ישראל והעולם נמצאים היום במצב של "חיים עם הקורונה". בישראל מקדם ההדבקה נמצא קצת מעל 1 מזה כחודשיים, אך לא נרשמת עלייה אקספוננציאלית. מספר החולים הקשים מטפס בתקופה זו לאיטו, אך עדיין מדובר על מספר נמוך משמעותית מזה שיכול לסכן את יציבותה של מערכת הבריאות.
● חשיפה: אלה 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2022
● בעולם האינפלציה מתמתנת, ומה צפוי במדד המחירים לצרכן בישראל?
● תחת מאסק טוויטר כבר לא נלחמת ב"פייק" שקשור לקורונה. מה יהיו ההשלכות?
מספר הנפטרים מקורונה בישראל בשבוע האחרון היה 23 בני אדם, וזה עדיין מספר שהופך את הקורונה לאחד מגורמי התמותה המובילים בארץ, אך מסכות, חיסונים ותרופות הקורונה מאפשרים לרוב האוכלוסייה, למעט החלשים ביותר, להגן על עצמם. תופעות של "לונג קוביד" עדיין קיימות גם בזנים החדשים ולמרות ההתחסנות של רוב האוכלוסייה, אך הן הפכו משמעותית יותר נדירות. הקורונה הפכה ממצב חירום לאומי לבעיה של החולים ושל מערכת הבריאות, כמו מחלות אחרות.
גם בעולם מספר המתים הרשמיים יציב למדי בחודשים האחרונים, ועומד על כ-2,000 ביום אולם, מחקר חדש שפורסם בכתב-העת "Nature", בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מראה כי ההשפעה של גלי הקורונה הראשונים והאלימים ביותר הוערכה בחסר.
על-פי המחקר הזה, מספר הנפטרים בשנית 2020-2021 עמד על 14.8 מיליון בני אדם בכל העולם, לעומת המספר הרשמי של 5.4 מיליון מקרי מוות באותה תקופה, כפי שדווח על-ידי המדינות השונות לארגון הבריאות העולמי. נתונים אלה הם חשובים לקראת ההתמודדות עם המגפות הבאות, בתקווה שניתן יהיה לייעל את ההתמודדות ולחסוך בחיי אדם, ובמקביל בתופעות שליליות אחרות שנבעו מהקורונה ומהסגרים שליוו אותה.
תמותה עודפת
החוקרים, ביניהם הדוקטורנט אריאל קרלינסקי מהמחלקה לכלכלה והמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, ערכו השוואה בין נתוני התמותה של השנים 2020-2021 לבין מספר מקרי המוות מכל הסיבות שהיה צפוי בהיעדר המגפה.
"ראינו שבחודש מרץ 2021, למשל, הצפי לתמותה בברזיל היה 117 אלף איש בממוצע, כאשר בפועל נפטרו מעל 212 אלף", הסביר קרלינסקי בהודעת האוניברסיטה, והוסיף: "השתמשנו במודל מתמטי סטטיסטי כדי לחזות מקרי מוות ולהסיק את רמת התמותה מקורונה במדינות שדיווחו נתונים חלקיים או לא דיווחו כלל".
לטענת החוקרים, המודל שפיתחו מסוגל לחשב את היקף התמותה העודפת במדינות עם נתונים חסרים בהתאם למאפיינים כמו רמת פיתוח כלכלי או מיקום גאוגרפי. התוצאה היא הערכה להתמותה העודפת שנגרמה מקורונה, תוך נטרול מקרים שבהם הקורונה הקדימה בזמן קצר מוות שהיה צפוי להתרחש באותה שנה ממילא. מקרים של מוות כתוצאה מהזנחה או מדיכאון בעקבות הסגרים עלולים להיספר כמקרי תמותה עודפת מקורונה בחישוב הזה.
המדינות בהן הפער בין הדיווח הרשמי על התמותה מקורונה לבין התמותה העודפת היה הגבוה ביותר, היו הודו, רוסיה, אינדונזיה ולמרבה ההפתעה במקום הרביעי - ארה"ב. במאמר זה לא הייתה התייחסות מפורשת לישראל, אך מחקרים קודמים לא זיהו דיווח חסר על תמותה מקורונה בישראל.
המחקר הוא תולדה של ועדת מומחים, שכינס ארגון הבריאות העולמי, להערכת התמותה מקורונה. צוות החוקרים כלל את ד"ר וויליאם מסמבורי וסומנאת' צ'טרג'י מארגון הבריאות העולמי, יחד עם פרופ' ג'ון וויקפילד ותלמידי הדוקטורט ויקטוריה קנוסטון וסרג' אלסין-גנדל מאוניברסיטת וושינגטון שבארה"ב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
