24 שעות של העלאות ריבית וחששות ממיתון
האופוריה הקצרה שפקדה את השווקים מתפוגגת. הירידות החדות בוול סטריט שהתרגלנו אליהן השנה חזרו בימים האחרונים, אחרי הפוגה קלה של עליות. בשלושת ימי המסחר האחרונים בוול סטריט 95% מהמניות במדד S&P 500 ירדו והחברות במדד מחקו 1.4 טריליון דולר מערכן.
● בחנו את עצמכם: מי ידע ששוק המניות יקרוס כך ב-2022 ומה התחזית שלכם לעתיד | המשקיע האינטליגנט, WSJ
● האסטרטג הבכיר שבטוח: "תחזיות הפד יפספסו. הריבית תרד מהר יותר ממה שחושבים" | ראיון
● הרבה מעבר לכדורגל: למה הזכייה במונדיאל חשובה כל כך לארגנטינה
פעמוני המיתון ברחבי העולם מצלצלים חזק. בתוך 24 שעות, בימים רביעי וחמישי, העלו שורה של בנקים מרכזיים את הריבית פעם נוספת לשיאים של עשרות שנים ושלחו מסרים ניציים במיוחד. זה קרה בין היתר בארה"ב, בגוש האירו ובאנגליה. כולם הבהירו שצפויות בשנה הבאה עוד העלאות ריבית במטרה להילחם באינפלציה, וזאת למרות שגלי ההדף כבר מורגשים היטב.
גל הפיטורים בחברות הגלובליות בשיאו, ולא רק בהייטק מקצצים אלפי משרות. רק בסוף השבוע האחרון דווח כי גולדמן זאקס מתכוון לצמצם את מצבת העובדים שלו ב־8%, שהם 4,000 עובדים, בשל הירידה בהכנסות וברווחים. תחזית האבטלה של הפד לשנה הבאה עומדת על 4.6% לעומת 3.7% השנה. האסטרטג האחראי על השווקים הגלובלים בבנק אוף אמריקה, איתן האריס, הזהיר כי "אנו נמצאים על סף מיתון עולמי".
אם בעשורים האחרונים התרגלנו כי בזמן של משבר בשווקים הבנקים המרכזיים פותחים את ברז האשראי ומורידים ריבית, הפעם האינפלציה מאלצת אותם לנהוג הפוך. הנגידים, ובעיקר יו"ר הפד ג'רום פאוול, הבהירו בשבוע שעבר שהריבית תישאר גבוהה עד שיהיו בטוחים כי האינפלציה חוזרת ליעד של 2%. על פי התחזיות של הפד עצמו, זה לא צפוי לקרות לפני 2024. בשווקים, אגב, מניחים אחרת ומתמחרים שהריבית תרד כבר במחצית השנייה של 2023 וכי תגיע בשיאה ל־4.8% (בפד מעריכים 5.1%).
אבל לפחות בינתיים בפד וביתר הבנקים המרכזיים התחושה היא שעדיף לנקוט גישה אגרסיבית כעת ולהיות בטוחים שהיעד הושג. החשש הוא מתרחיש שבו הריבית תרד מוקדם מדי, האינפלציה תרים ראש ולא יהיה מנוס מהעלאות ריבית נוספות. פאוול אמר בהודעת הריבית בשבוע שעבר כי "יש לנו עוד עבודה רבה", והבהיר כי למרות שני מדדים שהפתיעו לטובה האינפלציה עדיין לא מתקררת כפי שהיה מצופה. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, יישרה קו יום לאחר מכן עם מסרים ניציים משלה.
בשני הבנקים המרכזיים הללו כבר אומרים בגלוי את המילה מיתון. בעוד שבארה"ב הורידו את תחזיות הצמיחה בשנה הבאה לחצי אחוז בלבד, חלק מחברי הפד מעריכים כי צפויה אף ירידה בתוצר. בבנק המרכזי האירופי מדברים על מיתון בחודשים הקרובים.
השאלה הגדולה: האם הפעם הבנקים המרכזיים קוראים נכון את המפה ולא מפספסים את התמתנות האינפלציה ואת גודל השבר שנוצר בכלכלות. אחרי הכול, במשך חודשים ארוכים הם לא זיהו את צונאמי העלאות המחירים וטענו שהאינפלציה היא זמנית בלבד.
חדשות רעות לכלכלה כבר לא טובות לשווקים
בשנה האחרונה נאחזו בשווקים בכל רמז לכך שהפד ישנה כיוון או אפילו רק יוריד את קצב העלאות הריבית. בפועל, נתוני מאקרו חזקים, כמו למשל נתונים המלמדים על שוק עבודה חזק, הפילו את השווקים. ולהפך.
בשבוע שעבר המשוואה הזו נשברה. ביום חמישי פורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש נובמבר בארה"ב, והציגו ירידה של 0.6%. הרבה מעבר למה שציפו בשווקים - ירידה מתונה של 0.1%. אינדיקציה לכך שמשקי הבית כבר מצמצמים את צריכה, לצד המסרים הניציים שהעביר יו"ר הפד פאוול ערב קודם לכן, הובילו לירידות חדות בשווקים. למעשה, זה היה אחד הימים הגרועים ביותר בוול סטריט בחודשים האחרונים.
