לא רק סייבר ופינטק: הטכנולוגיות החדשות שמשבשות תעשיות ותיקות

רונית אשל, ראש אגף ייצור מתקדם ברשות החדשנות, פתחה את הפאנל בכנס הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2022: "אחרי 20 שנות ניסיון בתעשייה הגעתי לרשות החדשנות, כדי לקדם את התעשייה הישראלית. היתרון היחסי בתעשייה שלנו הוא הבידול הטכנולוגי, על ידי שילוב של החוכמה בתוך המוצר. לא נוכל להתחרות בסין בתפוקות הייצור, וזו לא המטרה שלנו. אנחנו רוצים להיות תחרותיים בכל מקום בעולם בעזרת חכמה בתוך המוצרים. גם חברות טכנולוגיה שהופכות לחברות יצרניות, וגם חברות ייצור שרוצות להשתדרג טכנולוגית. הרי מה זה הייטק? זה טכנולוגיה בעצימות גבוהה. זה לא רק סייבר ותוכנה, אלא גם בפלסטיק ובמזון ובכל תחום בחיים שלנו". 

● חשיפה: אלה 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס 
● משווי של 30 מיליון דולר ל-450 מיליון בשנתיים: זה הסטארט-אפ המבטיח של גולשי אתר גלובס
● בכיר בג'יי.פי מורגן צ'ייס: "המיתון משבש את הפעילות, ומזה תצמח הטכנולוגיה הגדולה הבאה" 
● שלמה קרמר: "אנחנו חושבים שכל 2023 תהיה משברית. חלק מהחברות ייעלמו"
● מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "הפיטורים לא מדלגים על אף אחד" 

יקיר סודרי, CTO ומייסד-שותף בבילדוטס, הציג את התחום שלו: "אנחנו עוסקים ב-AI שעוזר לאתרי בנייה להפוך את הקונספט הכאוטי של אתר בנייה למשהו מאורגן, שמאפשר לקבל החלטות מסוגרות במקום אחד. היום אתרי בנייה נוטים לסיים תהליכים לאט, לא בזמן, בצורה מסוכנת. אנחנו רוצים שהדאטה ינחה את קבלת ההחלטות".

גלי וינרב, כתבת גלובס שמנחה את הפאנל, שאלה: "האם עוד 5 שנים כשאעשה שיפוץ, אוכל ללחוץ על כפתור ולדעת מה קרה ומה יקרה בלי לשאול אף אחד?"

יקיר: "שיפוץ זו בעיה יחסית פשוטה. דמייני פרויקט של 500 דירות, מאות אלפי מטרים בבת אחת. גם עשרות אנשים שמסתובבים שם כל יום לא בהכרח מסוגלים להבין מה קורה ואיך זה מחובר ללו"ז ולתוכניות שלהם. אנחנו רוצים מקום אחד נגיש ונוח שבו אפשר לנהל את העסק הזה".

פתרונות לגיל השלישי ושירותי האבקה לכוורות

בתאל וולנטיין-בלאיש, CBO חברת BeeHero: "אוכלוסיית הדבורים קטנה מידי שנה, בזמן שאוכלוסיית האנושות גדלה. אוכלוסיית הדבורים קריטית, כי בלי דבורים אין מזון. אנחנו מספקים שירותי האבקה מדוייקת. איך עושים לזה אופטימיזציה? אנחנו פורסים חיישנים בתוך הכוורת, שמנטרים את פעילות הכוורת. הופכים קופסת עץ לקופסה חכמה. באמצעות הנתונים האלה, אנחנו יודעים להגיד מה ביצועי הכוורת. אנחנו יכולים להתריע בזמן אמת לדבוראים ולעזור להם לקבל החלטות בשטח באמצעות התערבות ממוקדת. זה משפר ומגביר את תפוקת ההאבקה. אנחנו יכולים לזהות שיש בעיית מלכה, טפילים, מה הולך להיות שיעור הילודה הצפוי, האם הכוורת עומדת להתפצל, אנחנו משדרים את זה בזמן אמת לפלטפורמות שלנו"

