ב־17 בדצמבר, כמעט עשרה חודשים לאחר שהורה על 'הפעולה הצבאית המיוחדת' באוקראינה (עונש פלילי יושת על מי שיעזו לקרוא לה 'מלחמה'), ולדימיר פוטין לבש ארשת של מצביא, וסר אל המטה הכללי של צבאו, כדי להאזין ולפקד. בווידיאו הרשמי, נשיא הפדרציה הרוסית והמפקד העליון של כוחותיה המזוינים, נראה מסב עם שני קציניו הבכירים ביותר, שר ההגנה סרגיי שוייגו (שמעולם לא שירת בצבא) והרמטכ"ל ואלרי גראסימוב. הם ארגנו את פלישת פוטין לאוקראינה, והנהיגו את צבאו אל סדרת תבוסותיו.
● לא רק ארגנטינה נגד צרפת: הקרב הכי לוהט מאחורי הקלעים של גמר המונדיאל
● לגוש האירו יש חברה חדשה, אך הבעיות הישנות רק מחמירות
זה היה ביקור נדיר. האיש שזיעזע את הסדר העולמי בסוף פברואר מעדיף לבלות את עתותיו בדאצ'ה הענקית שלו, סמוך למוסקבה, מול מסך גדול.
ביום רביעי יתחיל באופן רשמי החורף. הסלאבים הקדמונים נהגו לציין את היום הזה בחג פאגאני, שהם קראו, כנראה, 'קוראצ'ון'. הם האמינו כי ביום הזה, אלוהי החושך גובר על אלוהי האור, וב־22 בדצמבר מתה השמש. היא קמה לתחייה למחרת.
הרבה מסורות פאגאניות דבקו בנצרות הרוסית, נספגו בה, ונודע או לא נודע כי באו אל קרבה. ספק אם המסורות האלה מכתיבות את מהלך המלחמה, אבל קשה להכחיש את הסמליות. בואכה 21 בדצמבר, המצביא פוטין עושה כמיטב יכולתו לא רק להרוג את השמש, כי אם גם להבטיח שהיא לא תקום לתחייה. מלאי טילי השיוט של רוסיה מתרוקן והולך במאמץ להרוס מעיקרה את תשתית החשמל של אוקראינה.
המבורג, דרזדן, האנוי, בלגרד
ביום שבת נותק החשמל בבתיהם של תשעה מיליון אוקראינים, כאשר הטמפרטורה בשעות היום מרחפת סביב אפס, והטמפרטורה בלילה צונחת עד 8 ו־9 מתחת לאפס (בקיייב. בחלקים אחרים של אוקראינה היא מגיעה עד מינוס 12).
החורבן שרוסיה ממיטה על התשתית האזרחית באוקראינה הוא עכשיו חלק ברור מאוד של תכנית המלחמה שלה. בשדה הקרב היא מוסיפה להקדיש משאבים אנושיים עצומים (זאת אומרת, גופות) במאמץ להשיג יעדים מוגבלים. היא כובשת כפר קטן פה ושם, או מאבדת כפר פה ושם. אף אחד מן היעדים המיידיים, גם אם יושגו, לא ישנה את פני המלחמה. מה שלא כן הניסיון לאמלל עשרות מיליונים במטבחיהם ובחדרי השינה שלהם.
האם אפשר לנצח במלחמה באמצעים כאלה? זה נוסה בזמן מלחמת העולם השנייה, בשתי יבשות; וחזר ונוסה לפחות פעמיים, אולי שלוש, מאז מלחמת העולם השנייה. הגרמנים כתשו את לונדון. האמריקאים והבריטים העלו באש את המבורג ואת דרזדן. חודשים לפני הירושימה, האמריקאים החריבו את טוקיו. מפציצים אמריקאיים הרסו את סכריה של צפון וייטנאם, את נמליה ואת תחנות הכוח שלה, בין 1966 ל־1972. ב־1999, האמריקאים ובעלי בריתם בנאט"ו הפציצו במשך חודשיים וחצי את התשתית של סרביה, במלחמת קוסובו.
הנזקים והאבדות היו עצומים. ההפצצות מיררו את חייהם של מיליונים. התוצאות לא היו חד משמעיות. רק במקרה של סרביה אפשר לייחס את תוצאות המלחמה במישרים להפצצות. אבל לסרביה לא היו ידידים. איש לא מילא את מחסניה בארטילריה המשוכללת ביותר בעולם. איש לא הקציב מיליארדי דולרים לאפשר את התנהלות כלכלתה.
יאללה, לקייב, ב־18 שעות
ניצחון רוסי באוקראינה יצריך ניצחון רוסי על הקרקע. ואמנם, מפקד צבא אוקראינה אמר בסוף השבוע שעבר, כי הוא מצפה למתקפה רוסית גדולת ממדים, אולי כבר בחודש הבא. אפשר שהיא תכלול ניסיון חדש לכבוש את קייב. הניסיון הקודם, בימי המלחמה הראשונים, הסתיים באבדות כבדות ובנסיגה מבוהלת.
