נראה שהציבור בארץ עדיין לא הפנים שתם עידן הכסף הזול בהלוואות

ענף האשראי החוץ בנקאי בישראל מורכב משורה של גופים בעלי אופי פעילות שונה וקהל לקוחות שונה, אולם נראה שעבור כל החברות הפועלות בו צפויה שנת 2023 להיות מאתגרת, הן מבחינת השפעת תנאי המאקרו בתקופה של ריבית גבוהות והן מבחינת הרגולציה שצפויה להתהדק בחודשים הקרובים.

● הלוואות בריבית של 12% ויותר: המציאות החדשה של עולם האשראי החוץ בנקאי | בדיקת גלובס
● הריביות של חברות כרטיסי האשראי הגיעו לשיעור דו-ספרתי, ומי השיאנית?
● מחיר הריבית: רוכשי הרכבים מתקשים לעמוד בהחזרי ההלוואות

ההערכות הן כי שווקים רבים בעולם נמצאים כיום בדרך למיתון, כולל הכלכלה האמריקאית שמתווה את הדרך לכלכלה העולמית כולה. עם זאת, בעוד שנתוני המכירות הקמעונאיות לחודש נובמבר בארה"ב שפורסמו ביום חמישי הציגו ירידה של 0.6%, גבוהה מהתחזיות ומלמדת כי הציבור האמריקאי כבר צמצם בהוצאות, בישראל הובילו חגי הקניות בחודש נובמבר לשיא בהוצאות בכרטיסי אשראי - 39.4 מיליארד שקל, זינוק של כ־9% לעומת נובמבר אשתקד, כשממוצע ההוצאות היומי שבר שיא חדש.

הפערים מלמדים כנראה על כך שהציבור הישראלי עוד לא הפנים שתם עידן הכסף הזול בהלוואות. מירב תשומת הלב מופנית כיום להכבדה של מאות שקלים בתשלום המשכנתה החודשי בשל עליית ריבית בנק ישראל. העניין התקשורתי והציבורי ברור, כי זהו הכלי המדיד ביותר וגם ההלוואה הבודדת הגדולה ביותר עבור משק הבית בישראל, אך עליית הריבית משפיעה גם על האשראי הצרכני ועל האשראי לבתי עסק ולפרויקטים של נדל"ן.

וכך, עלייה של 3.15% בריבית בנק ישראל מחודש אפריל תורגמה במהרה לעלייה במסלולים צמודי הפריים, והריביות באשראי החוץ בנקאי, שעוד לפני כן היו גבוהות יותר מאשר בבנקים (גם שם זינקה הריבית), כבר נמצאת בטווח הדו־ספרתי. מגמה זו, יחד עם האינפלציה שממשיכה לטפס, משאירות פחות כסף פנוי לציבור וכתוצאה מכך עולה שיעור החזרי ההלוואות מתוך ההכנסה, מה שבתורו מעלה את הסיכון לחוסר יכולת לעמוד באותם החזרים.

לפי שעה נראה שבגופים הפיננסיים לא ממהרים להיכנס לפאניקה, והגדילו אך במעט את ההפרשות להפסדי אשראי, שנועדו לשמור עליהם למקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזרים. אולם בימים האחרונים, אחרי שכמעט כל יצרניות המזון הגדולות במשק העלו מחירים, וכשבנק ישראל מצהיר כי הוא ממשיך בהעלאות הריבית, הדוחות הרבעונים הבאים של החברות הפיננסיות צפויים להראות גידול בהפרשות להפסדי אשראי.

הקבלנים והיזמים צפויים לקחת הלוואות

אם נחזור למשכנתאות, הרי שבשל גודלן ובשל ההתייקרות החדה במחירי הדיור - יותר מ־20% בתוך שנה, מורגשת בחודשים האחרונים ירידה בהיקף הביצועים (משכנתאות חדשות) של כ־30%-40% לעומת השיא שנרשם במרץ האחרון, טרם תחילת העלאות הריבית.

גם בתיק האשראי הצרכני אמנם נרשם גידול, אך כבר ברבעון השלישי הצמיחה הייתה מתונה יותר לעומת הרבעונים הקודמים. ההאטה הצפויה תהיה בעייתית לחברות הנשענות על הלוואות ללקוחות פרטיים, שבחודשים הקרובים עתידים לצמצם את הצריכה, אך היא מהווה הזדמנות לחברות שמעניקות הלוואות לגופים עסקיים וללקוחות גדולים דוגמת קבלנים ויזמים. ירידה בצריכה משפיעה קודם כל על בתי העסק שעלולים להזדקק להלוואות, בעוד הדרישה להמשך הגידול בהתחלות בנייה (כפי שנעשה בשנה האחרונה) נמשכת כצעד הכרחי להורדת מחירי הדיור, ועשויה לדחוף את הקבלנים והיזמים להלוואות.

יתרון לחברות שהקדימו לגייס מימון

העלאות הריבית יצרו לחברות רבות, לא רק בעולם החוץ בנקאי, קושי בגיוס הכספים. חברות שהקדימו לגייס מימון מבעוד מועד או כאלו שאינן תלויות במקורות חיצוניים ישרדו את התקופה הקרובה ואף עשויות לצמוח אם יוכלו לשמור על ריביות אטרקטיביות ולהתחרות בבנקים, שגם הם העלו את הריבית.

מבט על הריביות שמציעים גורמי המימון השונים כיום מול אלה שהן הציעו רק בסוף השנה שעברה, מגלה את הבעיה של חברות אשראי חוץ בנקאי רבות. בניגוד לבנקים, שמקורות גיוס הכסף הזמינים שלהם הם פיקדונות הציבור - כ־550 מיליארד שקל עדיין נמצאים בחשבונות עו"ש (כך שאינם נושאים ריבית והם מקור חינמי עבורם), לחלק ניכר מחברות האשראי החוץ בנקאי אין הון עצמי והן נאלצות לגייס כסף כדי להלוות אותו ללקוחותיהן. ככל שהריבית של בנק ישראל עולה, גם עלות הגיוס של אותן חברות עולה, והן חייבות לשרשר את אותה עלייה ללקוחות הקצה שלהן כדי לשמור על רווח.

בסוף השנה שעברה, כשריבית בנק ישראל עמדה על 0.1%, הריביות באשראי הצרכני היו דומות יחסית בין הבנקים לחברות האשראי החוץ בנקאי. אך כשהריבית עולה והבנקים עדיין בונים על פיקדונות שאינם נושאי ריבית, הפער גדל. בעוד שבבנקים הריבית הממוצעת במסלול פריים עומדת על 7.2%-7.5%, באשראי החוץ בנקאי הוא כבר טיפס לעיתים לשיעור דו־ספרתי.