ד״ר ענת עקה זוהר, משנה למנכ"ל בית בלב מקבוצת מכבי: "אנחנו הולכים להוביל טרנספורמציה משבשת בבריאות. אחד החסמים הכבדים בתחום הבריאות הוא בתחום הדאטה - קופות החולים מחזיקות בדאטה, והן מסננות את היזמים. אנחנו רוצים לפתוח את הדאטה שלנו. אנחנו נותנים שירותים 360 מעלות לגיל השלישי. יש לנו היום בעולם יותר קשישים מילדים. אנחנו רוצים שכמה שיותר יזמים וחוקרים ייכנסו לעולם הזה ויצרו פתרונות לגילאים האלה. אנחנו רוצים לפתוח בפניהם את הדאטה שיאפשר להם לעשות את זה. אנחנו רוצים מנגנונים שמנבאים תחלואה ומאפשרים כמה שיותר שנים של חיים איכותיים לקשישים".

רועי אברהמי, מנהל מערך החדשנות של נמל אשדוד: "האנושות התגלתה במערומיה בתקופת הקורונה. 85% מהסחורות בעולם ו-95% מהסחורות בישראל עוברות דרך הים, אונחנו תלויים בשרשרת האספקה העולמית. הבנו כמה השרשרת הזאת חשובה. יש פער משמעותי בין עולם ההייטק לבין עולם הספנות שבו אנחנו לפעמים פורקים באותה דרך שבה פרקנו לפני 100 שנה. בתור הנמל הממשלתי של ישראל, הבנו שאנחנו צריכים להיות תשתית לחברות סטארט-אפ ישראליות כדי לגשר על הפער הזה. לשמחתנו אנחנו באוקיינוס כחול, אין לנו הרבה מתחרים. הקמנו תוכנית אקסלרציה לסטארט-אפים שמתמקדת בתעשייה הימית".

מה ההתנגדויות שאתם נתקלים בהן?
"העובדים של הנמל מתנגדים לטכנולוגיה כי הם מפחדים שזה יחליף אותם. אבל הפחד נובע מאי-ידע, והעיקר הוא להנגיש את הידע הזה. הוועדים שלנו יודעים להשיג את מבוקשם, אבל מעבר להתנגדות הם יושבים על ידע שלא יסולא בפז. ה-Know-how על הפעלת הנמלים נמצא אצלם. בפאוור פוינט הכל עובד, אנחנו יורדים עם הטכנולוגיה אל הרציפים. כל טכנולוגיה צריכה את המנופאי, המהנדס... אנחנו פותרים בעיות לא רק לנמל אשדוד, אלא לכל נמלי העולם. אנחנו מתרגמים את הנקודות הכואבות של העובדים שלנו לפתרונות לכל נמלי העולם. פיתוח של סביבה נמלית טכנולוגית בינלאומית הוא האינטרס של כולנו: נמל אשדוד, מדינת ישראל ומערכת הסחר הגלובלית כולה".

אברהמי נתן דוגמה למהלך שהם עשו יחד עם העובדים: "כששכרתם רכב בחו"ל, הייתם צריכים לסמן באיקסים איפה יש בעיות, ואז בהחזרה זה נורא מדאיג, כי צריך לוודא שכל השריטות או התקלות לא קשורות אליכם. אצלנו בנמל קשה לנו להוכיח האם הנזק נעשה במקור או בזמן השינוע שקשור אלינו. השתמשנו בפתרון טכנולוגי במסגרתו סרקנו רכב רכב, אבל זה האט את הפריקה ואיתו את הפרמיות של העובדים. ברגע שהורדנו רמפה שהאטה את זה, הצלחנו גם להאיץ את הבדיקה, והיום פולקסוואגן רוצים את הטכנולוגיה".

דיסראפשן: התעשיות הותיקות מתנגדות לחדשנות

יקיר סודרי מבילדוטס מביא את ההתנגדויות שהוא נתקל בהן: "אני בא לפרויקטי בניה, והם לא מאמינים שזה יכול לעבוד, כי ככה הם עובדים עשרות שנים. ושואלים - ואם זה לא יעבוד? ואם זה לא יהיה מספיק טוב? ואם זה יהיה שגוי? לא מספיק מעודכן? מבחינתם, דאטה רע הוא גרוע יותר מחוסר בדאטה, וזה מחסום שצריך להתגבר עליו".

