גרמניה | ניתוח

מלחמת האנרגיה באירופה: המאבק שהפך את הקלף החזק מול רוסיה לחסר שיניים

על רקע משבר האנרגיה והסנקציות נגד רוסיה, האיחוד האירופי קבע לממשלות מחיר גג לרכש גז טבעי • עם זאת, התנגדות גרמנית הובילה להחרגות שמותירות את המנגון סמלי בעיקרו: ההגבלה תתקיים רק אם המחיר יחצה את הרף במשך שלושה ימים, וניתן יהיה להשעותה במשברים

תחנת הכח Lichterfelde בברלין / צילום: Associated Press, Michael Sohn
תחנת הכח Lichterfelde בברלין / צילום: Associated Press, Michael Sohn

אחרי חודשים של משא ומתן וחילוקי דעות פנימיים בתוך האיחוד האירופי, הסכימו ביום שני ראשי האיחוד על קביעת מחיר־גג לרכש גז טבעי בכל הנמלים ונקודות הכניסה של הגוש. המחיר המקסימלי שממשלות אירופיות יוכלו לשלם החל מפברואר הקרוב, לפי הנוסח שאומץ, יהיה 180 אירו למגה־ואט־שעה. עם זאת, בעקבות התנגדות גרמנית וצפון־אירופית עזה נקבעו שורת החרגות שהופכות את המחיר לסמלי ברובו, ומאפשרות להשעות את המנגנון בשעת משבר אספקה.

גרמניה השלימה את השלב הראשון בהתנתקות מרוסיה ב"מהירות שיא" 
המדינה האחרונה בעולם ששמרה על ריבית שלילית משנה כיוון. מה עומד מאחורי המהלך המפתיע? | שאלות ותשובות

גרמניה חוששת שמחיר הגג "יכבול את ידיה"

מחיר הגג שנקבע מצטרף לסנקציות האנרגיה שהלכו והתווספו בחודשים האחרונים נגד רוסיה, לאחר שבתחילה היה נדמה שאירופה מנסה להחריג אותן בשל התלות שלה בתחום זה במוסקבה. בעוד כמה שבועות ייכנס לתוקף אמברגו אירופי על נפט רוסי (כמה מדינות אירופיות כמו הונגריה וסלובקיה הוחרגו ממנו), רכש פחם רוסי הופסק ברוב מדינות אירופה, אך סוגיית הגז הטבעי שזרם בכמויות עתק ליבשת, ובמחירים זולים, עוררה ויכוחים פנימיים בתוך האיחוד.

מי שבלטה בהתנגדות עד הרגע האחרון לקביעת מחיר־גג, שאמור לשמש כדי להפחית את מחיר השוק האסטרונומי אליו הוא עשוי להגיע בזמני מחסור, היא גרמניה. הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי תלויה בגז, מכל מקור שלא יגיע, לטובת חימום ולטובת התעשייה שלה. בימים אלו היא מבצעת מהפכת אנרגיה שאמורה לשים קץ לתלות בגז טבעי בצינורות מרוסיה, וליצור תלות בגז מונזל (LNG) ממגוון מדינות אחרות כמו ארה"ב וקטאר. אומנם מדובר בעלות גבוהה, אך בבסיסה עומדת ההבנה כי היא זקוקה למשאב טבעי זה.

 
  

ביקוש כמעט קשיח זה הוא הסיבה שגרמניה שילמה כל מחיר בחודשים האחרונים כדי לרכוש גז טבעי, בעיקר מונזל, כדי למלא את המאגרים שלה לחורף הנוכחי ולהבטיח אספקה בשנים הקרובות. זאת, במיוחד אחרי החבלה המסתורית בצינור "נורד סטרים" ששמה קץ לפוטנציאל של 55 מיליארד קוב גז טבעי רוסי בשנה.

הסיבה להתנגדות למחיר־הגג היה החשש הגרמני מכך שהדבר "יכבול את ידיה" והיא לא תוכל להיות עוד המנצחת במכרזי הגז הגלובליים. או במלים אחרות, שמדינות באסיה יוכלו לשלם יותר, ועל ידי כך לגרוע מהתעשייה ומהציבור הגרמני את הגז שהם זקוקים לו. שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק הזהיר כי "מחיר גג יכול ליצור מחסור במשאב הזה באירופה".

מדינות מרכז ודרום אירופה תמכו

אבל מול ההתנגדות הגרמנית, שבה תמכו גם אוסטריה והולנד העשירות, ניצבה העמדה של מדינות מרכז ודרום אירופה. אלו רואות במחירים שגרמניה מסוגלת לשלם על גז "יתרון לא הוגן" לתחרות הפנימית בתוך האיחוד האירופי. הסובסידיות הנדיבות שממשלת גרמניה מתכוונת להעמיד החל מינואר הקרוב לתעשייה שלה (קוט"ש גז בשבעה סנט בלבד) אמורות להעניק לה יתרון תחרותי על מדינות אחרות בגוש, שאין להן את הכיסים העמוקים שיש לכלכלה הגרמנית. זו הסיבה שהן תמכו במנגנון מחיר־גג, בניסיון להוזיל את מחיר הרכש עבורן.

