הבלמים והאיזונים של ממשלת נתניהו השישית הם לא שופטי בג"ץ אלא הבוחרים

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו קיבל ממשלת חלומות לכאורה מבחינתו. 64 מנדטים של ממשלת ימין־חרדים הומוגנית כאשר לאף אחד מן השותפים הקואליציוניים אין אלטרנטיבה טובה יותר בחוץ.

● חקיקה פרסונלית והבטחות למכביר: נתניהו מסתבך והשבעת הממשלה מתרחקת | טור סופ"ש
● העדות החזקה לכך שהחורף בשוק הדיור כבר כאן | טור סופ"ש

אם כך, יש לתמוה, מדוע לא מתממשים איומי הבחירות על כך שנתניהו יפעל לביטול משפטו. לאן נעלמה "מזימת אפריל" או "מזימת נובמבר" ושאר התרחישים האפוקליפטיים? איך יכול להיות שדרעי מעביר תיקון חוק יסוד פרסונלי שכל מטרתו לאפשר לו לכהן כשר חרף הרשעתו בפלילים, אך נתניהו לא פועל כמוהו לחלץ את עצמו מן המשפט? מדוע נתניהו דורש מחבריו בליכוד לשמור על ממלכתיות ורכוּת?

הציבור בולם לא פחות טוב מבג"ץ

אפשר לבטל מיד, עוד לפני הקמת הממשלה, את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אפשר לבטל את עילת הסבירות. אפשר לעשות שינויים מהפכניים. נתניהו מצידו נזהר מאוד לא לעשות זאת ואף מתאמץ לבלום את המהפכות הללו של שותפיו הקואליציוניים. מדוע? לא רק זה, גם התיקון שמאפשר לדרעי לכהן כשר נעשה באופן הכי מינימליסטי שרק אפשר. לא ביטול עילת הסבירות, לא ביטול הלכת דרעי־פנחסי. ממש תיקון כירורגי ונקודתי.

נראה כי התשובה לכך היא שנתניהו מבין כי העולם שלנו פועל כמו בתנועת מטוטלת. הבלמים לא חייבים להיות בג"ץ או יועץ משפטי לממשלה. כן, מי היה מאמין שהעם וציבור הבוחרים יכולים להוות בלמים ואיזונים לא פחות טובים מהבלמים המשפטיים. כאשר המטוטלת שוברת חזק ימינה, היא מהר מאוד תמצא את עצמה שוברת חזק באותה מידה שמאלה.

אי אפשר לדעת מראש כיצד תתפתח התנהלות הממשלה בשנים הקרובות. אבל אני כן יכול להעריך שאם בשנים הקרובות הממשלה תקדם את האינטרסים האישיים של חבריה, אם היא תגזים לצד אחד - הציבור ינוע לצד השני. זה קרה בעבר וזה יקרה גם בעתיד.

לאחר שנחשפו על ידי עמית סגל בחדשות 12 פרטים מדהימים מתוך טיוטת ההסכם של יהדות התורה והליכוד, צייץ אחד מחברי צוות המו"מ של יהדות התורה "מנסור עבאס, זוכרים? תקפצו לנו". ציוץ חסר טעם וטקט זה שיקף את תנועת המטוטלת. כשאנחנו היינו באופוזיציה נתתם תקציבים למנסור עבאס, עכשיו תורנו ולא מעניין אותנו מה אתם חושבים. אלא שאדם חכם אמור להבין שכמו שהמיזם הקודם כשל, כך גם מיזם ממשלת ה־64 יכול להיכשל ולקרוס.

יהדות התורה האשימה שמאחורי ההדלפה עומד נתניהו עצמו במטרה לעורר לחץ ציבורי על טיוטת ההסכם. נראה כי נתניהו אכן מבין את הסכנה בתנועת המטוטלת הזו והוא נזהר, לפחות בשלב זה, לא להסתנוור מההצלחה בבחירות.

כל ממשלה משמשת דוגמה רעה לזו שאחריה

בהקשר זה אי אפשר שלא לתמוה על התנהלות הממשלה היוצאת, שלמעשה הכשירה כל שיקוץ אפשרי עבור הממשלה הנוכחית - חלוקה לא הוגנת ולא שיוויונית בין האופוזיציה לקואליציה בוועדות הכנסת, מינויים אולטרא־פוליטיים לתפקידי שגרירים כדי למנוע משבר פוליטי, החלטה על יציאה למבצע צבאי על ידי ראש הממשלה אפילו ללא אישור קבינט, הסכם בינלאומי על הגבולות הימיים של ישראל בממשלת מעבר ללא אישור של הכנסת.

