הכותב הוא מנהל מדור שיווק מדדים, מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך
חיפוש המונח ESG בגוגל מעלה כ-425 מיליון אזכורים, דבר המעיד על רמת ההתעניינות הגוברת לנושא בכל העולם. מדדי ESG מתייחסים לשלושה פרמטרים הנמדדים בעת הערכת חברה: סביבה (Environment) חברה (Social) וממשל תאגידי (Governance). קריטריונים אלה מסייעים למשקיעים לבצע הערכת סיכון־סיכוי של החברות השונות, מתוך הנחה כי חברות ערכיות יניבו תשואה עודפות לאורך זמן.
יש הטוענים כי מדובר בטרנד חולף או באזז שיווקי. לעומתם, יש הטוענים כי מדובר במגמה שתלך ותתרחב ואף צפויה לחדור לכל תיק השקעות, החל מענקית ההשקעות בלקרוק, הנושאת את דגל ה־ESG ועד לתיק ההשקעות של הציבור הרחב.
הבורסה בת"א הייתה החלוצה בתחום ה־ESG עם השקת מדד ת"א־מעלה לאחריות חברתית כבר בתחילת 2005. הבורסה הקדימה את זמנה עם השקת מדד בתחום, אך הוא לא צבר היקף השקעות משמעותי ובשיאו הגיע לכ־40 מיליון שקל, וזאת למרות שבמרוצת השנים השיא המדד תשואה של כ־250% ביחס למדד הייחוס, מדד ת"א־125, אשר השיא תשואה של כ־135% על פני אותה תקופה.
בקרב משקיעים בינלאומיים מתגבש בשנים האחרונות קונצנזוס רחב לגבי חשיבות השקעות ערכיות וניתן היה להניח כי המשקיעים יעדיפו להשקיע במדד ערכי על פני מדד שאינו משלב ערכים אודות סביבה, חברה וממשל תאגידי. יחד עם זאת, הקושי המשמעותי ביותר בתחום זה נעוץ בעצם הגדרת ערכים אלו. יש הטוענים כי מתודולוגיות המדדים המקובלות כיום מחטיאות למטרה. אובייקטיבית, מדובר בנושא מורכב וסבוך להגדרה. כלומר, נכון להיום חסרה שקיפות בסיסית במתודולוגיות השונות. במתמטיקה ישנם דרכים רבות להגיע לאותה התוצאה, ועל משקל זה, משקיעי ESG אינם מתספקים בתוצאה של אופן החישוב ודירוג החברה, אלא גם מבקשים להבין ולראות את הדרך המלאה שבהן החברות פועלות בהן בתחום ה־ESG עד לקבלת הדירוג הסופי.
הקושי בהגדרת המתודולוגיה הוא לדוגמה כאשר חברה אחראית על זיהום משמעותי באוקיינוס עקב דליפת נפט אשר גורמת נזק גדול לסביבה שייקח שנים לשקמו, ומאידך, אותה חברה תורמת תרומות כספיות נדיבות לשיקום הסביבה, תרומות רבות לבתי חולים ועובדיה מתנדבים באופן קבוע בקהילה. הסוגייה הנבחנת מורכבת בדירוג מכיוון שיש צורך לבחון האם החברה זכאית לציון נמוך או גבוה, ובהתאם ייחרץ גורלה האם תיכלל במדד או לא; במקרה שהיא תיכלל במדד האם יש מקום להגביל את משקלה?
הציבור לא קונה את המתודולוגיה הקיימת
לפי דוח של PWC מאוקטובר 2022, השקעות ESG גלובליות עומדות כיום על כ־18 טריליון דולר וצפויות לגדול לכ־33 טריליון דולר עד שנת 2026. בישראל ישנם רק כמה מוצרים פאסיביים בודדים העוקבים אחר מדדי ESG, המנהלים יחד כ־155 מיליון שקל. דוגמה מובהקת לכך כי עולם ההשקעות הערכי לא מצליח להתרומם בישראל היא קרן מגדל S&P 500 ESG המנהלת כ־143 מיליון שקל, זאת לעומת 26 קרנות שונות בשווי של כ־24 מיליארד שקל העוקבות אחר מדד S&P 500 בגרסת המקור. גרסת מדד ה־ESG השיאה תשואה מעט גבוהה יותר מגרסת מדד המקור, ואפילו העובדה כי הקרן גובה 0% דמי ניהול לא סייעה לשיווקה.
