בכירי עולם ההשקעות: לא יהיה מיתון, אבל מחירי הדיור לקראת מפולת

מי שחושב לקנות דירה למגורים, כדאי לו לחכות ועוד יותר מי שחושב על דירה להשקעה בישראל. גם ענף ההייטק המקומי נכנס לתוך משבר שבמהלכו יתחסלו לא מעט חברות שמסתובבות כיום בתור "זומבים". על השאלה מה יקרה בבורסה בשנה הקרובה הדעות יותר חלוקות. אך הערכות ארבעת המנכ"לים של בתי ההשקעות מהגדולים במשק, נוטות לראות שנה פחות הפכפכה מזו שחלפה.

● הפסימיות שטפה את הכלכלנים: פעמוני המיתון נשמעים חזק | ניתוח
● המחיר של הורדת האינפלציה: הפרופסור מהרווארד שמזהיר שהכאב עוד לפנינו
● אסטרטג בכיר: "תחזיות הפד יפספסו. הריבית תרד מהר יותר ממה שחושבים" | ראיון

בפאנל שאירח רוברט כרמלי, מנהל ההשקעות הראשי ב"ארבע עונות תכנון פיננסי" מבית אי.בי.אי, אתמול (ג') בבורסה בתל אביב, השתתפו גילעד אלטשולר, מייסד, בעלים ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם, צבי סטפק, מייסד ובעלים של מיטב, דייב לובצקי, מנכ"ל אי.בי.אי ויאיר לפידות, מנכ"ל ילין לפידות.

 רוברט כרמלי, מנהל השקעות ראשי בחטיבת ניהול העושר בארבע עונות מקבוצת IBI / צילום: יח''צ

שוק הנדל"ן: האם נראה בקרוב ירידת מחירים?

אלטשולר: "בהתחלה הקבלנים מאוד חזקים ולא מורידים מחירים. אבל כשהריבית נעה בין 0% ל־1% אז קל להם להחזיק במלאים. כשמשלמים 5%־6% ריבית, אז יכולת החזקת המלאי נשחקת. בישראל הקבלנים היו אומרים פעם שהם לא מורידים מחירי דירות, אבל היית קונה דירה ומקבל סובארו ליד הבית וגם מטבח. תופעות כאלה נתחיל לראות בקרוב. בעיקר בפרויקטים ששילמו עליהם מחירים אסטרונומיים. אבל בסוף מחירי הדיור ירדו, רק עניין של זמן. נדל"ן למגורים כהשקעה לא מעניין כרגע".

סטפק התייחס גם הוא בדבריו למחירי הדיור: "חלק מחברות הבנייה למגורים בישראל ממונפות והאג"ח שלהן הגיעו לתשואות חד־ספרתיות גבוהות. וזה אחרי כמה שנים שהן צברו לא מעט מזומנים. השוק מתחיל להתייחס לזה בחשדנות. אם היום המחיר למ"ר דירה בתל אביב הוא 70 אלף שקל, מחר הוא יכול לרדת ל־40 אלף שקל. אחרי שהייתה עליה השנה של 20% במחירי הדיור, אני מעריך שתבוא ירידה לא מאוד רחוקה מזה".

התחזיות למיתון: שילוב של אינפלציה ומיתון בדרך?

כשנשאלו המשתתפים האם הבנקים המרכזיים יצליחו להביס את האינפלציה בלי לדרדר את הכלכלה למיתון, לפידות נשמע אופטימי. "הם (הבנקים המרכזיים ח"ז) יכולים להביס את האינפלציה, אבל לא רוצים להגיע למיתון משמעותי. מאז משבר 2008 הם פועלים בצורה אנטי־מחזורית. לאחר הקורונה, הם מאוד מיומנים כיום בלהוציא את המשקיעים מהיסטריה. אם תהליכי העלאות הריבית יובילו לאינדיקציות ברורות למיתון משמעותי, הבנק הפדרלי יהפוך את עורו מהר מאוד ויוריד את הריבית. כמו שהוא עשה ב־2020".

אלטשולר: "אני מצפה שהמשק האמריקאי ייכנס לאיזושהי האטה כלכלית. ברגע שזה יקרה הבנק הפדרלי יעצור ויבדוק את הדברים מחדש. אני מאמין שבאמצע השנה הבאה, עד לקראת סופה, נתחיל לראות הורדות ריבית".

אבל האם תרחיש של סטגפלציה עדיין על הפרק? סטפק אומר כי "אני לא שותף לראייה הזאת. הסיכון לסטגפלציה קיים באירופה היבשתית ובבריטניה, אבל לא באסיה, ארה"ב או ישראל. להערכתי האישית, הריבית תמשיך לעלות בארה"ב יותר ממה שהשווקים כרגע מצפים. אני מעריך שהפד יעצור באיזשהו שלב את ההעלאות, אבל לא יסתכן בהורדה מהירה של הריבית, משום שאז הוא עלול לקבל גל נוסף של אינפלציה ואז נהיה בסרט אחר לגמרי. הפד מעדיף מיתון שהוא יודע איך לטפל בו מאשר אינפלציה שתצא מכלל שליטה".