אפשר למנות עוד ועוד שירקעס של הממשלה היוצאת. אגב, אפילו המהלך הפרסונלי והמכוער של אריה דרעי להתמנות לשר, קיבל הסכמה בשתיקה על ידי יאיר לפיד. כאשר הוא נשאל בקמפיין הבחירות האם יאפשר זאת, לפיד ענה שהוא לא עונה על שאלות היפותטיות. שתיקתו מהווה תשובה ברורה, לא היפותטית אלא פתטית.

כמובן שיאיר לפיד יכול לטעון להגנתו ולהציג תקדימים רעים של ממשלות נתניהו הקודמות. נתניהו בתורו יוכל להציג תקדימים רעים של ממשלת רבין, גם בעניין היחס לאופוזיציה, גם בעניין מסלולים עוקפים בג"ץ וגם בעניין הסיאוב הפוליטי. וכן הלאה עד ממשלת בן גוריון ואולי בעצם אפשר להמשיך הלאה לימי המנדט הבריטי.

במובן הזה המערכת הפוליטית שלנו לא מצויה בתנועת מטוטלת אלא דומה יותר למגדל קלפים רעוע וגרוע. כל ממשלה נותנת תקדים רע לממשלות הבאות אחריה. השיקוץ של אתמול הוא האורים והתומים של היום, שיהווה תקדים טהור עבור השיקוץ של מחר.

שכרון הכוח של מערכת המשפט עלה ביוקר

ואם כבר מדברים על מטוטלת, אי אפשר להתעלם מכך שהמערכת המשפטית היא זו שמשכה את הקפיץ כל כך חזק לכיוונה עד שהוא כעת חוזר חזרה בשיא הכוח ונותן לה פנס בעין.

נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק כפה תהליכי ליברליזציה על החברה הישראלית. כרסם עוד ועוד בסמכויות הרשות המבצעת המחוקקת. היועצים המשפטיים קיבלו עוד ועוד כוחות. השר לביטחון הפנים הפך לתפקיד חסר כל משמעות. השר שאחראי על המשטרה הפך יותר ויותר לתפקיד ייצוגי. לא אשכח איך השר דאז גלעד ארדן היה חסר אונים מוחלט כשהיועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט לא נתן לו להורות למשטרה כיצד לטפל במהומות.

כעת תנועת המטוטלת מאיימת להפוך את הכל שפיט לשום דבר לא שפיט. שיכרון הכוח של הרשות השופטת מקבל פעולת תגמול. ברק עם הרטוריקה המתלהמת במידה רבה הביא אותנו לכאן. אגב, מה שלום בג"ץ חוק הגיוס? שנים שהמערכת הפוליטית אובדת עצות מול ההתערבות המאוד לא חכמה של בג"ץ סביב גיוס בני הישיבות. ממשלות נפלו וקמו אך פתרון משפטי אין. מלוא כל הארץ משפט, אבל מתברר שדף ועט ואפילו חותמת של נשיא בית המשפט העליון לא יכולים לפתור כל סוגיה חברתית.

ולסיום - קצת אופטימיות. השופט מריו קליין מבית המשפט השלום בתל אביב ידוע כדמות ייחודית, יליד ברזיל ואוהד מושבע של הנבחרת. קליין ניצל את ימי החופשה שלו כדי לבחון מקרוב את שיטת המשפט הקטארית. בחסות המונדיאל, הוא ביקר בבית המשפט לעסקים בדוחא שבימים כתיקונם סגורה ומסוגרת בפני ישראלים.

 השופט מריו קליין בקטאר

קליין אף נפגש עם נשיא בית המשפט שם, שלא ידע כמובן על זהותו. בין השתלמות אחת לשניה בשיטת המשפט הקטארית, השופט קליין גם פקד את אצטדיוני הכדורגל. לדאבון ליבו, ברזיל הפסידה ברבע הגמר תוך חוסר התחשבות באורח הישראלי. לפחות השופט קליין השכיל בשיטת המשפט הקטארית, נחמה פורתא.