מניית ענקית התשתיות שיכון ובינוי מציגה השנה ביצועים חלשים במיוחד. מתחילת 2022 איבדה מניית החברה שבשליטת נתי סיידוף כ־40% מערכה והיא שנייה רק לחברת הביוטק אופקו ברשימת המניות הגרועות של מדד ת"א־35. הרחבת המבט לעבר רשימת המניות הכלולות במדד ת"א־125, תגלה שרק 10 מניות הכלולות בו הציגו ב־2022 תשואות גרועות יותר.
● הפד מעדכן את התחזיות: הריבית תמשיך לעלות ותגיע ליותר מ-5%, האבטלה תטפס
● שתי דירות זהות, שתי הגרלות ופער של 40% במחיר | בדיקת גלובס
● עסקת הענק של אבו דאבי והפניקס: המספרים, המכשולים והמרוויחים הגדולים | ניתוח גלובס
קרוב למחצית מהירידה רשמה מניית שיכון ובינוי בשלושת החודשים האחרונים, בהשפעת עליית הריבית והאינפלציה. אלו הגדילו את עליות המימון של החברה כמעט פי שניים, לרמה של 157 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה לעומת 85 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד.
לקבוצת שיכון ובינוי הון עצמי של 4.7 מיליארד שקל, המהווה רק 19% מסך המאזן. סך ההתחייבויות של הקבוצה עמד בסוף ספטמבר השנה על 20.1 מיליארד שקל, מתוכן התחייבויות פיננסיות בהיקף של 14.7 מיליארד שקל.
מנגד, לקבוצה, הנסחרת בשווי של כ־5.2 מיליארד שקל, היו בסוף ספטמבר מזומנים ופקדונות בשווי של כ־3 מיליארד שקל, לאחר שביצעה בתחילת השנה גיוס הון של 251 מיליון שקל בדרך של הנפקת זכויות. מוקדם יותר החודש החליטה החברה על הנפקת זכויות נוספת, שבמסגרתה היא תנסה לגייס עוד כ־330 מיליון שקל בהנפקת מניות.
עסקה שלא ברור אם תתממש עד סוף 2022
בעל השליטה נתי סיידוף, כבר הודיע שיזרים את חלקו בהנפקה, בסך של כ־152 מיליון שקל, כפי שעשה גם בהנפקה הקודמת. במקביל, הודיעה אז שיכון ובינוי כי היא שוקלת להכניס שותפים בכל אחת מחברות (או שותפויות) הזכיין בפרויקטים של משרד הביטחון, בהם זכתה החברה.
מדובר בפרויקט קריית המודיעין, פרויקט קריית התקשוב, ופרויקט "אופק רחב" (הקמת המחנה הרב זרועי של צה"ל בסמוך לעיר רמלה). עם זאת, שיכון ובינוי הבהירה כי אין מדובר בהכנסת שותף לשלב הבנייה של הפרויקטים, אלא רק לשלב שבו הם יהפכו לפרויקטים מניבים.
קבוצת שיכון ובינוי פועלת בתחומי התשתיות, האנרגיה והנדל"ן. על רקע המלצות ועדת הריכוזיות, גם הודיעה החברה כי היא מנהלת שיחות לא מחייבות עם משקיעים אשר מביעים עניין ברכישת זכויות החברה במתקן התפלת המים בחדרה.
עוד קודם לכן, דיווחה שיכון ובינוי לפני כחודשיים כי נענתה בחיוב להצעה שקיבלה למכירת חלקה (21.6%) בחברת הזכיין בפרויקט כבישי האגרה בטקסס (SH-288) תמורת כ־420 מיליון דולר (1.4 מיליארד שקל). ההצעה הוגשה על־ידי שותפה אחרת בפרויקט, והיא משקפת לחברת הזכיין שווי של כ־1.95 מיליארד דולר (6.7 מיליארד שקל).
העסקה האמורה (ככל שתבוצע) עשויה להניב לחברה רווח של כמיליארד שקל ותזרים חופשי אף גבוה יותר. עם זאת, שיכון ובינוי גם הבהירה אז, כי ההצעה כפופה להשלמת העסקה וקבלת כלל האישורים הרגולטוריים, עד ליום 31 בדצמבר 2022, כאשר הסיכויים לכך אינם גבוהים. כך שבפועל לא ברור כלל האם עסקה זו תתממש לבסוף, ואם כן, באילו תנאים.
כל הפעולות הללו, אמורות להזרים מזומנים לחברה ולצמצם את המינוף שלה, שלוחץ על שווי החברה בתקופות של ריבית עולה. אלא שבמקביל, ממשיכה שיכון ובינוי להשתתף במכרזים להקמה ותפעול של פרויקטים חדשים, בדגש על ארה"ב.
