסונלי משמעותי המקשה על הוועדה לדון בו 'מאחורי מסך בערות', ומטבע הדברים הדיון יושפע מזהות הגורמים שהתיקון משליך עליהם". 

לדברי עו"ד גור בליי, היועץ המשפטי לוועדה הזמנית שמכינה את החוק, "מדובר בשינוי החוק ולא בהבהרתו. הכנסת מבקשת לשנות את הקף מבחינת טוהר המידות של השחקנים במערכת הפוליטית עצמה. אם הכנסת סוברת שיש לתקן את החוק - אז אפשר להחיל מהכנסת הבאה, ואז זה הכי נקי. יש פה היבט פרסונלי משמעותי".

לדברי עו"ד אביטל סומפולינסקי מהייעוץ המשפטי לממשלה, "ח"כ ארבל מבקש לשנות את ההסדר בחוק ולא בהבהרה בלבד. לשיטתנו, התיקון הזה לא מסיר חוסר בהירות - אם זה היה כך, היה צריך להיות כתוב 'מאסר, לרבות מאסר על-תנאי'. בעבר הכנסת מצאה לנכון להבחין בין שרים לחברי כנסת. חקיקה ערב הקמת ממשלה היא משיקולים קואליציוניים. זה מעורר קושי כשמדובר בחוקי יסוד. מדובר על הצעת חוק שמדברת בסוגיה מאוד רגישה, ואנחנו לא ממליצים לעשות בכך תיקונים לצורך הקמת ממשלה". 

חברי הכנסת מהקואליציה העתידית יצאו נגד סומפולינסקי וטענו כי היא מטעה את חברי הוועדה. ח"כ שמחה רוטמן אמר "אני כופר בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל פסיקה של הכנסת. חד משמעית", ואילו יו"ר הוועדה ח"כ שלמה קרעי קרא לה להבהיר את הדברים. "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. זה עיקרון מקובל פה בכנסת. בטח בסוגיה כ"כ רגישה כמו טוהר המידות של שרי הממשלה", השיבה סומפולינסקי.

עו"ד זיו מאור, יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, מסר: "הציבור הישראלי קרא את הרשעת דרעי, והציבור הישראלי לא השתכנע. שופטים ופקידים יקרים, אתם צריכים להתיישר עם הרצון של הציבור אצלו אתם עובדים. הפקידים פה מכשירים את הקרקע לעתירה נגד החוק גם אם יחוקק כחוק. הפצצה הזו חבויה כאן בחוות-הדעת, ואני מבקש מחברי הקואליציה לומר שדעתם של שופטי העליון לנושא הזה לא רלוונטית. לפי חוק יסוד במדינת ישראל, שופטים במדינת ישראל לא יכולים לבטל שום חוק, על כמה וכמה חוק יסוד. הציבור הישראלי בחר באופן פרסונלי בדרעי לתפקיד שר, וההתנגדות אליו היא התנגדות פרסונלית". 

חוק בן גביר: ביקורת משפטית צולבת

במקביל החלה בוועדה אחרת הכנת "חוק בן גביר", שנתון לביקורת משפטית צולבת הן של הייעוץ המשפטי בכנסת והן של הייעוץ המשפטי בממשלה.

על-פי הצעת החוק, מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים הוא מנחה וקובע המדיניות למשטרה, אלא שבייעוץ המשפטי של הכנסת טוענים כי יש להבהיר את הסמכות לפיה השר לא יהיה מעורב בפתיחה של תיקים וחקירה וכן לא בהפגנות. גם עצמאות המפכ"ל לפי החוק החדש תידרש להבהרה.

ח"כ בן גביר הציג את החוק, תקף מפכ"לים שיצאו נגדו ואמר: "זו פקודה שמנוסחת מקום המדינה. נודה על האמת - אם לא היה מדובר באיתמר בן גביר, הייתם אומרים כל הכבוד. יש קמפיין מתוזמר שנועד להלך אימים, ואנחנו יודעים ממי זה מגיע. הראשון הוא עמר בר-לב, שלדיונים הכי חשובים לא הגיע. שר שלא מבין את תפקידו, שלא מבין שצריך לתת גב לשוטרים".