"המנגנון הזה אמור לנטרל את הפרמיות של המלחמה על מחירי הגז", אמרה נציבת האנרגיה של האיחוד במסיבת עיתונאים בתום הדיונים. לדבריה, אירופה כולה "תהיה מוכנה יותר לחורף הבא ולסיבוב חדש של מילוי מאגרים, שיהיה מאתגר יותר מזה שהתרחש השנה". שר האנרגיה של צ'כיה, אחת המדינות שדחפו לקבוע מחיר־גג, אמר בתום הדיונים כי ההסכם מהווה את "החתיכה האחרונה שהיתה חסרה לפאזל מדיניות האנרגיה של אירופה".

הגרמנים לא הסתירו את התנגדותם למנגנון. הם הציעו בתחילה מחיר גג של 275 אירו ולבסוף הצליחו להכניס כמה החרגות לנוסח שאומץ, שמרגיעות את החששות שלהם. האיסור לרכוש גז בכל נקודת כניסה לאיחוד האירופי במחיר הגבוה מ־180 אירו למגה־ואט־שעה יהיה תקף רק אם יהיו שלושה ימים רצופים בהם הוא ייסחר במחיר הגבוה מרף זה.

בנוסף, נקודות כניסה אפשריות יוכלו להיות "מוחרגות" מהכללים לפי תנאים מקומיים ובזמני משבר. כמו כן, תנאי נוסף ליישום מחיר הגג הוא שההפרש בינו לבין מחיר השוק הגלובלי של גז מונזל LNG יהיה גבוה מ־35 אירו במשך שלושה ימים. בפועל, המשמעות היא שבמקרה של משבר אנרגיה ומחסור בגז שיזניק את מחירי ה־LNG, המנגנון לא ייושם.

"לפעמים צריכים לבצע פשרות ואירופה הוכיחה כי היא מסוגלת לעשות זאת", אמר האבק בתום הדיונים. הוא הוסיף כי הוא "מקווה שאם ההשפעה על השוק לא תהיה מיטיבה, אירופה תהיה מסוגלת להטיל אותה בספק". בהצבעה על ההחלטה אוסטריה והולנד נמנעו, והונגריה - מנהלת המדיניות של המשך רכש אנרגיה מרוסיה - התנגדה. שר האנרגיה ההונגרי אמר כי המדינה קיבלה הבטחה לכך שתוכל לנהל מו"מ ישירות עם רוסיה על מחיר הגז.

שר האנרגיה ההולנדי הביע ספק במנגנון שאושר. "אני עדיין מודאג מהפרעות משמעותיות לשוק האנרגיה האירופי, מההשלכות הפיננסיות של המנגנון החדש, ומעל הכל מהבטחת האספקה של אנרגיה לשוק האירופי".

מחיר הגז הנוכחי בבורסת ה־TTF של אמסטרדם, שלפיה ייקבעו הקריטריונים להפעלת המנגנון, הוא 108 אירו. מדובר בירידה משמעותית לעומת הקיץ, שבה הוא זינק לרמות של יותר מ־300 אירו, אך עדיין מדובר במחיר הגבוה פי ארבעה־חמישה מהמחיר הממוצע בשנים האחרונות.

החורף באירופה מתחיל באופן רשמי

רוסיה הביעה ביקורת חריפה על המהלך ואמרה כי הוא"מנוגד לכללי השוק החופשי". בניגוד לנפט הרוסי המוצע כעת בהנחה משמעותית (גם בעקבות הטלת מחיר־גג גלובלי על ידי מדינות ה־7G) מציאת שווקים חדשים לייצוא גז רוסי היא פעולה קשה, בשל הצורך בתשתיות או בהרחבת יכולות ההנזלה של התעשייה הרוסית.

בשנה האחרונה זינק מחיר הגז מעל הרף החדש שנקבע בכ־40 ימי מסחר. לפני שפרצה המלחמה באוקראינה הוא מעולם לא רשם שיאים כאלו. שר הכלכלה הגרמני האבק הוסיף לאחר פרסום ההסכמה כי "אני יכול לומר שיחד עם ההסתייגויות וההחרגות שאומצו כצעדי ביטחון, יהיו לנו מספיק כלים כדי למנוע (מצב חירום)". גל קור משמעותי בגרמניה הוריד את רמת הגז במאגרים ל־85%, והשבוע מתחיל החורף באופן רשמי.