ההיגיון הבריא אומר כי המשקיע אמור היה להעדיף את גרסת המדד הערכי ולא את גרסת המקור הוותיקה, אולם לא כך הדבר, וההסבר היחיד לתופעה זו היא כי הציבור לא "קונה", תרתי משמע, את המתודולוגיה, אינו מאמין בה ולכן מדיר רגליו מהשקעה מסוג זה.
שנת 2022 הייתה אחת השנים הקשות שחווה תחום ה־ESG. שוק המניות היה תנודתי וסוער, אך הסיבה העיקרית לחולשת התחום הייתה עליית מחירי האנרגיה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה. לצורך העניין, בין החברות עם הביצועים הטובים ביותר ב־S&P500 ניתן למנות בעיקר חברות מתחום הנפט והגז, חברות כגון Occidental Petroleum (+130%), EQT (%70+) ואקסון מובייל (%75+). יחד עם זאת, משקיעים ותיקים וודאי יודעים כי בשוק ההון משבר תמיד מהווה הזדמנות.
בישראל הדברים קורים לאט יותר
גופים בינלאומיים עמם אנחנו נפגשים באופן תדיר מתעניינים מאוד בהשקעות ESG בישראל, והם מדווחים בכל פגישה על התפתחות תחום ה־ESG בחו"ל ומתקשים להבין מדוע התחום מסרב להתרומם בישראל. להערכתי, בישראל כמו בישראל, הדברים קורים לאט יותר, מאוד לאט, אבל בסוף הדברים קורמים עור וגידים (בדיוק כמו הרכבת הקלה אשר מתקדמת בדרך הקשה).
בהערכה אישית זהירה, תחום השקעות זה נמצא עדיין בחבלי לידה ובעיות זהות לא פשוטות, אך ילך ויתפתח בשנים הקרובות ולבסוף יגבש את זהותו וזאת בגיבוי הרגולטורים השונים. בהקשר זה, ראוי לציין כי לפני כמה שנים פנתה רשות שוק ההון לגופים המוסדיים בבקשה להגדיר את מדיניות ההשקעות שלהם בהקשר של ESG.
גם רשות ניירות ערך פרסמה נייר עמדה שמתייחס לסוגיה והמפקח על הבנקים גם כן לא נשאר אדיש וביקש מהבנקים להכניס שיקולי אקלים לצורך הערכת הסיכונים. לא זו בלבד, הבורסה כגורם שמחויב לנושא, פרסמה לראשונה בתולדותיה דוח השנה ובכוונתה להמשיך ולקדם סוגיות אלו במסגרת הגברת המודעות בקרב החברות הציבוריות וקידום מוצרי מדדי ESG.
לאחרונה גם ראינו מספר בתי השקעות אשר הצהירו על כך שהם יכניסו את ה־ESG בשיקולי ההשקעות שלהם, אולם יחד עם זאת, נראה כי זה עוד ייקח זמן עד שהנושא יוטמע כחלק אינטגרלי ומשמעותי בשיקולי ההשקעות של הציבור הרחב.
בשנת 2020 המשרד לנושאים אסטרטגיים העמיד מימון לכ־30 חברות ציבוריות לצורך הכנת דוחות ESG ואכן חברות ציבוריות הנסחרות בת"א לקחו חלק במהלך מבורך זה. כיום רשומות בבורסה 64 חברות ציבוריות המפרסמות דוח ESG, אנו מעריכים כי נראה בעתיד הקרוב חברות נוספות שיצטרפו וידווחו באמצעות דוח ESG מפורט, שקוף ומובן למשקיעים.
18 טריליון דולר: סך ההשקעות הגלובליות הנוכחיות ב-ESG
33 טריליון דולר: הערכת ההשקעות הגלובליות ב-ESG ב-2026
מקור: PWC
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
