משרד התקשורת בניהולו של שר התקשורת יועז הנדל מאמץ את המלצות הוועדה לאסדרת הרגולציה על הרשתות החברתיות הפועלות בישראל. הוועדה הוקמה בסוף 2021 על-ידי הנדל במטרה להמליץ על אסדרת פעילות הפלטפורמות החברתיות המקוונות. בראש הוועדה עומדת לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, ובין חבריה ד"ר מיכה גודמן, פרופ' קרין נהון ועוד.
● משרד המשפטים מציג: החוק שיאפשר לתבוע בקלות את הרשתות החברתיות בישראל | בלעדי
● הערכות: הממשלה החדשה תדחוף לאישור עסקת ממשלת אבו דאבי-הפניקס | ניתוח
● ליעד אגמון: "יש לי פה גדול, אבל אנשים אוהבים את מי שלוקח סיכון" | הסטארט-אפים המבטיחים 2022
עיקרי ההמלצות של הוועדה: החלת רגולציה על פלטפורמות עם מעל 500 אלף משתמשים פעילים בישראל (5% מאוכלוסיית המדינה), קביעת אחריות משפטית של מפעילי הפלטפורמות ביחס לתכנים בלתי חוקיים פוגעניים מובהקים המפורסמים, לחייב את הפלטפורמות לתפעל מוקד מקוון לדיווח על תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים ולטפל בדיווחים אלה, חובת שקיפות והקמת נציגות בישראל ועוד.
לצד זאת, ההמלצות של הוועדה מתייחסות לצדדים המשפטיים - להסמיך את בתי המשפט להוציא צווים להסרת תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים, משמע הרשתות החברתיות חייבות באחריות התוכן המתפרסם אצלן.
להחיל אחריות משפטית
יו"ר הוועדה, מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין מסבירה בשיחה עם גלובס את הנחות היסוד:
"אנחנו אומרים שפלטפורמה דיגיטלית היא גוף דו-מהותי", כך אבישר בן-חורין. "בשעה שהיא משפיעה על חיים בהיקף ומעצבת שיח, חיות נורמות מעולם המשפט המינהלי. היא משנה את פני העולם, ונגמר הסיפור - זו לא חברת פיתוח קטנה. נקודה נוספת - הפלטפורמות אינן רק לוח מודעות, הן מנהלות תכנים לכל דבר ועניין, ולכן הוועדה ממליצה להטיל עליהן אחריות".
שר התקשורת יועז הנדל מסר כי "צריך להחיל על הפלטפורמות הדיגיטליות אחריות משפטית ביחס להפצת תכנים מיניים בלתי חוקיים, הסתה לאלימות וטרור ועוד. זכותם של אזרחים לסביבה מקוונת מוגנת, זכותן של מדינות להגן על עצמן ולמנוע הסתה לטרור, קריאות לאלימות, ובוודאי זכותו של אדם בודד לקבל סעד מול תאגידי ענק המפעילים את הפלטפורמות הדיגיטליות. הצעד שאנחנו עושים היום מקרב אותנו למרחב מקוון מוגן ובטוח יותר תוך שמירה מקסימלית על חופש הביטוי".
מדובר במהלך האחרון של יועז הנדל בתפקיד שר התקשורת, מיד לאחר שאיחוד האירופי פועל בכיוון דומה. עם זאת, חשוב לציין כי במשרד המשפטים כבר התחילו לעסוק בנושאים אלה ואף הגישו טיוטת תזכיר חוק שנוגעת בליבת חלק מהנושאים, כפי שפורסם בזמנו בגלובס. עם זאת, צריך להגיד שעדיין לא חוקק החוק, ועדיין נדרש כי תטופל הלקונה בחוק שלא עוסקת ברשתות החברתיות כלל.
במשרד התקשורת מתעקשים שהם צריכים להיות הרגולטור בתחום
וזו הביקורת גם של מומחים המתעסקים בתחום. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט וטכנולוגיה, מסבירה בשיחה עם גלובס כי הבעיה היא התזמון ביחס לשר הנדל היוצא. "הבעיה הראשונה עם הדוח הזה היא שמלכתחילה מדובר בנושא שלא נמצא בגדר הסמכות של משרד התקשורת. ולכן, כאשר שר התקשורת בחר להקים את הוועדה,חשבנו שהוא יעשה תיקוני חקיקה בתור השר. אבל הדוח הזה מוגש לפני שהשר הנדל מסיים את כהונתו, כך שהסיכוי שיקרה משהו עם הדוח הזה הוא אפסי", כך לדבריה.
במשרד התקשורת מסבירים כי כבר החילו בעבודה ממשלתית מקצועית סביב זה, והם החליטו להשלים אותה. בצוות ישנם פרופסורים שעשו עבודה מטה ומחקר משמעותי, ולכן הם הגישו את ההמלצות. בנוגע לביקורת על כך שהנדל יוצא החוצה, במשרד התקשורת אומרים כי יעשו מאמץ להציג את המסקנות לשר החדש ולמנכ"ל החדש כדי לוודא שהמהלך לא ייעצר.
ביקורת נוספת המופנית כלפי המהלך של משרד התקשורת, היא הקריאה להקמת רגולטור ייעודי לרשתות החברתיות: בעוד בתזכיר חוק אסדרת שידורי הטלוויזיה, חוק שאותו משרד התקשורת מקדם, נאמר כי צריך לאחד את הרגולטורים, כולל על הדיגיטל. במשרד התקשורת עונים גם על זה ואומרים כי גם בהמלצות הנוכחיות, הם מדברים על רגולטור אחוד, שאחד מזרועותיו יעסוק ברשתות החברתיות. בדומה למה שקורה בבריטניה ובאיטליה, רגולטורי התקשורת במדינה.
ד"ר שוורץ-אלטשולר מסבירה כי מדובר במהלך קריטי שחייב לקרות. "לאסדר רשתות חברתיות זה צורך השעה, אין סיבה שהמשתמשים בישראל יהפכו לחצר אחורית כאשר הדברים מקבלים אסדרה באירופה".
לדברי חברת הוועדה, פרופ' קרין נהון, "המרחב הציבורי הפיזי ששנים היה תחת אסדרה של מדינות, הופקע בשנים האחרונות לטובת פלטפורמות חברתיות שמאסדרות את המרחב הדיגיטלי על-פי השקפת עולמן ועל-פי מטרותיהן המסחריות, וככאלה הן צברו כח רב.
"הדוח מאפשר להסתכל בצורה רחבה על יחסי הפלטפורמות החברתיות מול המשתמשים ומול המדינה, במטרה לייצר מרחב מקוון הוגן, ומציע בין השאר הטלת אחריותיות על תכנים בלתי חוקיים ופוגעניים תוך פגיעה מינימלית בחופש ביטוי, דרישה לרמת שקיפות הולמת ומתן חובות צרכניות שמטרתן להעצים את ציבור המשתמשים ולשמור על הזכויות שלהם. אני בטוחה שהדוח יהווה נקודת יחוס לחקיקה ולדיון ציבורי עתידי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.