השבוע דיווחה למשל על הצלחה בגיוס המימון להקמת השלב הראשון בפרויקט הגשרים הגדול במדינת פנסילבניה. מדובר בפרויקט לתכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של תשעה גשרים עבור מחלקת התחבורה של מדינת פנסילבניה.
השלב הראשון כולל הקמה ותפעול של שישה גשרים ושלב השני כולל שלושה נוספים. שיכון ובינוי מחזיקה ב־40% מחברת הזכיינות שנבחרה להקים את הפרויקט, וכן לתפעל ולתחזק אותו במשך 30 שנה מתום הקמת כל שלב.
המנכ"ל: "נרחיב את הפעילות בארה"ב"
עלות הקמת השלב הראשון מוערכת בכ־1.75 מיליארד דולר, כאשר עלות התחזוקה והתפעול של הגשרים מוערכת ב־140 מיליון דולר מדי שנה. לצורך מימון השלב הראשון, השלימה זכיינית הפרויקט את השלב המקדים בהנפקת אג"ח שזכתה לביקוש משמעותי מצד גופים מוסדיים מארה"ב וממדינות נוספות, במסגרתו התקבלו הצעות להשתתפות בסך של כ־11 מיליארד דולר.
מדובר בסכום הגבוה פי שישה מהסך הדרוש לצורך מימון השלב הראשון בפרויקט, אשר הושפע לטובה מדירוג השקעה שקיבלה ההנפקה משתי סוכניות דירוג בינלאומיות ( BBB מינוס מפיץ' ו־Baa2 ממודי'ס). בעקבות הביקוש הגבוה, הובטח בגיוס הדרוש סך של כ־1.75 מיליארד דולר.
תמיר כהן, מנכ"ל שיכון ובינוי, מדגיש כי "בכוונת שיכון ובינוי להמשיך ולהרחיב את פעילותה בתחום התשתיות בארה״ב, וזאת בהתאם לאסטרטגיה שלפיה יגדל היקף הפעילות בארה״ב בתחומי התשתיות והאנרגיה באופן משמעותי בשנים הקרובות". כהן הוא גם נציגו בישראל של בעל השליטה הנוכחי, נתי סיידוף, אשר רכש מניות השליטה מידי שרי אריסון באוגוסט 2018, תמורת תמורת 1.1 מיליארד שקל, במה שנראה עד לתחילת השנה הנוכחית כעסקה חלומית והיום נראה הרבה פחות ככזו.
מאז, חילקה שיכון ובינוי דיבידנד אחד של 60 מיליון שקל (כמחציתו לכיסו של סיידוף) ב־2019, אבל מנגד גם גייסה החברה מאז כ־550 מיליון שקל בשני מהלכים של הנפקות זכויות, בהן הזרים לה סיידוף עוד כ־260 מיליון שקל (לא כולל ההנפקה הנוכחית).
כך שבסך הכל השקיע סיידוף סכום (נטו) של כ־1.33 מיליארד שקל ברכישת 46.6% ממניות שיכון ובינוי, אשר שווה במחיר השוק הנוכחיים כ־2.45 מיליארד שקל. כעת, כאמור, הוא יזרים לחברה עוד 152 מיליון שקל בימים הקרובים במסגרת הנפקת הזכויות השלישית שהיא מקיימת מאז רכישת השליטה על ידו.
בראיון לגלובס שנערך מוקדם יותר השנה, אמר כהן כי "בעל השליטה מאמין בפיתוח של החברה ומאמין בפרויקטים שהיא קונה ובונה". הוא הדגיש אז, כי "החברה קנתה הרבה נכסים טובים ומישהו צריך לשלם על הנכסים האלה. היינו צריכים להביא הון משלנו כדי לקנות אותם.
"גם הפיתוח והגדילה בארה"ב עולים כסף, בטח בשלב הנוכחי. זכינו שם בפרויקט של 1.5 מיליארד דולר, אבל עד שנגיע למצב שנבנה אותו ונרוויח ממנו, מישהו צריך לממן את כל זה. ככה שאת הפירות של מה שאנחנו עושים עכשיו נראה בעוד שנתיים וחצי ואני מעריך שגם בעל השליטה רואה ומבין".
ההתפתחויות האחרונות בשיכון ובינוי
1. גיוס הון של עד 330 מיליון שקל בהנפקת זכויות, מתוכו 152 מיליון מבעל השליטה נתי סיידוף
2. מחפשת שותפים לשלושה פרויקטים של משרד הביטחון שבהם זכתה ובהם קריית המודיעין
3. מנהלת שיחות עם משקיעים המעוניינים לרכוש ממנה את מתקן התפלת המים בחדרה
4. מסכימה למכור את חלקה בכביש האגרה בטקסס תמורת 420 מיליון דולר
5. גיוס של 1.75 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח בארה"ב להקמת גשרים בפנסילבניה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