בתאל וולנטיין-בלאיש מ- BeeHero מספרת על חוויות דומות: "בתעשיית החקלאות המסורתית שמתבססת על ניסיון העבר והעברת ידע מדור לדור, לפעמים מאתגר להטמיע צורות עבודה חדשות. הטכנולוגיה אומרת א', וסבא-רבא שלי אומר ב'. אז מה עושים? פעם לקוח התקשר בבהלה: אין לי מספיק דבורים להאבקה. אבל לפי הדאטה שלנו דווקא יש. אז הוא הביא בודק אזורי, וגילה שצדקנו".

רונית אשל מרשות החדשנות: "זה תלוי בשדרת ההנהגה במפעלים שמחליטה לעשות דיסראפשן במפעל עצמו. התפיסה המוקדמת לגבי תעשייה ומפעלים היא שהם מאוד שמרנים. השמרנות מקבעת אותם. אבל החיבור בין הטכנולוגיה והסטארטפים בישראל לתעשייה המסורתית מקפיץ אותה קדימה. צריך לגשר על הפער הזה ולייצר את השיח האפקטיבי בין החברות שנותנות פתרונות לבין התעשיות שהן לפעמים באמת יותר שמרניות. המקום שבו זה הכי מצליח זה איפה שיש דור המשך שרוצה לקחת את התעשייה קדימה. המקרים הכי מעוררי השראה הם אלו שבהם תעשייה מסורתית שינתה את פניה לגמרי - יש חברה שעסקה בייצור גרביים ושינתה את כל האופי של המוצר שלה למוצר אורתופדי, והצליחה לפנות לשוק אחר לגמרי של מכשור רפואי. מפעל סוכריות העיפו את הסוכר והחליפו אותו בתוספי תזונה ושינתה את השוק שלו".

ד״ר ענת עקה זוהר מ"בית בלב": "כשאנחנו אומרים שנפתח את הדאטה של המטופלים, יש המון התנגדות. קודם כל מצד רופאים - הרי אנחנו פותחים את הדאטה גם למטופלים עצמם, ולא ברור מי הבעלים של הדאטה. אנחנו רוצים לתת למטופל את כל הדאטה באפליקציה, והוא יוכל לקבל את ההחלטות לגבי השתתפות בפרויקטים, בדיקת רופאים צד ג' וכו'. מי שכותב את התיק הרפואי הכי חושש, כי פתאום יהיו עוד עיניים שבוחנות אותו. אנחנו מתחילים בפתיחת אזורים שהם מרגישים איתם יותר בנוח, ומשם נתקדם"

איך השתנתה התפיסה של הטכנולוגיה אצלכם ב-5 השנים האחרונות?
רועי אברהמי מנמל אשדוד: "אנחנו מורידים את הסיכון למשקיעים, כי הנמל הוא one-stop-shop . אנחנו גם בטא סייט, גם לקוח, גם משקיע, וגם אנחנו מוצאים לקוחות ומשקיעים נוספים בעולם. הדרך הנכונה לקדם חדשנות בתעשייה מסורתית היא דרך שימוש בידע של העובדים, מקור הסמכות המרכזי בכל הנוגע לצרכים של התעשייה הימית. המוצר שנוצר דרך הסינרגיה בין הטכנולוגיה לידע של העובדים הוא פתרון לבעיות שיש בכל נמל אחר בעולם".

בתאל וולנטיין-בלאיש מ- BeeHero : "אם המטרה של הסייבר היא למנוע התקפות חיצוניות, אנחנו מגינים על תעשיית המזון. אנחנו רואים יותר קרנות מסורתיות שמתעניינות בטכנולוגיה חקלאית".

 *** גילוי מלא: הכנס בשיתוף J.P.Morgan, בחסות מיקרוסופט ו-Next47 ובהשתתפות רשות החדשנות.