דלק, חשמל, מזון ושכר דירה: הסעיפים שיזניקו את מדד חודש דצמבר
העלייה המתונה של מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר בישראל (0.1%) מייצרת בשוק אופטימיות, שקשה שלא לתהות האם אינה מוגזמת. חלק מהאנליסטים רואים במדד האחרון אינדיקציה לבלימת האינפלציה וחוזים שבקרוב גם בנק ישראל יוכל לחדול מלהעלאות את הריבית. אלא שבפועל, המדד נמשך החודש כלפי מטה בעיקר על ידי ירידה במחירי הפירות והירקות, שמשתנים עונתית. הערכות הן כי מדד המחירים הבא, לחודש דצמבר, צפוי להיות גבוה יותר מזה האחרון.
לפי התחזית של בנק לאומי המדד יעלה בדצמבר בשיעור של 0.3-0.5%. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מעריך כי האינפלציה בישראל תמשיך לעלות בדצמבר, והסיבה המרכזית לכך היא הפחתת הסובסידיה של הממשלה על הדלק. מה יקרה לאחר מכן? "זה מאוד תלוי בפעילות הממשלה הבאה. גם בנוגע למחירי החשמל, הממשלה יכולה לסבסד את העלייה במחירים, השאלה אם באמת יעשו את זה", אמר.
כאמור, בעוד שבועיים צפוי לקפוץ חשבון החשמל ב־8.2%, ותעריף המים יעלה ב־3.5% - תנודות שיורגשו בכיס של הצרכנים עוד לפני שישתקפו במדדים.
הרכיב שהשפיע הכי הרבה על המדד האחרון היה בתחום הדיור, ששיקף המשך עלייה כבדה בשכר הדירה. דיירים שחידשו חוזה בנובמבר ספגו התייקרות של 4.2% בממוצע. במקרים של תחלופת שוכר, השכירות עלתה בשיעור כמעט כפול, של 8.1%.
כיוון שרוב הדירות המושכרות נמצאות תחת חוזה קיים, מדד הוצאות הדיור הרשמי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עלה ב־0.6% בלבד. התייקרות סעיף הדיור במדד צפויה להמשיך לעלות גם בעדכונים בחודשים הבאים. משקלו הכבד של סעיף זה בסל המחירים לצרכן יקשה על הורדת נתוני האינפלציה בעתיד הקרוב.
גם נתוני הצמיחה והצריכה של הישראלים, כפי שפורסמו על ידי הלמ"ס, לא מנבאים בשורות טובות. הלמ"ס עידכן כלפי מטה את האומדנים לרבעון השלישי של 2022 והודיע שהתוצר לנפש ירד ב־0.4% - כמעט כפול מבהערכה קודמת מלפני חודש. בהצריכה הפרטית לנפש ירדה ברבעון השלישי ב־4.4% בחישוב שנתי לעומת הרבעון השני של 2022.
למרות שהאינפלציה במגמת עלייה, יש גם סיבות לאופטימיות. הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, מסביר ש"אפשר להניח שהתרומה הענקית של סעיף הנסיעות לחו"ל לעליית האינפלציה לא תחזור על עצמה". סעיף נוסף שבמיטב מעריכים כי יתמתן הוא הדיור. גם סעיף רכב פרטי והחזקתו (ללא דלק) עשוי להתמתן בין היתר בשל שיפור באספקת רכבים. "העלייה שראינו בקצב האינפלציה בשנה האחרונה הייתה משמעותית, אבל מה שהוביל לזה הם מספר מצומצם של סעיפים שהייתה להם תרומה מאוד גדולה", אומר זבז'ינסקי. להערכתו, בשנה הקרובה האינפלציה תחזור ליעד של בנק ישראל (1%-3%).
אורן דורי ובר לביא
המשמעות היא שלצד החשש מהאינפלציה ומעוד העלאות ריבית מתווסף כרגע חשש ממשי מהאטה או אפילו מיתון שהשווקים עדיין לא מתמחרים ו/או מהידוק מוניטרי יתר על המידה.
איך ישפיעו ימי חג המולד על השווקים
בשווקים נכנסים לתקופת חגים שמאופיינת במחזורי מסחר נמוכים. ג'ון מאייר, מנהל ההשקעות ראשי ב־Global X, מסביר כי השאלה כיצד התקופה הזו תשפיע על השווקים תלויה במספר גורמים. "בדרך כלל, הנזילות בשוק יורדת מאחר שסוחרים, מנהלי כספים ומשקיעים מוסדיים מורידים פעילות לקראת סוף השנה. כמו כן, השוק עשוי להגיב לנתונים כלכליים או התפתחויות גיאו־פוליטיות שיתרחשו בתקופה הקרובה. כך למשל, בערב חג המולד ב־2018 נרשמו נפילות שערים בעקבות שילוב בין נזילות נמוכה וציוץ של הנשיא דאז דונלד טראמפ שהבהיל את השוק", כתב מאייר בסקירתו השבועית.
בקבוצת הראל פיננסים בדקו מה קורה באופן מסורתי בתקופה זו, של חמשת ימי המסחר האחרונים של השנה והיומיים הראשונים של השנה החדשה - תקופה המכונה "הראלי של סנטה קלאוס". הממצאים: מאז שנת 1994, העלייה הממוצעת בשווקים בתקופה זו עומדת על 1.3%.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מעריך כי לא צפויה דרמה בימים הקרובים. "האירועים הגדולים שמשפיעים על השווקים מאחורינו. הבנקים המרכזיים בגוש האירו ובארה"ב מסרו את החלטת הריבית שלהם ונתוני האינפלציה פורסמו. אני מעריך שעד סוף השנה לא נראה שינויים משמעותיים, וכי בשנה הבאה אולי נראה שיפור", אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