ה'ניו יורק טיימס' פירסם ביום שבת מסמכים פנימיים עוצרי נשימה של שתי יחידות רוסיות, הדיוויזיה המוטסת ה־76 ואוגדת השריון הראשונה מן הימים הראשונים של המלחמה. מפקדיהן הניחו שלא ייתקלו כלל בהתנגדות. אלמנטים של ה־76 נצטוו לחצות את גבול בלארוס־אוקראינה בצפון, ולעלות על קייב "בתוך 18 שעות". המרחק מן הגבול לקייב הוא 400 ק"מ בקו אווירי. למרבה התדהמה, בטור שעלה על קייב נכללו אנשי אומו"ן, המשטרה הרוסית לפיזור הפגנות. הם כמובן לא היו מוכנים למשימות קרביות.
גדוד הטנקים ה־26 נצטווה לחצות את הגבול המזרחי של אוקראינה, ולשעוט אל נהר הדניפרו (=דנייפר, ברוסית), אף הוא במרחק 400 ק"מ. זה היה ב־24 בפברואר. האוקראינים חיסלו את הגדוד שלושה שבועות אחר כך, ליד העיר חרקיב (=חרקוב), מאות ק"מ מן היעד.
העיתון מייחס לגנרל רוסי בדימוס את ההסבר, "לא היה תיאום של פיקוד ושל ביצוע". לשון אחר, הצבא הרוסי לא היה מוכן ליותר מפעולת שיטור. הליקויים בצבא הרוסי חזרו והתגלו גם בחודשים הבאים, כאשר הוא גורש מסביבות העיר חרקיב, מחלקים של חבל דונבאס ולבסוף מחרסון, העיר האוקראינית החשובה ביותר שנפלה בידי רוסיה.
הדעת נותנת שתחת פיקוד חדש, רוסיה מתכוננת למתקפה הבאה במידה הרבה יותר גדולה של רצינות. היא ממלאת את אבדותיה העצומות בקלות הרבה יותר גדולה מאוקראינה. יש הערכות, שמיליון חיילים רוסיים ישתתפו במתקפה הבאה. לכל היותר 150,000 השתתפו במתקפה הראשונה. הנוכחיים, רובם מגויסים טריים, סובלים מאימון לקוי וידיעות נפוצות על רמת ציוד וחימוש נמוכה. אבל יתרונם המספרי יהיה עצום. קצין רוסי בכיר הודיע ביום שבת, כי תקופת שירותם של מגויסים חדשים תוכפל, משנה אחת לשנתיים.
פוטין מחלק מחמאות לעצמו
בשבת, פוטין חלק מחמאות לעצמו על הצלחתו למנוע התמוטטות כלכלית, בניגוד לציפיות המערב. אכן, המערב ציפה. הנשיא ביידן התפאר זמן קצר לאחר תחילת המלחמה ש"הרובל התמוטט". הוא לא התמוטט. הבנק המרכזי הצליח לייצב אותו. רוסיה כמובן סובלת מן הסנקציות ומתוצאות הגיוס: מאות אלפי צעירים נמלטו, ומאות אלפים נפלטו משוק העבודה. היא שקעה במיתון חריף, והתמ"ג שלה יצטמק השנה ב־2.5% ("אני חשבתי שזה יהיה 2.9%", אמר פוטין בשביעות רצון). זה בהחלט הרבה, אבל זה מעט בהשוואה עם הציפיות ובהתחשב בנסיבות.
אבל אם אנחנו עוסקים בתוצאות לטווח ארוך, אולי חשובה מן הסטטיסטיקה הזו היא ההודעה שבאה אתמול מגרמניה על פתיחת מסוף הגז הנוזלי הראשון שלה בנמל וילהלמסהאפן על חוף הים הצפוני. פיתוח של מסוף כזה מצריך בדרך כלל עד שמונה שנים. הגרמנים השלימו אותו ב־194 יום. הם הפגינו עליונות טכנולוגית וארגונית, שלרוסיה אין כל סיכוי להתחרות בה. הם עדיין תלויים בגז רוסי, אבל הם סוללים את הדרך החוצה. זו לא היתה תכנית המלחמה המקורית של נשיא רוסיה.
מה עושה פוטין כשתכניותיו אינן עולות יפה? הוא לובש את המסיכה של אלוהי החושך מן המיתולוגיה בת אלף השנה של עמו. ביום שבת הטלוויזיה הרוסית הקרינה הכנה מבצעית של טיל היפר־סוני (פי 27 ממהירות הקול), המסוגל לפגוע בכל מטרה עלי אדמות בתוך 30 דקות.
פרשן בטלוויזיה הרוסית הציע בסוף השבוע, שרוסיה תחריב את לונדון, "כל מה שיש בה", מפני שהיא קרובה יותר מוושינגטון. אבל עם ההיפר־סוני, מרחק כבר לא משנה.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני ציוצים (באנגלית) ב־טוויטר
כתבות
ני"ע