ההידוק המוניטרי: מתי הבנק המרכזי יוריד את הריבית?

אפשר להתחיל לראות באופק את התחלת הורדת הריבית? אלטשולר: "שוק המניות צריך להיות תאורטית במקום יותר נמוך מזה שהוא נמצא בו כיום. זאת משום שכולם מסתכלים קדימה. בשוק צופים מיתון שיוביל לירידת תשואות (באג"ח) והורדת ריבית (בהמשך). אז אף אחד לא רוצה להחמיץ את הנקודה הזאת. זו הסיבה ששוק המניות מחזיק יציבות למרות התנאים המאוד קשים בעולם".

סטפק: "אנחנו מעריכים שהאינפלציה בארץ תיכנס ליעד של בנק ישראל בשנה הבאה. אבל צריך גם לזכור שהמשק ב־2023 לא יהיה אותו משק ישראלי של היום. ב־2022 קצב הצמיחה צפוי לעמוד על 6%. ההערכה שבשנה הבאה יעמוד על 3% ואפילו פחות. הגירעון שנגמר יפה מאוד השנה, צפוי לעלות ל־3%־4% בשנה הבאה. כל המנועים שהכניסו מסים למדינה כמו בנדל"ן או האקזיטים בהייטק - כל זה נגמר. השנה הבאה נראית פחות טוב מהשנה הנוכחית בישראל. זו לא צפויה להיות שנה נוראית, אלא כזו שבה קצב הצמיחה יהיה כמעט כמו קצב הגידול באוכלוסיה".

ישראל מול העולם: הכלכלה שלנו תמשיך להיות חזקה בהשוואה בינלאומית?

לובצקי: "התנאים הבסיסיים של כלכלת ישראל אכן יותר טובים. אבל מוקמת כעת ממשלה שקשה להבין מה האג'נדה הכלכלית שלה. חצי מדברים בגישה ליברטריאנית קיצונית של פירוק ההסתדרות, והחצי השני מדבר על איך להעביר יותר כספי מסים. בתרחיש הטוב יתנו למי שעובד בתל אביב, להמשיך לעשות עסקים ולפרנס. אם העסק יאבד שליטה, אנחנו עלולים להיכנס לסיטואציה בעייתית. הסבירות לזה לא גבוהה, למרות מסעות ההפחדה.

"יותר מטריד אותי מה שיקרה בתעשיית ההייטק. המערכת התרגלה לקבל סכומים מטורפים של כסף מהשקעות ואקזיטים. חברות הייטק וקרנות ההון סיכון תהיינה יותר קמצניות, אבל חברות טובות כן יצלחו את המשבר. אנחנו נראה בוודאות השפעה על שוק המשרדים ושוק התעסוקה. יש לא מעט 'זומבים' בהייטק שמסתובבים כאן, שהמצב הנוכחי יגמור אותם בוודאות".

שנת 2023: איך תיראה השנה שהכלכלנים חוששים ממנה?

בכל הנוגע לשנה שבפתח, הארבעה לא צופים תרחישי קיצון מהירים, אבל רואים שנה אחרת מקודמתה.

סטפק: "כרגע אני לא רואה שנה סוערת מאוד במובן של ירידות או עליות חדות. צריך לזכור שהירידות בשנת 2022 באו אחרי עליות של מעל ל־30% בבורסה בתל אביב ב־2021".

אלטשולר: "מהחצי השני של 2023 נתחיל לראות את ההאטה והמיתון במשק האמריקני. זה צפוי להוביל להורדת ריבית".

לובצקי המליץ: "מי שמנסה לתזמן את השווקים שיהיה עם העיניים על הכלכלה הריאלית. כשיהיה רע בכלכלה הריאלית, יהיה טוב בבורסות".

רכישת הפניקס: פחות מוטרדים מאבו דאבי

בשבוע שעבר נודע על כוונת קרן ADQ מאבו־דאבי לרכוש 27% מחברת הפניקס והתעוררה סערה. מבקרי העסקה המתגבשת טוענים כי העסקה המתגבשת מסוכנת הן בשל היחסים הרגישים בין איחוד האמירויות לישראל והן בשל גודלה של הפניקס בארץ, הכספים הציבוריים אותם היא מנהלת וההשקעות שלה במשק. אבל לובצקי נשמע פחות מוטרד. "הפחד המוגזם שמשודר לגבי איך שגופים מוסדיים יקבלו את ההחלטות שלהם (תחת בעלות הקרן מאבו־דאבי), לא מבין איך נראה החלטות בגוף מוסדי", אומר לובצקי. "אלה החלטות מאוד ענייניות, והפחד שאיזה שייח מאבו־דאבי ישתמש בגוף הזה כדי לגנוב סודות אטום הוא מופרך".

לפידות, לעומתו, חושב שהשאלה שצריכה להישאל בהקשר הזה, היא אחרת. "אני חושב שהשאלה היא מדוע אין גוף מערבי רציני שרוצה לקנות בישראל בנק, חברת ביטוח או בית השקעות. זו שאלה שצריך לשאול את הרגולטור. מדוע לא נוצרה פה סביבה שמעודדת השקעות כאלה בישראל?".