המו"מ הקואליציוני: עוה"ד צריכים להכריז על שביתת אזהרה

הכותב הוא מרצה למשפט פלילי ובינלאומי, לשעבר מנהל המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה

כמה מעלות טובות לעוסקים במדעים הנחשבים מדויקים, על פני מקצוע עריכת הדין. נזכיר אחת מהן, לענייננו: חוקי הטבע, היסודות הכימיים, הפיזיקה והאנטומיה תקפים על פני כל הגלובוס, בלא כל תלות במשטר ובטיב השלטון. רופא יכול לעסוק במקצועו ולהביא מזור, באותה סיטואציה רפואית, באנגליה ובאיראן. כך גם מהנדס וחשמלאי, מדען גרעין ופיזיקאי, מתכנת מחשבים ומתמטיקאי. 

לא כן עורך הדין. שיטות המשפט שונות ממדינה למדינה, וכך גם החקיקה, כללי הראיות והפרוצדורה וכמובן הפסיקה. להבדיל מחברו הרופא שישחה בתחומו כדג במים בכל חדר ניתוח על פני תבל, עורך דין פלילי ישראלי, למשל, מיומן ומנוסה ככל שיהיה, לא יוכל לחוש ולתפקד כך באולם בית משפט במדינה אחרת. לא בצרפת או גרמניה הנמנות עם שיטת המשפט הקונטיננטלית, ואף לא בארה"ב ובאנגליה הנמנות עם שיטת המשפט האדוורסרית אליה משתייכת גם ישראל. 

ועדיין, קיימים מכנים משותפים רבים בין עורכי דין במדינות שונות, חרף אותם הבדלים: הם ימצאו ביניהם שפה משותפת, בין אם ידברו על גמירות-הדעת בחוזים, על אשם תורם בנזיקין או על סייג אי-השפיות בפלילים. 

● "שעת חירום": עורכי דין בכירים יוצאים נגד הרפורמה הצפויה במערכת המשפט
● היועמ"שית נגד הצעות החוק: "פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תהיה מכה אנושה"
 ● הצעת חוק של עוצמה יהודית: רוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים
● פסקת ההתגברות המתוכננת תפגע בכולנו, כולל במי שתומך בה | דעה

אולם מעל כל אלה מרחף תנאי בלעדיו אין לפעילותו המשפטית של עורך דין, כל עורך דין באשר הוא, וליכולתו להשפיע על ההליך המשפטי: קיומו של משטר דמוקרטי. עצמאות מערכת המשפט; ההכנה להליך והערכת היכולת להשפיע עליו ולחזות את תוצאותיו בהתאם לראיות ולטיעונים המשפטיים; הידיעה שמטרת ותכלית קיומו של ההליך המשפטי, מעבר להכרעה בסכסוך כזה או אחר במשפט הפרטי או בעתירה או מחלוקת במשפט הציבורי, היא לשמר זכויות יסוד. לשמור על צלם האדם וכבודו. לוודא כי פגיעה בזכויותיו הבסיסיות של אדם לחירות, חופש תנועה וקניין תיעשה רק באופן מידתי וכשלא נותרה כל ברירה אחרת. הידיעה שלרשות השופטת שמורה היכולת לקיים ביקורת שיפוטית עניינית על הרשויות האחרות; שבית משפט באשר הוא יקפיד על שוויון זכויות וריסון השימוש בכוח השלטוני או הפרטי.

עלולים להידרדר

בספרו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, "שופט בחברה דמוקרטית", שבו התייחס לתפקידיו של השופט בחברה כזאת, כתב ברק כי הדמוקרטיה חוגגת את ניצחונה בעולם. בין השאר הוא הזכיר את ניצחונה של הדמוקרטיה על הפשיזם והקומוניזם. היה זה לפני קרוב ל־20 שנה.

מאז התהפכו היוצרות: הפשיזם והלאומנות שבו והרימו את ראשיהם המכוערים. רוסיה וכמה מדינות נוספות במזרח אירופה, שכבר הספיקו לטעום את טעמה של הדמוקרטיה, חדלו זה מכבר מלהיות דמוקרטיות, בוודאי לא במובן המהותי של המושג. למרבה הצער, נראה כי ישראל של שלהי 2022 עלולה ללכת בעקבותיהן.

בחברה שאינה דמוקרטית, שופט אינו כפוף לעובדות, לזכויות האדם, לזכויות בכלל. לא מורא הדין והאמת עליו, רק מורא השליט. במשטר שאינו דמוקרטי, לפסיקת בית המשפט העליון אין כל ערך: השלטון הוא שקובע את הרכב בית המשפט ופסיקותיו; במשטר כזה הפקולטות למשפטים הן כלי ריק מכל תוכן, ומקומם של ספרי המשפט הוא במדפי הספרות למדע בדיוני. עורכי הדין עצמם במשטר כזה הם לא יותר מתפאורה, ניצבים בסרטי תעמולה, עלי תאנה לערוות השלטון. לעורך דין בחברה כזאת אין כל אפשרות לייצג נאמנה את שולחו, להשפיע על ההליך ועל תוצאותיו, להגן על זכויות שממילא כבר אינן קיימות בפועל.

נתון לחסדי השליט

בהיעדר הפרדת רשויות ועקרונות דמוקרטיים מחייבים, האזרח נתון לחסדיו של השליט. השוויון בפני החוק אינו קיים. פרקליטים ושופטים מתמנים על-ידי השלטון לא למען מימוש "מדיניות" או קידום "משילות", אלא כדי לזרוע חורבן והרס במערכת המשפט ובציבור עליו מצווה היא להגן. ובהיעדר מחויבות לשלטון החוק ולשוויון בפניו, לאזרח וזכויותיו - גם השחיתות פושה.

מדינת ישראל והחברה הישראלית ניצבות בפני סכנות מוחשיות אלה. ראש לשכת עורכי הדין התריע, ובצדק, נגד מזימות הקואליציה הנרקמת, ובראשן חקיקת פסקת ההתגברות, התגברות על הדמוקרטיה הישראלית ועל זכויות אזרחיה; וקרא לצאת להפגין נגדן ברחובות.

אך בכך לא די: שאיפת חברות הקואליציה המתרגשת עלינו לרעה, כל אחת מהן מטעמיה, לחבל במערכת המשפט הישראלית ובעצמאותה, מחייבת את כל עורכי הדין, מימין ומשמאל, במגזר הציבורי והפרטי כאחד, להכריז על שביתה לאות אזהרה. אם וכאשר תהפוך ישראל, סופית, לדיקטטורה, ממילא לא יהיה במקצועם כל ערך, טעם ותוחלת.